שבת, י"א טבת התשפ"ה

טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּךְ, כִּי (כָּל) אֵלּוּ נְשָׁמוֹת שֶׁל הַזִּוּוּג הֵם לְמַעְלָה אֶחָד, אַךְ לְמַטָּה הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהַהִתְאַחֲדוּת שֶׁלָּהֶם הוּא בְּהֶעְלֵם, כִּי אֵין יוֹדְעִין מֵהִתְאַחֲדוּת שֶׁלָּהֶם עַד הַשִּׁדּוּךְ, וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיָה עַד עַתָּה בְּהֶעְלֵם. אַךְ זֶה הַהִתְגַּלּוּת שֶׁל הַהִתְקַשְּׁרוּת שֶׁנִּתְגַּלֶּה בְּעֵת הַתְּנָאִים, הוּא בִּבְחִינַת: וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב (יחזקאל א); כִּי בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּךְ נִתְגַּלֶּה הַהִתְקַשְּׁרוּת, וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְעַלֵּם, כִּי אַחַר־כָּךְ נִתְפָּרְדִין וְנִתְרַחֲקִין, כִּי עֲדַיִן הִיא אֲסוּרָה עָלָיו עַד הַחֻפָּה. נִמְצָא שֶׁבִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּךְ נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאַחְדוּת שֶׁלָּהֶם שֶׁהָיָה עַד עַתָּה בְּהֶעְלֵם, וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְעַלֵּם כַּנַּ"ל, בִּבְחִינַת: וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כַּנַּ"ל. וּבִשְׁבִיל זֶה שׁוֹבְרִין כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּךְ, כִּי כְּתִיב (שם): וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק, פֵּרוּשׁ: כָּאוֹר הַיּוֹצֵא מִן הַחֲרָסִין; דְּהַיְנוּ הַנִּיצוֹץ שֶׁיּוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוֹבְרִין כְּלִי חֶרֶס, שֶׁהוּא רַק לְפִי שָׁעָה. וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת הִתְקַשְּׁרוּת הַשִּׁדּוּךְ שֶׁאָז אוֹר הָאַחְדוּת שֶׁלָּהֶם נִתְגַּלֶּה בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן שׁוֹבְרִין כְּלִי חֶרֶס, זֶה מְרַמֵּז עַל סוֹד: וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָק כַּנַּ"ל. (וְעַיֵּן עוֹד טַעַם עַל זֶה לְעֵיל בְּסִימָן ס’, וּבְלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא בְּסוֹפוֹ):