א כִּי לִמְשֹׁךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם לַעֲבוֹדָתוֹ לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, וְכֻלָּם יַשְׁלִיכוּ אֱלִילֵי כַּסְפָּם וּזְהָבָם וְיִתְפַּלְּלוּ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד – זֶה הַדָּבָר נַעֲשֶׂה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְפִי הַשָּׁלוֹם שֶׁבַּדּוֹר, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי הָאָדָם, וְהֵם חוֹקְרִים וּמַסְבִּירִים זֶה לָזֶה הָאֱמֶת, עַל־יְדֵי־זֶה מַשְׁלִיךְ כָּל אִישׁ אֶת שֶׁקֶר אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ, וּמְקָרֵב אֶת עַצְמוֹ לְהָאֱמֶת:
ב וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִבְחִינַת שָׁלוֹם, אֶלָּא עַל־יְדֵי הֶאָרַת־פָּנִים, הַדְרַת־פָּנִים. וְזֶה (בראשית לג): וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם – אִתְעָרוּתָא שֶׁל בְּחִינַת (צפניה ג): לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, הוּא עַל־יְדֵי שָׁלוֹם. וְשָׁלוֹם הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, שֶׁהוּא הֶאָרַת פָּנִים, בְּחִינַת שׁוּפְרֵהּ דְּיַעֲקֹב כְּעֵין שׁוּפְרֵהּ דְּאָדָם (ב"מ פד. ע"ש), וְזֶה בְּחִינַת (תהלים כד): מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב:
ג וְהַדְרַת־פָּנִים זֶה בְּחִינַת דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, הַנִּמְשָׁכִים מִי"ג (שְׁלֹשׁ־ עֶשְׂרֵה) תִּקּוּנֵי דִּקְנָא (זוהר אחרי סב.), מִבְּחִינַת הַדְרַת פָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יט): וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן:
ד וּלְפִי הַהִזְדַּכְּכוּת חָכְמָתוֹ בְּי"ג (בִּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה) מִדּוֹת אֵלּוּ הַנַּ"ל, כֵּן הִזְדַּכְּכוּת קוֹל רִנָּתוֹ. בִּבְחִינַת: זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה (קידושין לב:), הַקָּנֶה מוֹצִיא קוֹל (ברכות סא ועיין זוהר פנחס דף רלב רלד רלה:). וְזֶה (שה"ש ב): הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים, בְּחִינַת זָקֵן כַּנַּ"ל. הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ – כִּי הַקּוֹל לְפִי הַחָכְמָה שֶׁל דְּרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, לְפִי הַשֵּׂכֶל שֶׁל שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהוּא דּוֹרֵשׁ בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ (עמוס ה): דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ, כִּי הַחָכְמָה תְּחַיֶּה אֶת בְּעָלֶיהָ (קהלת ז):
ה וּכְשֶׁנִּזְדַּכֵּךְ קוֹלוֹ, אָז עַל־יְדֵי הַשְׁמָעַת קוֹלוֹ לְבַד בְּלֹא דִּבּוּר, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָתוֹ, בִּבְחִינַת (תהלים קו): וַיַּרְא (ה’) בַּצַּר לָהֶם, בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ, אֵיזֶהוּ עַכּוּ"ם מֵצֵר לָנוּ. וְזֶהוּ (דברים כז): בַּאֵר הֵיטֵב – בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁפֵּרוּשִׁים וּדְרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל, עַל יָדָם הֵיטִיב לָנוּ בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת וּבְכָל הָעַכּוּ"ם, בִּבְחִינַת בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם, רָאשֵׁי־תֵבוֹת בַּאֵר, וּבַאֵר הוּא לְשׁוֹן פֵּרוּשׁ וּדְרוּשׁ:
ו וּלְהַדְרַת־פָּנִים הַנַּ"ל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶלָּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת (דברי הימים א טז): "הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו", כְּשֶׁ"עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ", שֶׁהוּא בְּרִית, הַנִּקְרָא בֹּעַז, וְהוּא חֶדְוָה דְּמַטְרוֹנִיתָא. וְזֶה (שמות טו): עָזִּי – זֶה בְּחִינַת בְּרִית. וְזִמְרָת – זֶה בְּחִינַת קוֹל. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה – בִּבְחִינַת וַיַּרְא (ה’) בַּצַּר לָהֶם וְכוּ’: וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ל:): כְּשֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. כִּי עַל הַיָּם נִתְגַּלָּה בְּחִינַת בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס (וַיָנָס) – וַיֵּצֵא הַחוּצָה (מ"ר וישב פרשה ז). נָתְנוּ עֵינֵיהֶם – זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים, בְּחִינַת זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם – עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר. לוֹמַר שִׁירָה – זֶה בְּחִינַת קוֹל, שֶׁנִּתְגַּלָּה עַל־יְדֵי הַחָכְמָה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ (סוטה שם): עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים אָמְרוּ: זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, זֶה – בְּחִינַת בְּרִית, בְּחִינַת (שמות ג): וְזֶה לְךָ הָאוֹת. וְאַנְוֵהוּ – זֶה בְּחִינַת הַדְרַת־פָּנִים. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (משלי כט): רֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן, הוֹן זֶה בְּחִינַת קוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כַּבֵּד אֶת ה’ מֵהוֹנְךָ – אַל תִּקְרֵי מֵהוֹנְךָ אֶלָּא מִגְּרוֹנְךָ. (כמובא בבאר היטב סי’ נג בשם הפסיקתא וכן ברש"י משלי ג בהג"ה שם. ולשון הפסיקתא אלא מחננך וכו’ אם נתן לך קול ערב וכו’); וּכְשֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית, נִפְגָּם קוֹלוֹ. וְיַעֲקֹב שֶׁשָּׁמַר בְּרִיתוֹ, כְּמוֹ (בראשית מט): רֵאשִׁית אוֹנִי, זָכָה לַקּוֹל, בִּבְחִינַת (שם כז): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב. וּמִבְּחִינַת קוֹל זוֹכֶה לְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (שה"ש א): שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה – לַמֶּלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ. וּבִשְׁבִיל זֶה, תֵּכֶף אַחַר קוֹל רִנָּה שֶׁל שִׁירַת הַיָּם זָכוּ לְשַׁבַּת שָׁלוֹם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טו): וַיָּבֹאוּ מָרָתָה, וְשַׁבָּת בְּמָרָה נִצְטַוָּה (כשארז"ל סנהדרין נו:). וְזֶה (שמות שם): וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה’ – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁירָה זָכוּ לְשָׁלוֹם:
ז וְדַוְקָא בְּמָרָה קִבְּלוּ שַׁבַּת־שָׁלוֹם, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַשָּׁלוֹם לְהִתְלַבֵּשׁ בְּמָרָה, בִּבְחִינַת (ישעיה לח): הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר – כְּמוֹ שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת הֵם בְּסַמִּים מָרִים, כֵּן הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא רְפוּאָה לְכָל הַדְּבָרִים, בִּבְחִינַת (שם נז): שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה’ וּרְפָאתִיו. וְלִפְעָמִים הַחֻלְשָׁה גּוֹבֶרֶת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַחוֹלֶה לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז הָרוֹפְאִים מוֹשְׁכִין יְדֵיהֶם מִן הַחוֹלֶה וּמְיָאֲשִׁים אוֹתוֹ – כָּךְ כְּשֶׁהָעֲווֹנוֹת, שֶׁהֵם חֳלִי הַנֶּפֶשׁ, גּוֹבְרִים מְאֹד, אָז אֵין יָכוֹל לִסְבֹּל מְרִירוּת הָרְפוּאוֹת, וְאָז: אֵין שָׁלוֹם אָמַר לָרְשָׁעִים (ישעיה מח נז). וְזֶה שֶׁשִּׁבַּח חִזְקִיָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהִשְׁלִיךְ כָּל חַטֹּאתָיו אַחַר כְּתֵפוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהַלְבִּישׁ אֶת הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת הַרְבֵּה. וְזֶה, הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר (שם לח), הַיְנוּ זֶה יָדוּעַ, כִּי לְשָׁלוֹם צָרִיךְ מְרִירוּת. וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מֵרֶדֶת שָׁחַת (שָׁם כָּתוּב מִשַּׁחַת בְּלִי, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: מִבְּלִי רֶדֶת שַׁחַת) – כִּי יָדַעְתָּ שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לִסְבֹּל מְרִירוּת לְפִי חַטָּאתִי. וְהִשְׁלַכְתָּ אַחַר גֵּוְךָ כָּל חֲטָאָי – כְּדֵי שֶׁיִּתְלַבֵּשׁ הַשָּׁלוֹם בִּמְרִירוּת כְּפִי יְכָלְתִּי. וְזֶה (בראשית כד): וְאַבְרָהָם זָקֵן – עַל־יְדֵי זָקֵן הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה: וַה’ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל – זֶה שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל:
ח וְשָׁלוֹם בְּגוּפוֹ (שַׁבָּת לג: דָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק "וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם": שָׁלוֹם בְּגוּפוֹ, שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ וְכוּ’) – בְּאַרְבַּע מָרוֹת שֶׁלֹּא תִּתְגַּבֵּר אַחַת עַל חֲבֶרְתָּהּ. שָׁלוֹם בְּמָמוֹנוֹ – שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּא זֶה וְאָכַל אֶת זֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה בַּת נַקְדִּימוֹן בֶּן גֻּרְיוֹן (כתובות סו:). שָׁלוֹם בְּתוֹרָתוֹ – בְּלֹא קֻשְׁיוֹת. וְאָז: וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם עִיר שְׁכֶם כַּנַּ"ל: וְזֶה פֵּרוּשׁ: רְצִיצָא – בְּחִינַת קָנֶה רָצוּץ, שֶׁהֵם הָעַכּוּ"ם, שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִבְּחִינַת זָקֵן – זֶה קָנָה חָכְמָה, מֵהַדְרַת־פָּנִים, וְהֵם דְּבֵקִים בְּקָנֶה רָצוּץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים סח): גְּעַר חַיַּת קָנֶה. דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ – הַיְנוּ לְהָמִית וּלְבַטֵּל בָּעוּתָם וּצְלוֹתָם, מִלְּבַקֵּשׁ עוֹד מֵאֱלֹקִים אֲחֵרִים, אֶלָּא לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’. הֵיכָא נָפֵק רוּחָא – הַיְנוּ זֹאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר, אֶלָּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן בְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת (יהושע ב): וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ. וְאֵיךְ מַפִּיק וּמוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנָּפְלוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, וְאָמַר לָהֶם: בְּהַיְנוּ דְּעָל – בָּזֶה שֶׁנִּכְנָס בּוֹ רוּחַ, הַיְנוּ בָּזֶה שֶׁנִּכְנָס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת, הַיְנוּ הִרְהוּרֵי זְנוּת, וְהוּא מְשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ – בָּזֶה הוּא מַפִּיק וּמוֹצִיא נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, כִּי זֶה הוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבַת הַמִּשְׁקָל (איכה ה): זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ בַּחוּרִים מִנְּגִינָתָם: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל)
(שַׁיָּךְ לְעֵיל): וַיַּרְא (ה’) בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – עַל־יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹלוֹ, הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה מִי שֶׁמֵּצֵר לוֹ, אֵיזֶה עַכּוּ"ם מֵצֵר לָנוּ וְכוּ’. וְאָמַר, שֶׁעַל־כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵיזֶה גְּזֵרָה וְצָרָה לְיִשְׂרָאֵל מֵאֵיזֶה עַכּוּ"ם, אֲזַי טוֹב לְנַגֵּן הַנִּגּוּן שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמֵּצֵר לָהֶם, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם – רִנָּתָם דַּיְקָא, הַיְנוּ רִנָּה וְנִגּוּן שֶׁלָּהֶם, שֶׁל אוֹתָהּ הָעַכּוּ"ם שֶׁמְּצֵרָה לְיִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם:
