דַּע שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁאֵרַע לָהֶם, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ. אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים. כִּי־אִם מִי שֶׁיָּכוֹל לְהִדַּמּוֹת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, כִּי כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל צַדִּיק יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ רַע, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ כְּנֶגְדּוֹ מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁגַּם לָהֶם אֵרַע כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כְּגוֹן שֶׁמָּצִינוּ שֶׁפִּינְחָס עָשָׂה דָּבָר גָּדוֹל שֶׁפָּרַח בָּאֲוִיר, וּכְנֶגֶד זֶה יֵשׁ מַעֲשֵׂה שֶׁל רָשָׁע, שֶׁגַּם בִּלְעָם פָּרַח בָּאֲוִיר, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כִּי הָרָע לְעֻמַּת הַטּוֹב. וְהַהֶפְרֵשׁ הוּא רַק מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ, זֶה יוֹדֵעַ גֹּדֶל הַהֶבְדֵּל וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים לְמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים, כִּי זֶה מִסִּטְרָא דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱלִישָׁע (מלכים־ב ח): סַפְּרָה נָּא לִי הַגְּדֹלוֹת; הַיְנוּ שֶׁעָשָׂה הַנִּסִּים עַל יְדֵי תְּפִלָּה (מגילה כז), אֲבָל מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים הֵם עַל יְדֵי תַּחְבּוּלוֹת אוֹ כִּשּׁוּף אוֹ דָּבָר אַחֵר מִסִּטְרָא אָחֳרָא, נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַהֶפְרֵשׁ יוֹדֵעַ רַק זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, הַיְנוּ בֵּין רַע לְטוֹב. וְגַם מִי שֶׁאֵין לוֹ זֶה הַדַּעַת לְהַבְדִּיל וְכוּ’, אֲבָל יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁמַּאֲמִין הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם כַּנַּ"ל, גַּם זֶה יָכוֹל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים, אֲבָל צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּרוּרָה מְאֹד, עַד שֶׁעַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה יִהְיֶה דּוֹמֶה לוֹ כְּאִלּוּ רוֹאֶה הַדָּבָר שֶׁמַּאֲמִין בָּעֵינַיִם מַמָּשׁ, בְּחִינַת סְתִים וְגַלְיָא, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר (לעיל בסי’ ס"ב). וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פרשה ב): לְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ: אוֹר – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, חֹשֶׁךְ – אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים. הַיְנוּ שֶׁמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים הֵם בְּחִינַת אוֹר, וּלְהֶפֶךְ מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁךְ, וּמִי שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ יָכוֹל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ, גַּם נִצּוֹל מִצָּרוֹת. כִּי בִּלְבּוּל הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, וּמִזֶּה בָּאִין צָרוֹת, כִּי מֹחִין דְּקַטְנוּת הֵם בְּחִינַת דִּינִין. וְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מֹחִין דְּגַדְלוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: סַפְּרָה נָּא לִי אֶת הַגְּדֹלוֹת; בְּחִינַת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, וְעַל־יְדֵי־זֶה מְטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִמֹּחִין דְּקַטְנוּת, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְתִּיק הַצָּרוֹת וְהַדִּינִים, שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת כַּנַּ"ל: גַּם צָרִיךְ לֵידַע אֵיךְ לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה, כִּי בְּכָל מַעֲשֶׂה יֵשׁ צִמְצוּם, וְגַם כְּשֶׁרוֹצֶה לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל־יְדֵי סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק, נִמְצָא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מֵהַמַּעֲשֶׂה וּמֵהַסִּפּוּר שֶׁהוּא דִּבּוּר, נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מַחֲשָׁבָה, וּבְוַדַּאי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַצַּדִּיק שֶׁמְּסַפֵּר מִמֶּנּוּ גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק בִּבְחִינַת מַחֲשָׁבָה אֶצְלוֹ, עַל־כֵּן צָרִיךְ לֵידַע מִמִּי לְסַפֵּר וְאֵיךְ לְסַפֵּר, וַאֲזַי נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ, וְיָכוֹל לַעֲלוֹת אֶל עוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁזֶּה נִקְרָא עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה גָּבוֹהַּ מְאֹד, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִכָּנֵס אֶל עוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה, צָרִיךְ לִשְׁתֹּק, וַאֲפִלּוּ אִם יְדַבֵּר אָז דִּבּוּר הָגוּן הוּא מַפְסִיד הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הוּא דָּבָר גָּבוֹהַּ מְאֹד, שֶׁאֲפִלּוּ דִּבּוּר הָגוּן מַפְסִידָהּ, וְזֶה בְּחִינַת (מנחות כט): שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה – שֶׁלַּעֲלוֹת אֶל הַמַּחֲשָׁבָה צָרִיךְ לִשְׁתֹּק, וַאֲפִלּוּ אִם יִשְׁתֹּק וְלֹא יְדַבֵּר כְּלָל, עִם כָּל זֶה יֵשׁ בִּלְבּוּלִים שֶׁמְּבַלְבְּלִין הַמַּחֲשָׁבָה וּמוֹנְעִין אוֹתָהּ, וְעַל זֶה צָרִיךְ טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה, וְזֶה עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ"ל: וְלִזְכּוֹת לָזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהִדַּמּוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁךְ כַּנַּ"ל, הוּא עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחָה, הַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מִטִּבְעִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הוּא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַקְּדֻשּׁוֹת, כִּי שָׁם כָּל הָעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת, וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, כִּי שָׁם הוּא רַק הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת (דברים כו): הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ, וְזֶה (תהלים טז): שִׁוִּיתִי ה’ לְנֶגְדִּי תָמִיד, הַיְנוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַשְׁווֹת וּלְדַמּוֹת עַצְמִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּנַּ"ל, אֲזַי:: לְנֶגְדִּי תָמִיד; הַיְנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (תהלים קה): אֵין תָּמִיד אֶלָּא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ: וְדַע, שֶׁיֵּשׁ שֵׁם, שֶׁכְּשֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת מֶלֶךְ מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּזֶה הַשֵּׁם, וְהַשֵּׁם הוּא קמה – רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: הַשְׁקִיפָה מִמְעוֹן קָדְשֶׁךָ. וְזֶה בְּחִינַת (דניאל ב): מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵם מַלְכִין. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף (בראשית לז): וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי:
