כִּי הַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ, כִּי אֵין בּוֹ שׁוּם תְּפִיסָה, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ. רַק עַל־יְדֵי אֲנָשָׁיו הַמְקֹרָבִין אֵלָיו, יוּכַל לְהָבִין מַעֲלַת הַצַּדִּיק. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֲנָשָׁיו, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, וּבָהֶם יֵשׁ לָהֶם תְּפִיסָה וְהַשָּׂגָה, כִּי הָעוֹלָם אֵינָם רְחוֹקִים עֲדַיִן מֵהֶם כָּל־כָּךְ כְּמוֹ מֵהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ, עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה הָאֱמֶת, אֶפְשָׁר לוֹ לֵידַע מַעֲלַת הַצַּדִּיק עַל יְדֵי אֲנָשָׁיו. וְזֶהוּ כְּמוֹ מְשַׁל הַחוֹתָם, שֶׁהַכְּתָב הֶחָקוּק עָלָיו אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ, מֵחֲמַת שֶׁהָאוֹתִיּוֹת בְּהֶפֶךְ. רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּכִּין וּמְצַיְּרִין הַחוֹתָם עַל שַׁעֲוָה, רוֹאִים הָאוֹתִיּוֹת וְהַצִּיּוּרִים הַחֲקוּקִים עַל הַחוֹתָם, וּמְבִינִים כְּתַב הַחוֹתָם. וְזֶהוּ: וּבְיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם. הַצַּדִּיק נִקְרָא "כָּל אָדָם" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. וְזֶה: לָדַעַת כָּל אַנְשֵׁי מַעֲשֵׂהוּ. עַל־יְדֵי אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק, תּוּכַל לֵידַע אוֹתוֹ, כִּמְשַׁל הַחוֹתָם כַּנַּ"ל. וְגַם הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת חוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ; וְצַדִּיק הוּא מָאן דְּנָטֵר בְּרִית:
