א דַּע, כִּי כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִבְרָא מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ (חגיגה יד), וְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר נֶחֱלַק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת, בִּבְחִינַת (ירמיה כג): כְּפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סֶלַע. כְּמוֹ כֵן נִבְרְאוּ כַּמָּה וְכַמָּה מַלְאָכִים, לְפִי רֹב הַנִיצּוֹצוֹת. וְדִבּוּר הַכּוֹלֵל אֶת הַנִּיצוֹצוֹת נִבְרָא מַלְאָךְ, שֶׁהוּא שַׂר וְרֹאשׁ עַל הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִן הַנִּיצוֹצוֹת, וְהֵם מַחֲנֵהוּ. וְכָל מַלְאָךְ וּמַלְאָךְ הוּא מְמֻנֶּה עַל אֵיזֶהוּ דָּבָר, וַאֲפִלּוּ כָּל אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים יֵשׁ עֲלֵיהֶם מְמֻנִּים, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה י): אֵין לְךָ עֵשֶׂב מִלְּמַטָּה שֶׁאֵין לוֹ מַלְאָךְ מִלְּמַעְלָה וְכוּ’. וְכָל מַלְאָךְ מְקַבֵּל חִיּוּתוֹ מֵהַדִּבּוּר, וּמַשְׁפִּיעַ לְתוֹךְ הַדָּבָר שֶׁנִּמְנֶה עָלָיו, הַיְנוּ לְאֵיזֶה עֵשֶׂב אוֹ דָּבָר אַחֵר שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עָלָיו. וּשְׁנֵי הַכֹּחוֹת הָאֵלּוּ, הַיְנוּ כֹּחַ שֶׁיֵּשׁ לַמַּלְאָךְ לְקַבֵּל, וְכֹחַ לְהַשְׁפִּיעַ, מְכֻנִּים בִּבְחִינַת יָדַיִם. בְּיַד יָמִין מְקַבֵּל חִיּוּתוֹ, וּבְיַד שְׂמֹאל מַשְׁפִּיעַ. בִּבְחִינוֹת: וּמַכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: גְּדַל (שם); וְהַכָּאָה הִיא בְּחִינַת שְׂמֹאל. נִמְצָא, שֶׁכָּל הָרְפוּאוֹת תְּלוּיִים בַּתּוֹרָה, בִּבְחִינוֹת (משלי ד): וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא; כִּי הַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת כֹּחַ לַמַּלְאָכִים, וְהַמַּלְאָכִים מַשְׁפִּיעִים לָעֲשָׂבִים, וַעֲשָׂבִים מְרַפְּאִים בְּכֹחַ הַתּוֹרָה. וּמִי שֶׁפּוֹגֵם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, וּפוֹרֵץ גִּדְרָם, אֲזַי אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, בִּבְחִינוֹת (שבת קי): דִּלְמָא חִוְיָא דְּרַבָּנָן טְרַקֵהּ, שֶׁאֵין לוֹ אַסְוָתָא; כִּי הַפּוֹרֵץ גִּדְרָם, עַל־יְדֵי־זֶה מֵסִיר הַיָּדַיִם מִן הַמַּלְאָכִים, לְפִי בְּחִינוֹת הֲסָרָתוֹ מִדֶּרֶךְ דִּבְרֵי רַבָּנָן. וְזֶהוּ (דברים יז): לא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל – לְפִי בְּחִינוֹת הֲסָרָתוֹ, אִם סָר מִדֶּרֶךְ דִּבְרֵי רַבָּנָן לְיָמִין, בָּזֶה סָר יְמִין הַמַּלְאָךְ, וְאֵין לוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל. וְאִם סָר לִשְׂמֹאל, בָּזֶה סָר יַד שְׂמֹאל מֵהַמַּלְאָךְ, וְאֵין לוֹ כֹּחַ לְהַשְׁפִּיעַ. וּכְשֶׁנִּפְגָּם אֵיזֶהוּ יַד הַמַּלְאָךְ, אֲזַי אֵין לָזֶה הָאָדָם אַסְוָתָא, כִּי זֶה הָעֵשֶׂב שֶׁבּוֹ תָּלוּי רְפוּאָתוֹ, אֵין לוֹ כֹּחַ לְרַפְּאוֹת, כִּי אֵין מַשְׁפִּיעַ לוֹ:
וְזֶה בְּחִינַת (דברים כח): מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְתוּבָה בַּתּוֹרָה – זֶהוּ מִיתַת תַּלְמִיד חָכָם, הַיְנוּ הַמִּיתָה שֶׁתַּלְמִידֵי־חֲכָמִים מְמִיתִין אֵיזֶהוּ אָדָם. כִּי חוֹלַאַת הַבָּאָה לָאָדָם עַל שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי רַבָּנָן אֵין לוֹ רְפוּאָה, וְהוּא מֵת מִן הַחוֹלַאַת, זֶה הַמִּיתָה בָּאָה עַל־יְדֵי מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְּתוּבָה בַּתּוֹרָה, כִּי דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִכְתְּבוּ בַּתּוֹרָה, נִמְסְרוּ לַחֲכָמִים, וַאֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ מֵהֶם. וְיֵשׁ מִי שֶׁמְּזַלְזֵל דִּבְרֵיהֶם, וְאֵין מַאֲמִין דִּבְרֵיהֶם, מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמִּדְּאוֹרַיְתָא אֵינוֹ כֵּן, וְעַל יְדֵי זֶה נֶחֱלֶה בְּמַכָּה שֶׁאֵין לוֹ רְפוּאָה, וּמֵת בָּהּ. וְיֵשׁ יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, הַשּׁוֹלְטִין עַל הָאָדָם שֶׁהוּא צַדִּיק, וְהוּא מֻכֶּה בְּיִסּוּרִין, וְאֵין רְפוּאָתוֹ תּוֹלָה בִּרְפוּאַת עֲשָׂבִים, כִּי הוּא אִישׁ צַדִּיק, וְלֹא פָּגַם יְדֵי הַמַּלְאָךְ, וְהַיָּדַיִם הֵם שְׁלֵמִים. וְזֶה (שה"ש ב): כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי, שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. הַיְנוּ חוֹלַת אַהֲבָה יְכוֹלָה הִיא לִשְׁלֹט עַל אִישׁ אֶחָד, וְאֵין רְפוּאָתוֹ תּוֹלָה בְּהַיָּדַיִם הַנַּ"ל, כִּי הַיָּדַיִם בִּבְחִינָתוֹ הֵם שְׁלֵמִים, בִּבְחִינַת: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת וְכוּ’:
וְזֶהוּ (ברכות ה:) כְּשֶׁבָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְתַנָּא שֶׁנֶּחֱלָה בְּיִסּוּרִין וְאָמַר לוֹ: חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין, אָמַר: לֹא וְכוּ’, אָמַר לוֹ: הַב לִי יְדָךְ וְכוּ’. כִּי רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר שֶׁאֵלּוּ יִסּוּרִין הֵן יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, וְזֶהוּ שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ: חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין, שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ אִם חָבִיב עָלָיו הַיִּסּוּרִין, הַיְנוּ אִם יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה הֵם. וְהֵשִׁיב לוֹ: לֹא וְכוּ’. וּכְשֶׁשָּׁמַע רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁהַיִּסּוּרִים לֹא שֶׁל אַהֲבָה הֵן, חָשַׁב דִּילְמָא פָּגַם, חַס וְשָׁלוֹם, בַּיָּדַיִם הַנַּ"ל, וּבִשְׁבִיל זֶה אֵין לוֹ רְפוּאָה. וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ: הַב לִי יְדָךְ, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע אִם פָּגַם בְּדִבְרֵי רַבָּנָן, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל. וְתֵכֶף כְּשֶׁיְּהַב לוֹ יְדָא אוֹקְמוּהוּ, כִּי לֹא הָיָה יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה, וְלֹא פָּגַם בַּיָּדַיִם, בִּשְׁבִיל זֶה הָיָה יָכוֹל לִחְיוֹת וְלָקוּם מֵחָלְיוֹ:
וְזֶהוּ: וּמָשַׁךְ אַבִּירִים בְּכֹחוֹ, יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין (איוב כד). כִּי עַל יְדֵי שֶׁאֵין מַאֲמִין בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים הַנִּקְרָאִים חַיִּים, כְּמָה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יח): וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ חַי – צַדִּיקִים אֲפִלּוּ בְּמִיתָתָם נִקְרָאִים חַיִּים, עַל יְדֵי זֶה, הוּא נוֹפֵל בְּחוֹלַאַת אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין בְּחַיָּיו. הַיְנוּ שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם מַאֲמִין שֶׁיִּחְיֶה מֵחֹלִי זֶה, כִּי אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ כַּנַּ"ל. וְתִקּוּנוֹ – שֶׁיָּקִים אֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, וְיַאֲמִין אֱמוּנַת חֲכָמִים. וְזֶהוּ: יָקוּם וְלֹא יַאֲמִין בַּחַיִּין – הַיְנוּ זֶה שֶׁלֹּא הֶאֱמִין בַּחֲכָמִים הַנִּקְרָאִים חַיִּים, יָקִים זֹאת הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יָקוּם מֵחוֹלַאַת הַזֹּאת, שֶׁלֹּא הֶאֱמִין עַד עַכְשָׁו שׁוּם אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּם רְפוּאָה עַל מַכָּתוֹ, וְעַל יְדֵי אֱמוּנָתוֹ יִתְרַפֵּא. כִּי עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, מְתַקֵּן בְּחִינוֹת יָדַיִם שֶׁל מַלְאָכִים, וְהֵם מְקַבְּלִים וּמַשְׁפִּיעִים כֹּחוֹת לָעֲשָׂבִים לִרְפוּאָתוֹ. וְזֶה: וּמָשַׁךְ אַבִּירִים בְּכֹחוֹ; הַיְנוּ שֶׁהַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים אַבִּירִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נֶחֱזָר לוֹ כֹּחוֹ, הַיְנוּ כ"ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם, וּמַמְשִׁיכִין שֶׁפַע לְכָל הַדְּבָרִים שֶׁנִּתְמַנּוּ עֲלֵיהֶם, וְאָז יֵשׁ לוֹ רְפוּאָה כַּנַּ"ל, כִּי דִּבְרֵי חֲכָמִים עוֹשִׂין וּמְתַקְּנִין בְּחִינַת הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל:
ב וּלְהָקִים אֱמוּנָה הַנְּפוּלָה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת יַעֲקֹב, הַיְנוּ עַל־יְדֵי נֶדֶר, שֶׁיִּדֹּר אֵיזֶהוּ נֶדֶר (רצוֹנוֹ לוֹמַר: וִיקַיֵּם מִיָּד) עַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת), וְעַל־יְדֵי הַנֶּדֶר יָשׁוּב לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים. כִּי כְּשֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַחֲכָמִים, בְּחִינַת פֶּלֶא, בִּבְחִינוֹת (ישעיה כט): הִנְנִי יוֹסִיף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו; וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ"ר איכה א), שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל סִלּוּקָן שֶׁל חֲכָמִים. וְתִקּוּנוֹ שֶׁל הַפְלָאָה הַזֹּאת, הַיְנוּ שֶׁל סִלּוּקָן שֶׁל חֲכָמִים, תִּקּוּנוֹ, הַפְלָאָה שֶׁל נֶדֶר, בִּבְחִינַת (במדבר ו): כִּי יַפְלִיא לִנְדֹּר נֶדֶר. כִּי עַל־יְדֵי הַנֶּדֶר, הוּא עוֹלֶה לַשֹּׁרֶשׁ שֶׁהַחֲכָמִים מֻשְׁרָשִׁים שָׁם, הַיְנוּ בְּחִינַת פְּלִיאוֹת חָכְמָה (ספר יצירה, ועיין זוהר בלק דף קצג:), וְיוֹדֵעַ וּמַכִּיר מַעֲלוֹת הַחֲכָמִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה הוּא שָׁב וּמַאֲמִין בָּהֶם. וְזֶה בְּחִינַת (ישעיה כה): אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא; וְעַל־יְדֵי־זֶה: עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן. הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת נֶדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת פֶּלֶא, נִתְתַּקֵּן אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁעֲצָתָם מֵרָחוֹק, בִּבְחִינַת: מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ (משלי לא); כִּי דִּבְרֵי תּוֹרָה עֲנִיִּים בִּמְקוֹמָם וַעֲשִׁירִים מִמָּקוֹם אַחֵר (ירושלמי ר"ה פרק ראוהו בי"ד), שֶׁהַחֲכָמִים לְמֵדִים דִּבְרֵיהֶם מִמְּקוֹמוֹת רְחוֹקִים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁזֶּה נִמְסָר לָהֶם לִדְרֹשׁ הַתּוֹרָה לְכָל חֶפְצֵיהֶם, בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׁרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, וּמְחֻיָּבִין אֲנַחְנוּ לְהַאֲמִין לְכָל דִּבְרֵיהֶם, בִּבְחִינוֹת: לֹא תָּסוּר מִן הַדָּבָר וְכוּ’. וְיַעֲקֹב הוּא בְּחִינוֹת נֶדֶר, שֶׁהוּא רֹאשׁ לְכָל הַנּוֹדְרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית כח): וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר:
וְזֶהוּ: מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב (שם מט) – בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן יְדֵי הַמַּלְאָךְ, הַנִּקְרָא אֲבִּיר, צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנֶדֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב כַּנַּ"ל. כִּי: מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל – הַיְנוּ עַל יְדֵי הַנֶּדֶר נִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה הַנִּקְרָא רוֹעֶה, בִּבְחִינַת: וּרְעֵה אֱמוּנָה (תהלים לז). וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה, נִתְתַּקֵּן הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת לֹא תָסוּר כַּנַּ"ל:
ג וּכְשֶׁנִּתְתַּקֵּן הַיָּדַיִם הַנַּ"ל עַל יְדֵי נֶדֶר כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה מִתְנוֹצְצִים בּוֹ אוֹרוֹת הָאָבוֹת, כִּי נֶדֶר זֶה בְּחִינַת אוֹר יַעֲקֹב, וְיָדַיִם הֵם אַבְרָהָם וְיִצְחָק, שֶׁהֵם יָמִין וּשְׂמֹאל. וְזֶה בְּחִינוֹת (שם עח): נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶּלֶא; הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי פֶּלֶא הַנַּ"ל, מִתְנוֹצְצִים בוֹ אוֹר הָאָבוֹת. וְזֶהוּ סוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל שְׁמוֹת הָאָבוֹת בק"ם, (כִּי סוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁל אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב הֵם אוֹתִיוֹת בקם) נוֹטְרִיקוֹן: בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו (תהלים פט), שֶׁהִיא רֶמֶז בְּחִינוֹת נֶדֶר, כִּי כֵן כְּתִיב בְּנֶדֶר יַעֲקֹב (בראשית כח): וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר וְכוּ’, וּכְתִיב (שם לה): וַיִּצֹּק עָלֶיהָ שֶׁמֶן, הַיְנוּ עַל יְדֵי הַנֶּדֶר מִתְנוֹצְצִים עַל הָאָדָם אוֹר הָאָבוֹת:
ד וְעַל יְדֵי הָאוֹרוֹת הָאֵלּוּ עוֹלֶה וּמִתְעַנֵּג בְּעֹנֶג שַׁבָּת, בִּבְחִינוֹת (ישעיה נח): אָז תִּתְעַנַּג עַל וְכוּ’ וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ. בָּמֳתֵי אָרֶץ הֵם אַבְרָהָם וְיִצְחָק, שֶׁהֵם הַיָּדַיִם, שֶׁהֵם זְרוֹעוֹת עוֹלָם. וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב – זֶה בְּחִינוֹת נֶדֶר הַנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי הָאָבוֹת עִם הָאֱמוּנָה הַנַּ"ל זוֹכֶה לְעֹנֶג שַׁבָּת, בְּחִינַת שִׁין בַּת, שִׁין – זֶה בְּחִינַת אָבוֹת. בַּת – זֶה בְּחִינוֹת אֱמוּנָה, בְּחִינוֹת בַּת הָיְתָה לְאַבְרָהָם וְכוּ’, (בָּבָא־ בַּתְרָא טז: דָּרְשׁוּ שָׁם עַל פָּסוּק: וַה’ בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל, בַּת הָיְתָה לוֹ לְאַבְרָהָם וּבַכֹּל שְׁמָהּ). בְּחִינוֹת (משלי כח): אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת:
ה וְעֹנֶג שַׁבָּת הַזֶּה, זֶה בְּחִינַת אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, כִּי אֲכִילַת יְמֵי הַחֹל נֶהֱנֶה מִמֶּנָּה גַּם כֵּן הַסִּטְרָא אָחֳרָא, אֲבָל מֵאֲכִילַת שַׁבָּת אֵין חֵלֶק לַסִּטְרָא אָחֳרָא כְּלָל וּכְלָל. וְזֶה שֶׁצִּוָּה אוֹתָנוּ עַל אֲכִילַת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טז): אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה’, כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת נַעֲשֶׂה קְדֻשָּׁה וֶאֱלֹקוּת גָּמוּר, בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת סִיגִים כְּלָל. וְיָכוֹל לִפְעֹל בַּאֲכִילַת שַׁבָּת, מַה שֶּׁפּוֹעֵל בְּתַעֲנִית, הַיְנוּ לְהַפִּיל אוֹיְבָיו לְפָנָיו בִּזְכוּת עֹנֶג שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁפּוֹעֵל בְּצוֹם. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא שַׁבָּת, כִּי בִּסְגֻלָּתוֹ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם (תהלים ח):
ו כִּי עַל־יְדֵי הַצּוֹם אוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו, כִּי עַל־יְדֵי הַכַּעַס, הַבָּא מֵהַכָּבֵד, בְּחִינַת כָּבֵד כּוֹעֵס (ברכות סא:), נִתְעוֹרֵר הַמְקַטְרֵג הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא עֵשָׂו, הוּא אֱדוֹם, שֶׁאֲחִיזָתוֹ בַּכָּבֵד (זוהר פנחס רלד ותיקון כא). וְהוּא אַדְמוֹנִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת כָּבֵד, שֶׁהוּא מָלֵא דָּם. וּמִן הַמְקַטְרֵג הָעֶלְיוֹן נִתְעוֹרְרִים וְנִשְׁתַּלְשְׁלִים מְקַטְרְגִים וְצָרִים לְמַטָּה עַל אָדָם הַכּוֹעֵס וְשׁוֹלְטִים עָלָיו, וְאֵינָם יְרֵאִים מִלְּפָנָיו, כִּי עַל יְדֵי הַכַּעַס נִדְמֶה לָהֶם כִּבְהֵמָה, בִּבְחִינַת (תהלים מט): נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ. כִּי עִקַּר הַמּוֹרָא שֶׁמִּתְיָרְאִין מִן הָאָדָם, בִּבְחִינַת (בראשית ט): וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם, אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי הַצֶּלֶם אֱלֹקִים שֶׁבִּפְנֵי הָאָדָם, וְעַל־יְדֵי הַצֶּלֶם, הָאָדָם הוּא אָדָם, וּכְשֶׁסָּר צֶלֶם, אֲזַי יוֹצֵא מִגֶּדֶר אָדָם לְגֶדֶר בְּהֵמָה, וְאָז סָר מוֹרָאוֹ. וְעִקַּר הַצֶּלֶם הַמֵּאִיר בִּפְנֵי הָאָדָם, הִיא חָכְמוֹת הַבּוֹרֵא, שֶׁנָּתַן לָאָדָם יִתְרוֹן עַל הַבְּהֵמָה, הִיא הַמְּאִירָה בִּפְנֵי אָדָם, בִּבְחִינַת: חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו (קהלת ח). וְעַל יְדֵי הַכַּעַס – אִם חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת (פסחים דף סו:), וְאָז צִלּוֹ סָר, וּפָנָיו נוֹפְלִים, בִּבְחִינַת (בראשית ד): לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ; וּכְשֶׁאֵין לוֹ פְּנֵי אָדָם, אֲזַי מוֹרָאוֹ סָר, כִּי נִמְשָׁל כִּבְהֵמוֹת, וְצָרָיו מְצֵרִים לוֹ. וְעַל־יְדֵי הַצּוֹם וְהַתַּעֲנִית הוּא מְתַקֵּן אֶת פָּנָיו, וּמַחֲזִיר לְעַצְמוֹ אֶת חָכְמָתוֹ, שֶׁהִיא צַלְמוֹ הַמֵּאִיר בְּפָנָיו, וְאָז הַכֹּל יְרֵאִים מִמֶּנּוּ, וְאוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו. לְפָנָיו דַּיְקָא, כִּי עִקַּר נְפִילָתָם – מֵחֲמַת הַפָּנִים כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַצּוֹם, כִּי עַל־יְדֵי הַצּוֹם נִכְנָע הַכָּבֵד לִפְנֵי הַמֹּחַ. כִּי בְּיוֹם שֶׁאָדָם אוֹכֵל, אָז הַכָּבֵד נִזּוֹן תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ לְהַמֹּחַ. נִמְצָא בְּיוֹם הָאֲכִילָה, הַגְּדֻלָּה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַכָּבֵד. וּכְשֶׁמִּתְעַנֶּה, אֲזַי נִזּוֹן הַמֹּחַ תְּחִלָּה, וְהַמֹּחַ שׁוֹלֵחַ מָזוֹן אַחַר־כָּךְ לְהַכָּבֵד. נִמְצָא, בְּיוֹם הַצּוֹם, נִכְנָע הַכָּבֵד לִפְנֵי הַמֹּחַ, וְהַגְּדֻלָּה וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהַמֹּחַ. וְזֶהוּ תִּקּוּן לְמַה שֶּׁפָּגַם בַּתְּחִלָּה בְּהַחָכְמָה, שֶׁהִיא הַמֹּחַ, שֶׁהִיא הַצֶּלֶם הַמֵּאִיר בְּפָנָיו. וְעַכְשָׁו עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית, הוּא מַכְנִיעַ אֶת הַכָּבֵד, וְנוֹתֵן הַמֶּמְשָׁלָה לְהַמֹּחַ. וּכְשֶׁנִּכְנָע הַכָּבֵד, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַמְקַטְרְגִים, אֲזַי נִכְנָעִים כָּל הָאוֹיְבִים הָאֲחוּזִים בְּהַכָּבֵד. וְזֶה אוֹתִיּוֹת צוֹם נוֹטְרִיקוֹן: וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו (תהלים פט), שֶׁעַל־יְדֵי הַצּוֹם נִכְנָע הַכָּבֵד, וְנִתְתַּקֵּן מֹחַ הַחָכְמָה, שֶׁהִיא הַצֶּלֶם, וּמֵאִיר בִּפְנֵי אָדָם. וְעַל־יְדֵי הַצֶּלֶם שֶׁבְּפָנָיו, עַל־יְדֵי־זֶה: וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו – מִפָּנָיו דַּיְקָא כַּנַּ"ל:
אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת כַּנַּ"ל, אָז אֵין צָרִיךְ לְצוֹם, כִּי פּוֹעֵל בַּאֲכִילָתוֹ, מַה שֶּׁפָּעַל עַל־יְדֵי הַצּוֹם, הַיְנוּ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב. כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת, קֹדֶשׁ הִיא, וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ (ויקרא כב); וְאָז נִכְנָע הַכָּבֵד, וְאָז נִתְבַּטֵּל כֹּחוֹ, בִּבְחִינַת (תרומה קלה:): וְכָל שׁוּלְטָנֵי רֻגְזִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּבֵד כּוֹעֵס, כֻּלְּהוּ עָרְקִין וְאִתְעַבְּרוּ*. וְאָז: וְכֹלָּא אַהֲבָה, בִּבְחִינַת (שה"ש ז): אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים, וְכָל זֶה מֵעֹנֶג שַׁבָּת הַנַּ"ל:
ז וְדַע, שֶׁלְּבַטֵּל וּלְהַכְנִיעַ הָאוֹיְבִים דַּי הַצּוֹם אוֹ אֲכִילַת שַׁבָּת לְבַד, אֲבָל לְרֹב הַשָּׁלוֹם צָרִיךְ גַּם לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ"ב): מַרְבֶּה צְדָקָה – מַרְבֶּה שָׁלוֹם. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ (ברכות ו:): אַגְרָא דְּתַעֲנִיתָא – צִדְקְתָא, וְאָמְרוּ (תענית ח:): שֶׁמֶשׁ בְּשַׁבָּת צְדָקָה לַעֲנִיִּים. שֶׁמֶשׁ, זֶה בְּחִינַת שָׁלוֹם, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא ובספרי פ’ תצא ובירושלמי כתובות פ"ד): וְזָרְחָה עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ – מַה שֶּׁמֶשׁ הוּא שָׁלוֹם לְכָל בָּאֵי עוֹלָם וְכוּ’. וְזֶהוּ שֶׁמֶשׁ, הַיְנוּ הַשָּׁלוֹם, אֵינוֹ אֶלָּא עַל־יְדֵי צְדָקָה לַעֲנִיִּים:
ח וְדַע, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּין הַשָּׁלוֹם שֶׁל הַתַּעֲנִית שֶׁל חֹל, וּבֵין הַשָּׁלוֹם שֶׁל עֹנֶג שַׁבָּת. הַיְנוּ, הַשָּׁלוֹם שֶׁל תַּעֲנִית אֵין לוֹ בְּחִינַת דִּבּוּר, בְּחִינַת (בראשית לז): וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם; אֲבָל עַל־יְדֵי עֹנֶג אֲכִילַת שַׁבָּת נִשְׁלָם הַדִּבּוּר לְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (תהלים קכב): לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אַדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם; בְּחִינַת (ישעיה נח): וְדַבֵּר דָּבָר, הַנֶּאֱמָר בְּשַׁבָּת. כִּי הַפֶּה נִשְׁלָם בְּאוֹר גָּדוֹל בִּשְׁעַת אֲכִילַת שַׁבָּת. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵין בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה אֶלָּא מַשֶּׁהוּ. חָמֵץ, זֶהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן הַכַּעַס עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית כַּנַּ"ל, בְּחִינַת (ישעיה סג): מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים. אֱדוֹם זֶה בְּחִינַת כָּבֵד הַנַּ"ל, וְחָמֵץ זֶה בְּחִינַת הַכְנָעָתוֹ, בְּחִינַת תַּעֲנִית, בְּחִינַת הֶעְדֵּר אֲכִילָה, בְּחִינַת (שמות יב): כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ. לֹא תֹאכֵלוּ – זֶה בְּחִינַת תַּעֲנִית הַנַּ"ל: מַצָּה, זֶה בְּחִינַת אֲכִילַת עֹנֶג שַׁבָּת, בְּחִינַת (ישעיה סו): לְמַעַן תָּמֹצּוּ וְהִתְעַנַּגְתֶּם וְכוּ’. וְזֶהוּ: אֵין בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה וְכוּ’, הַיְנוּ אֵין בֵּין הַתַּעֲנִית לְבֵין אֲכִילַת עֹנֶג שַׁבָּת הַנַּ"ל, אֵין הַחִלּוּק בֵּינֵיהֶם, אֶלָּא מַשֶּׁהוּ, נוֹטְרִיקוֹן וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְדָקָה שָׁלוֹם (ישעיה לב). הַיְנוּ כִּי אֵין דּוֹמֶה שָׁלוֹם שֶׁל הַתַּעֲנִית, לְשָׁלוֹם שֶׁל שַׁבָּת, כִּי זֶה אֵין לוֹ פֶּה, וְזֶה יֵשׁ לוֹ פֶּה. וְזֶהוּ הַחִלּוּק, שֶׁבְּחִינַת שָׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּה, הוּא בְּמַעֲלָה עַל שָׁלוֹם שֶׁאֵין לוֹ פֶּה, כְּמוֹ מַעֲלַת מְדַבֵּר עַל חַי. כִּי הַחַיּוֹת הֵם חַיִּים כְּמוֹ בְּנֵי אָדָם, אֲבָל הָאָדָם יֵשׁ לוֹ מַעְלָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ הַדִּבְּרִי. וְזֶהוּ הַחִלּוּק בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה, שֶׁהַחִלּוּק בֵּין חֵית לְהֵא. חָמֵץ הוּא בְּחֵית, זֶה בְּחִינַת שָׁלוֹם שֶׁאֵין לוֹ פֶּה, בְּחִינַת חַי, בְּחִינַת (איוב ה): וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הָשְׁלְמָה לָּךְ. הַיְנוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם שֶׁאֵין לוֹ פֶּה, שֶׁאֵין לוֹ כֹּחַ הַדִּבְּרִי, כְּמוֹ חַיּוֹת הַשָּׂדֶה. וּמַצָּה הִיא בְּהֵא, זֶה בְּחִינַת ה’ מוֹצָאוֹת הַפֶּה, בְּחִינַת כֹּחַ הַדִּבְּרִי כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית מז): הֵא לָכֶם זֶרַע, בְּחִינַת (הושע י): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, בְּחִינַת: מַעֲשֶׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ (משלי יח): מְדָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל. גּוֹרָל זֶה בְּחִינַת עֹנֶג שַׁבָּת, בְּחִינַת (דניאל יב): וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין, שֶׁאָז יִהְיֶה כֻּלּוֹ שַׁבָּת. וְזֶה: וְתָנוּחַ, זֶהוּ בְּחִינַת (שמות כ): וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְגוֹרָל הַזֶּה, שֶׁהוּא שַׁבָּת, מְבַטֵּל מְדָנִים וְצָרִים כַּנַּ"ל. וְעוֹד יֵשׁ לוֹ כֹּחַ, שֶׁבּוֹ נַעֲשֶׂה בְּחִינַת פֶּה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד – בֵּין הִתְעַצְּמוּת וְהִתְחַבְּרוּת קְנֵה הַחֵית לְגַג הַחֵית, הוּא מַפְרִיד, וְנַעֲשֶׂה הֵא מֵחֵית, הַיְנוּ בְּחִינַת פֶּה כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ שֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא: אֵימָתַי בֶּן דָּוִד בָּא. וְהֵשִׁיב לָהֶם: כְּשֶׁיִּפֹּל זֶה הַשַּׁעַר וְכוּ’. וְעִקַּר הַדָּבָר, שֶׁיִּפֹּל שָׁלֹשָׁה פְּעָמִים, וְאֵין מַסְפִּיקִין לִבְנוֹתוֹ עַד שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא. כִּי שַׁעַר אֲרָם זֶה בְּחִינַת שַׁעַר דְּסִטְרָא־אָחֳרָא, וּכְשֶׁיִּפֹּל נְפִילָה אַחַר נְפִילָה, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת שֶׁהֵבֵאתִי* כַּנַּ"ל, אָז יָבוֹא בֶּן דָּוִד וְיִבְנֶה שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה. הַיְנוּ, כְּשֶׁאֵין אֱמוּנוֹת חֲכָמִים, וְאֵין שׁוֹמֵעַ לָהֶם, בִּבְחִינַת (ישעיה כט): וְלַמּוֹכִיחַ בַּשַּׁעַר יְקֹשׁוּן; עַל־יְדֵי־זֶה בָּאִים לְחֹלִי עַד אֵין מַרְפֵּא כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת (תהלים קז): וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֱמוּנָה, אֲזַי נִפְתָּחִים לָהֶם שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (ישעיה כו): פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְכוּ’ שׁוֹמֵר אֱמוּנִים. וּכְשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל, וְאָז נוֹפֵל שַׁעַר אֲרָם פַּעַם אַחַת: וַהֲקָמַת אֱמוּנָה הִיא עַל־יְדֵי נֶדֶר, וְאָז נָהִיר בִּנְהִירוּ דַּאֲבָהָן כַּנַּ"ל, וְאָז נִבְנֶה פַּעַם שְׁנִיָּה שַׁעַר דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (תהלים כד): שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, כִּי הָאָבוֹת הֵן הָרָאשִׁים, בִּבְחִינַת (שמות ו): אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבוֹתָם. וּכְשֶׁזֶּה קָם זֶה נוֹפֵל, וְזֶה בְּחִינַת נְפִילַת פַּעַם שֵׁנִית שַׁעַר שֶׁל אֲרָם: וְעַל־יְדֵי הֶאָרוֹת הָאָבוֹת זוֹכֶה לְשַׁבָּת, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב, וְזוֹכֶה לְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל. וְאָז נִבְנֶה פַּעַם שְׁלִישִׁי שַׁעַר דִּקְדֻשָּׁה, בִּבְחִינַת (זכריה א): וּמִשְׁפָּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם; וּבִבְחִינַת צְדָקָה: אַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר (משלי כב). וּמַכְנִיעִים הַשּׂוֹנְאִים הַיּוֹנְקִים מִשַּׁעַר אֲרָם, בִּבְחִינַת (תהלים סט): יָשִׂיחוּ בִי יֹשְבֵי שָׁעַר. כִּי נִכְנָע כָּבֵד כּוֹעֵס, שֶׁהִיא עֵשָׂו אֱדוֹם כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר (בראשית כה), וְזֶהוּ נְפִילַת פַּעַם שְׁלִישִׁי שַׁעַר שֶׁל אֲרָם:
שַׁיָּךְ לְעֵיל, אַחַר תֵּבַת עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת שֶׁהֵבֵאתִי:* [בְּכָאן דִּלֵּג רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה תֵּבוֹת, שֶׁהָיוּ כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹנוֹ שָׁם בִּכְתִיבָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּכְשֶׁנָּתַן לִי לְהַעְתִּיק תּוֹרָה זֹאת, מָחַק בְּכַוָּנָה כַּמָּה וְכַמָּה תֵּבוֹת מִכְּתִיבוֹת יָדוֹ הַקְּדוֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא אַעְתִּיקֵם, וְרָאִיתִי שֶׁהָיָה לוֹ בָּזֶה כַּוָּנָה שְׁלֵמָה. וְכֵן הָיָה דַּרְכּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּכַמָּה תּוֹרוֹת, שֶׁהָיָה מְדַקְדֵּק מְאֹד כְּשֶׁנָּתַן תּוֹרָתוֹ לְהַעְתִּיקָהּ, לִמְחֹק שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה תֵּבוֹת שֶׁהָיוּ מֻכְרָחִים לְהָעִנְיָן מְאֹד, וְדִלֵּג בָּאֶמְצַע, כִּי לֹא רָצָה שֶׁיִּתְגַּלּוּ אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים. וְהַמְּעַיֵּן הֵיטֵב בְּאֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת, יוּכַל לְהָבִין שֶׁחָסֵר שָׁם בְּאֶמְצַע הָעִנְיָן. וְגַם בַּתּוֹרָה הַזֹּאת יְכוֹלִין לִרְאוֹת קְצָת, כִּי כָּתַב: וּכְשֶׁיִּפֹּל וְכוּ’ עַל־יְדֵי בְּחִינוֹת שֶׁהֵבֵאתִי, וְאֵין זֶה דֶּרֶךְ לְשׁוֹנוֹ. אַךְ כָּל זֶה הָיָה אֶצְלוֹ כָּתוּב הָדוּר מְבֹאָר הֵיטֵב, אַךְ בְּכַוָּנָה מְדֻיֶּקֶת דִּלֵּג בָּאֶמְצַע, כִּי כָּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ בְּפֶלֶס וּמִשְׁקָל גָּדוֹל, מַה לְּגַלוֹת וּמַה שֶּׁלֹּא לְגַלּוֹת. וַאֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת יְתֵרָה, הָיָה מְדַקְדֵּק עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אוֹ שֶׁלֹּא לְהַעְתִּיק, כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה יוֹדֵעַ עַל־פִּי הַשָּׂגָתוֹ הָעֲצוּמָה, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת זֹאת. וְעַיֵּן בְּסָמוּךְ בְּסִימָן נ"ח אוֹת ט, מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: כִּי הַגְּדֻלָּה שֶׁל הַכְּשֵׁרֵי הַדּוֹר הִיא בְּחִינַת כְּלִי אֶל הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת**) וְאֵלּוּ וְכוּ’. וְשָׁם נִכָּר הַחִסָּרוֹן לָעֵינַיִם. וְעַתָּה עַל־פִּי הַנַּ"ל תָּבִין הַדָּבָר, כִּי שָׁם מָחַק כַּמָּה תֵּבוֹת בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה. וְכֵן בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה שֶׁבְּסִימָן נ"ח הַנַּ"ל מָחַק מִקֹּדֶם גַּם כֵּן כַּמָּה וְכַמָּה תֵּבוֹת וְעִנְיָנִים בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת שֶׁאֵין נִכָּר כָּל־כָּךְ. וְכֵן אַחַר־כָּךְ בְּסִימָן נ"ט שָׁם גַּם כֵּן מָחַק בָּאוֹת ה’ אַחַר וְזֶה פֵּרוּשׁ: בַּיִת וְהוֹן וְכוּ’, שֶׁהָאָבוֹת הָיוּ מְגַיְּרִים גֵּרִים וְכוּ’, שָׁם מָחַק כַּמָּה וְכַמָּה תֵּבוֹת, וְכֵן בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה, וְכֵן הָיָה בְּכַמָּה וְכַמָּה תּוֹרוֹת שֶׁנָּתַן לְהַעְתִּיקָם כַּנַּ"ל, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים]:
שַׁיָּךְ לְאוֹת א’ וּב’: הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד־חָכָם אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ (שבת קיט:), כִּי כָּל הָרְפוּאוֹת הֵם הַרְכָּבוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁלּוֹקְחִים סַם פְּלוֹנִי וְעֵשֶׂב פְּלוֹנִי בְּמִדָּה וּבְמִשְׁקָל כָּךְ וְכָךְ, וְכֵן עֵשֶׂב אַחֵר שֶׁמִּשְׁקָלוֹ כָּךְ וְכָךְ, וְכֵן שׁוֹקְלִין מִכַּמָּה מִינִים. וְכָל עֵשֶׂב וָעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ כֹּחַ אַחֵר, וּמְעָרְבִין אֵלּוּ הַמִּינִים בְּיַחַד, וְעוֹשִׂין מֵהֶם הַרְכָּבָה. וְזֹאת הַהַרְכָּבָה יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לְרַפְּאוֹת הַחוֹלַאַת. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה – עַל יְדֵי הַהַרְכָּבָה, שֶׁנַּעֲשֶׂה לָהּ כֹּחַ אַחֵר חָדָשׁ עַל יְדֵי הַכֹּחַ שֶׁקִּבְּלָה מִכָּל אֵלּוּ הָעֲשָׂבִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ, וּבְזֶה הַכֹּחַ שֶׁל הַהַרְכָּבָה דַּוְקָא מְרַפְּאִין הַחוֹלַאַת. וְעַל־כֵּן צָרִיךְ רוֹפֵא מֻמְחֶה, שֶׁיּוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת הַהַרְכָּבָה, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מֻמְחֶה, אַף אִם יִקַּח הָעֲשָׂבִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לְרַפְּאוֹת, עִם כָּל זֶה לֹא יִפְעַל כְּלָל, כִּי אֵין יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהַרְכִּיבָם. כְּמוֹ כֵן הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא רְפוּאָה לְכָל דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא; אֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָהּ כִּי אִם חַכְמֵי הַדּוֹר, כִּי נִמְסְרָה לָהֶם לְדָרְשָׁהּ בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן. אֲבָל מֵהַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ אִי אֶפְשָׁר לֵידַע דָּבָר, כִּי־אִם עַל־פִּי חַכְמֵי הַדּוֹר שֶׁהֵם מְפָרְשִׁים אוֹתָהּ, כִּי הַתּוֹרָה עֲנִיָּה בִּמְקוֹמָהּ וַעֲשִׁירָה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהַחֲכָמִים מְלַקְּטִין וּמְעָרְבִין וּמַרְכִּיבִין אֶת הַתּוֹרָה, וְדוֹרְשִׁין אוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בִּשְׁלֹשׁ־ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, וְהֵם גּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין וְדוֹרְשִׁין (ב"ב קיא:); וְאַף שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה כָּךְ, הֵם גּוֹרְעִים מִמֶּנָּה אוֹת אוֹ תֵּבָה, וּבְמָקוֹם אַחֵר מוֹסִיפִין, וּבָזֶה דּוֹרְשִׁין אוֹתָהּ כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדְעִין, כְּמוֹ שֶׁנִּמְסְרָה לָהֶם. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁפּוֹגֵם בִּכְבוֹד תַּלְמִיד חָכָם אֵין רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, כִּי עִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהַתּוֹרָה, אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם עַל יְדֵי חַכְמֵי הַדּוֹר, כִּי לָהֶם נִמְסְרָה לִדְרֹשׁ, וְהֵם יוֹדְעִים לְהַרְכִּיב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה עִקַּר כֹּחַ הָרְפוּאָה כַּנַּ"ל, כִּי כָּל הָעֲשָׂבִים מְקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַתּוֹרָה, כַּמְבֹאָר לְעֵיל, וְעִקַּר כֹּחָם לְרַפְּאוֹת הוּא עַל יְדֵי הַהַרְכָּבָה כַּנַּ"ל. עַל כֵּן הָעִקָּר תָּלוּי בְּחַכְמֵי הַדּוֹר, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהֵם יוֹדְעִים לִדְרֹשׁ אֶת הַתּוֹרָה, וּלְהַרְכִּיב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין כֹּחַ כָּל הַהַרְכָּבוֹת שֶׁל כָּל הָעֲשָׂבִים, שֶׁמְּקַבְּלִים כֹּחַ מֵהַתּוֹרָה. עַל כֵּן הָעִקָּר – שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּלְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם, לִירָא מֵהֶם מְאֹד. וְאַף אִם נִרְאֶה לוֹ מֵהֶם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְפֹרָשׁ בְּהַתּוֹרָה כָּךְ לְפִי דַּעְתּוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים, חַס וְשָׁלוֹם, כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי הֵם עוֹשִׂים נְכוֹנָה עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כִּי הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לָהֶם. כְּגוֹן שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁמְּפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה: אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ (דברים כה); וְהֵם אָמְרוּ שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מַלְקוֹת דַּוְקָא (מכות כב: ע"ש), כִּי הֵם יוֹדְעִים עַל־פִּי הַדְּרָשׁוֹת וְהַמִּדּוֹת, כְּפִי מַה שֶּׁנִּמְסַר לָהֶם, שֶׁצָּרִיךְ דַּוְקָא שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע מַלְקוֹת. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַאֲמִין בַּחֲכָמִים, וּלְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ, רַק לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, כִּי לָהֶם נִמְסְרָה הַתּוֹרָה לְדָרְשָׁהּ כַּנַּ"ל:
