תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן – לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֵרַע לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי יֵשׁ כֹּחַ בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים לְהוֹצִיא הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה שֶׁלָּקְחָה אוֹתָהּ, כִּי תְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא לִילִית עִם הַחֲמֵשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל שְׁמָהּ, שֶׁהִיא הַמְמֻנָּה עַל זֶה, כַּיָּדוּעַ. וְצָרִיךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים, שֶׁתְּהִלִּים בְּגִימַטְרִיָּא תפ"ה, שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּמִסְפַּר הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת: אֵל אֱלֹקִים בִּמְלוֹאוֹ, כָּזֶה: אָלֶף לָמֶד, אָלֶף לָמֶד הֵי יוּד מֵם, שֶׁעַל־יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ יוֹצְאָה הַטִּפָּה מֵהַקְּלִפָּה, כִּי הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּיָּדוּעַ, כִּי יֵשׁ בָּהּ כֹּחַ אֵשׁ וּמַיִם, חֲמִימוּת וְלַחוּת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְעַל יְדֵי הַשְּׁנֵי שֵׁמוֹת אֵל אֱלֹקִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהֵם גִּימַטְרִיָּא תְּהִלִּים כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה מוֹצִיאִין הַטִּפָּה מִשָּׁם, וְזֶה צָרִיךְ לְכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲמִירַת תְּהִלִּים: וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל, כִּי יֵשׁ עֲשָׂרָה מִינֵי זִמְרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם סֵפֶר תְּהִלִּים, כַּמּוּבָא (בִּגְמָרָא פְּסָחֵים קיז וּבַזֹּהַר), שֶׁהֵם אַשְׁרֵי וְלַמְנַצֵּחַ וּמַשְׂכִּיל וְהַלְלוּיָהּ וְכוּ’, עַיֵּן בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י. וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל לָשׁוֹן וְלָשׁוֹן שֶׁל הָעֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת הַנַּ"ל לְבַטֵּל כֹּחַ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל, כִּי כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ הַלְּשׁוֹנוֹת הֵם הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל, כִּי אַשְׁרֵי הוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה וְהִסְתַּכְּלוּת – הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה הַנַּ"ל שֶׁעִקַּר כֹּחָהּ מִקִּלְקּוּל הָרְאוּת, מִבְּחִינַת: וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, בִּבְחִינוֹת: יְהִי מְאֹרֹת – חָסֵר, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ת"ז תיקון מד דף עט:): דָּא לִילִית. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר כֹּחָהּ מִקִּלְקוּל הָרְאִיָּה, וְאַשְׁרֵי שֶׁהוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה הִיא הֶפֶךְ מִמֶּנָּה. וְכֵן מַשְׂכִּיל, כִּי הִיא בְּחִינַת מְשַׁכֵּל, וּמַשְׂכִּיל הוּא הֶפֶךְ מִזֶּה, וְעִנְיָן זֶה עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסימן יט), כִּי עִקַּר כֹּחָהּ לְהַחֲטִיא אֶת הָאָדָם בְּמִקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא עַל־יְדֵי לְשׁוֹן תַּרְגּוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשְׂכִּיל עַל יְדֵי תֻּרְגְּמָן, שֶׁהוּא מְעֹרָב טוֹב וָרַע, לִפְעָמִים מְשַׁכֵּל וְלִפְעָמִים מַשְׂכִּיל, עַיֵּן שָׁם. וְכֵן הַלְלוּיָהּ – הֶפֶךְ הַקְּלִפָּה, שֶׁשְּׁמָהּ לִילִית עַל שֵׁם שֶׁהִיא מְיַלֶּלֶת בִּילָלָה תָּמִיד, וְהַלֵּל הֶפֶךְ יְלָלָה, כִּי אוֹתִיּוֹת "הַלְּלִי" הֵם הֶפֶךְ "יְלָלָה". וְהַשְּׁאָר לֹא פֵּרֵשׁ. גַּם הַטִּפָּה בָּאָה מֵהַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה, כַּיָּדוּעַ, כִּי גַּם הַטִּפָּה הִיא בְּחִינַת חֶסֶד וּגְבוּרָה כַּנַּ"ל, וְיָדוּעַ שֶׁהַדַּעַת הוּא בְּחִינַת חֲמִשָּׁה חֲסָדִים וְחָמֵשׁ גְּבוּרוֹת, עַל כֵּן צָרִיךְ לוֹמַר עֲשָׂרָה קַפִּיטְל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים לב): לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע – רָאשֵׁי־תֵבוֹת נַאַף, שֶׁהוּא נִכְנָע עַל יְדֵי בְּחִינַת לְדָוִד מַשְׂכִּיל, דְּהַיְנוּ תְּהִלִּים:
אַחַר־כָּךְ גִּלָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁצָּרִיךְ לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיִּקְרֶה לוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מִקְרֶה בִּלְתִּי טָהוֹר. וְאֵלּוּ הֵן: מִכְתָּם לְדָוִד – טז לְדָוִד מַשְׂכִּיל – לב, אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל – מא, כְּאַיָּל תַּעֲרֹג – מב, לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת – נט, לַמְנַצֵּחַ עַל יְדוּתוּן – עז, תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה – צ, הוֹדוּ לַה’ קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ – קה, עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל – קלז, הַלְלוּיָה הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ – קנ. וְאָמַר, שֶׁאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים, הֵם תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד לְמִקְרֶה חַס וְשָׁלוֹם, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לְאָמְרָם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, אֵין צָרִיךְ לִפְחֹד עוֹד כְּלָל מִפְּגָם הַנּוֹרָא שֶׁל הַמִּקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּוַדַּאי נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי זֶה: (וְעַיֵּן עִנְיָן זֶה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תִּנְיָנָא בְּסוֹפוֹ.)
