שבת, י"א טבת התשפ"ה

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר, אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי: (חגיגה יד)


כִּי הַשֶּׁקֶר מַזִּיק לָעֵינַיִם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, בִּבְחִינַת (ישעיה ג): וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינַיִם; כִּי כְּשֶׁהָעֵינַיִם כֵּהוֹת הֵם מְשַׁקְּרִין, שֶׁאֵינָם מַרְאִין הַדָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא, כְּגוֹן: עַל דָּבָר גָּדוֹל מַרְאֶה שֶׁהוּא קָטָן, וְעַל אֶחָד שֶׁהוּא שְׁנַיִם, הֶפֶךְ מִן הָאֱמֶת. כִּי הָעֵינַיִם נַעֲשׂוּ כֵּהוֹת מִן הַדְּמָעוֹת, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנא:): וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגֶּשֶׁם – זֶה הָרְאוּת, שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר הַבֶּכִי. וּדְמָעוֹת הֵן מִמּוֹתְרֵי הַמָּרָה שְׁחוֹרָה, שֶׁהַטֶּבַע דּוֹחֶה אוֹתָם לַחוּץ דֶּרֶךְ הָעֵינַיִם. וְהַמָּרָה שְׁחוֹרָה הִיא שׁוֹאֶבֶת מֵעֲכִירַת הַדָּמִים. וַעֲכִירַת הַדָּמִים הוּא עַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר שֶׁקֶר, עַד שֶׁיְּעַכֵּר אֶת דָּמָיו, וֶאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר, כִּי־אִם כְּשֶׁמְּזַכֵּךְ מִקֹּדֶם אֶת הַדָּמִים. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר הוּא הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שה"ש ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ; וְהַנֶּפֶשׁ הוּא הַדָּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יז): כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ. נִמְצָא, כְּשֶׁאוֹמֵר שֶׁקֶר, יֵשׁ לוֹ עֲכִירַת הַדָּמִים, וּמִזֶּה בָּאָה הַמָּרָה שְׁחוֹרָה, וּמִמּוֹתְרֵי הַמָּרָה שְׁחוֹרָה נִתְהַוּוּ הַדְּמָעוֹת, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָעֵינַיִם כֵּהוֹת. וְזֶה בְּחִינַת (איוב ל): הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי שִׂיחַ. מַלּוּחַ, זֶה בְּחִינַת דְּמָעוֹת, שֶׁהֵם מַיִם מְלוּחִים, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי שִׂיחָה. וְזֶה בְּחִינַת: אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁהוּא אַזְהָרָה עַל שֶׁקֶר, (כְּמוֹ שֶׁסִּיֵּם שָׁם שֶׁנֶּאֱמַר: דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן וְכוּ’). מַיִם מַיִם, הֵם בְּחִינַת שֶׁקֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת דְּמָעוֹת, שֶׁהֵם מַיִם מְלוּחִים. כִּי הַשּׁוֹתֶה מַיִם, מַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ, אַךְ הַשּׁוֹתֶה מַיִם מְלוּחִים, לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ, אֶלָּא שֶׁמּוֹסִיף צִמָּאוֹן עַל צִמְאוֹנוֹ, עַד שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁתּוֹת מַיִם אֲחֵרִים, לְכַבּוֹת צִמְאוֹנוֹ. וְעַל־כֵּן נִקְרָא הַשֶּׁקֶר, מַיִם מַיִם. וְזֶהוּ: אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי:


וְהִתְהַוּוּת הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הָרָע, שֶׁהוּא הַטֻּמְאָה, הוּא מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵאֶחָד, כִּי הָרָע הוּא נֶגְדִּיּוּת, לְמָשָׁל: כָּל מַה שֶּׁהוּא נֶגֶד רְצוֹנוֹ שֶׁל אָדָם הוּא רַע. וּבְאֶחָד אֵין שַׁיָּךְ נֶגְדִּיּוּת, אֶלָּא כֻּלּוֹ טוֹב. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ): בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה’ אֶחָד וְכוּ’ – שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב, כִּי בְּאֶחָד אֵין שַׁיָּךְ רַע, וְעַל־כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא יְקֻיַּם: שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד (משלי יב), כִּי יִהְיֶה אָז כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב. כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד, לְמָשָׁל, עַל כְּלִי כֶּסֶף כְּשֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא כְּלִי כֶּסֶף, הוּא הָאֱמֶת, אֲבָל כְּשֶׁאוֹמְרִין עָלָיו שֶׁהוּא כְּלִי זָהָב, הוּא שֶׁקֶר. נִמְצָא שֶׁהָאֱמֶת הוּא אֶחָד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֱמֶת, רַק שֶׁהוּא כְּלִי כֶסֶף, לֹא יוֹתֵר; אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא הַרְבֵּה, כִּי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהוּא כְּלִי זָהָב וּכְלִי נְחֹשֶׁת וּשְׁאָר שֵׁמוֹת. נִמְצָא, שֶׁהַשֶּׁקֶר הוּא בִּבְחִינַת (קהלת ז): בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים. וּבִשְׁבִיל זֶה לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְבַּטֵּל הָרָע, וְיִתְבַּטֵּל הַהִתְנַגְּדוּת, וְיִתְבַּטֵּל הַדְּמָעוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): לֹא יָרֵעוּ וְכוּ’, הַיְנוּ בִּטּוּל הָרָע. וּכְתִיב (שם): וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי וְכוּ’, הַיְנוּ בְּחִינַת בִּטּוּל הַהִתְנַגְּדוּת. וּכְתִיב (שם כה): וּמָחָה ה’ אֱלֹקִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים; הַיְנוּ בִּטּוּל הַדְּמָעוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ"ל, כִּי אָז יִהְיֶה ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, שֶׁהוּא כֻּלּוֹ טוֹב, כֻּלּוֹ אֱמֶת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְבַּטֵּל הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זכריה יג): וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ; כִּי אָז יִהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב יד): מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד. [פֵּרוּשׁ, שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַטָּהֳרָה וְהַטֻּמְאָה, הוּא מִבְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת מֵאֶחָד]: כִּי קֹדֶם הַבְּרִיאָה, כְּשֶׁהָיָה הַבְּרִיאָה בְּכֹחַ, כִּבְיָכוֹל, קֹדֶם שֶׁהוֹצִיא אֶל הַפֹּעַל, הָיָה כֻּלּוֹ אֶחָד, וְכֻלּוֹ אֱמֶת, וְכֻלּוֹ טוֹב, וְכֻלּוֹ קֹדֶשׁ, אֲפִלּוּ שֵׁם טָהוֹר לֹא הָיָה שַׁיָּךְ לוֹמַר, כִּי טָהוֹר אֵין שַׁיָּךְ אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ טֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל לו): וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם; אֲבָל כְּשֶׁכֻּלּוֹ אֶחָד, אֵין שָׁם בְּחִינַת חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים, שֶׁהוּא עִקַּר הָרָע וְהַטֻּמְאָה כַּנַּ"ל, כִּי הַטָּהֳרָה הוּא בְּחִינַת הַמְמֻצָּע בֵּין הַקֹּדֶשׁ וְהַטֻּמְאָה, שֶׁעַל יָדוֹ נִתְתַּקֵּן הַטֻּמְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם; וְהוּא בְּחִינַת הַבְּחִירָה, שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין שְׁנֵי דְּבָרִים. וְזֶה אֵין שַׁיָּךְ קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁאָז הָיָה כֻּלּוֹ אֶחָד, כִּי בְּאֶחָד אֵין שַׁיָּךְ בְּחִירָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטָּהֳרָה. וּכְשֶׁהוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הַבְּרִיאָה מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, אֲזַי נִתְהַוָּה תֵּכֶף בְּחִינַת הַטָּהֳרָה, כִּי כְּשֶׁהוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, הָיוּ שְׁנֵי דְּבָרִים: בְּחִינַת הָאֶחָד וְהַבְּרִיאָה, וְאָז שַׁיָּךְ בְּחִירָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַטָּהֳרָה, שֶׁהוּא מְמֻצָּע בֵּין הָאֶחָד, כִּי הוּא סָמוּךְ לוֹ, וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לְחִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים, שֶׁהִיא הָרָע וְהַטֻּמְאָה, אַךְ הוּא רֹשֶׁם וְסִימָן עַל הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, שֶׁיּוּכַל לְהִשְׁתַּלְשֵׁל וְיַגִּיעַ עַד שֶׁיִּהְיֶה רַע וְטֻמְאָה. וְעַל־כֵּן כָּתוּב בַּזֹּהַר (בראשית דף מח. ובכמה מקומות), שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה – מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא, כִּי הַטָּהֳרָה מְרַמֶּזֶת שֶׁיֵּשׁ טֻמְאָה, וְהוּא סִימָן שֶׁיִּשְׁתַּלְשֵׁל עַד שֶׁיִּהְיֶה טֻמְאָה. וְעַל־כֵּן אֶפְשָׁר לְזַכֵּךְ וּלְהַעֲלוֹת הַטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, כִּי הִיא בְּעַצְמָהּ נִשְׁתַּלְשְׁלָה מִטָּהֳרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּטְהַרְתֶּם מִכָּל טֻמְאוֹתֵיכֶם. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה, מִבְּחִינַת הַטָּהֳרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבְּחִירָה כַּנַּ"ל. וְהַטָּהֳרָה הוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל, בְּחִינַת לֵוִי, בְּחִינַת: וְטִהַרְתָּ אֶת בְּנֵי לֵוִי; וְלֵוִי הוּא בְּחִינַת שְׂמֹאל, כַּיָּדוּעַ. וְעַל־כֵּן עִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה הוּא מִבְּחִינַת שְׂמָאלָא, כִּי שְׂמֹאל הוּא בְּחִינַת הַטָּהֳרָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה, הַיְנוּ בְּחִינַת שְׂמֹאל, בְּחִינַת טָהֳרָה, בְּחִינַת הַבְּחִירָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַטֻּמְאָה, שֶׁהוּא הָרָע וְהַהִתְנַגְּדוּת, בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ"ל – כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה, אַחַר שֶׁיָּצָא הַבְּרִיאָה מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁאָז הָיָה כִּבְיָכוֹל, שְׁנֵי בְּחִינוֹת, דְּהַיְנוּ הָאֶחָד וְהַבְּרִיאָה וְכַנַּ"ל. נִמְצָא שֶׁעִקַּר אֲחִיזַת הַשֶּׁקֶר, שֶׁהִיא הַטֻּמְאָה וְכוּ’, הוּא מֵחֲמַת הָרִחוּק מֵאֶחָד כַּנַּ"ל, הַיְנוּ מִבְּחִינַת אַחַר הַבְּרִיאָה וְכַּנַּ"ל: וְעַל יְדֵי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ אַחַר הַפְּעֻלָּה, שֶׁהוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כָּל הַדְּבָרִים הֵם בְּאַחְדוּת עִמּוֹ, וְהָרָע יוֹנֵק מֵהַשְׁאָרַת הַהַשְׁגָּחָה, הַיְנוּ מֵאֲחוֹרֵי כַּתְפֵּהּ, כַּיָּדוּעַ, וְהוּא רָחוֹק מֵאֶחָד. וְעַל־יְדֵי אֱמֶת הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קא): עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אָרֶץ; וְעַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר, שֶׁהוּא הָרַע, מֵסִיר מִמֶּנּוּ הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם): דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי; וְאֵין חִיּוּתוֹ אֶלָּא מֵאֲחוֹרֵי כַּתְפָּא. נִמְצָא, מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחַר הַיֵּשׁוּת וְהַפְּעֻלָּה שֶׁהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד, שֶׁיִּהְיֶה אָב וּבֵן כְּאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם כְּשֶׁהָיָה בְּכֹח – יִשְׁמֹר עַצְמוֹ מִשֶּׁקֶר, וְעַל־יְדֵי־זֶה הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו, וַאֲזַי כֻּלּוֹ אֶחָד: וְזֶה שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִים לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר. שַׁיִשׁ טָהוֹר, הוּא בְּחִינַת אַחַר הַפְּעֻלָּה, שֶׁהוּא יֵשׁ, וְאָז שַׁיָּךְ שֵׁם טָהוֹר כַּנַּ"ל. אִם תִּרְצֶה שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ קֹדֶם הַפְּעֻלָּה שֶׁהָיָה בְּכֹחַ, שֶׁיִּהְיֶה אָב וּבֵן כְּאֶחָד. וְזֶהוּ: כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי – הוּא בְּחִינַת אָב וּבֵן כַּחֲדָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת קֹדֶם הַבְּרִיאָה שֶׁהָיָה בְּכֹחַ, שֶׁהָיָה הַכֹּל אֶחָד. שַׁיִשׁ טָהוֹר הוּא בְּחִינַת אַחַר הַפְּעֻלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת יֵשׁוּת וְטָהֳרָה. אִם תִּרְצוּ לְהַגִּיעַ שַׁיִשׁ טָהוֹר לְאַבְנֵי – אַל תֹּאמְרוּ מַיִם מַיִם, הוּא בְּחִינַת שֶׁקֶר כַּנַּ"ל. שֶׁנֶּאֱמַר: דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי; כִּי עַל־יְדֵי שֶׁקֶר הוּא מֵסִיר מֵעָלָיו הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא רָחוֹק מֵאֶחָד. אַךְ עַל־יְדֵי אֱמֶת, הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו. וְעַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה, כֻּלּוֹ אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל: וְעַל כֵּן שְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹקִים זוּלָתֶךָ (ישעיה סד, ועיין ברכות לד:); כִּי מֵאַחַר שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד, לֹא יִהְיֶה עַיִן שֶׁיִּרְאֶה, רַק אֶלֹהִים זוּלָתֶךָ: וְאָמַר אָז, שֶׁגַּם בָּזֶה יֵשׁ קֻשְׁיָא מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין. כִּי אִם כֵּן אֵיךְ יִהְיֶה חִלּוּק הַשָּׂכָר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, וּלְפִי עֲבוֹדָתוֹ וִיגִיעָתוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי גַּם בְּהַסּוֹף הָאַחֲרוֹן, לֹא יִהְיוּ כֻּלָּם שָׁוִים. וּמֵאַחַר שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ אֶחָד, אֵיךְ שַׁיָּךְ חִלּוּק בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ. אַךְ יֵשׁ בָּזֶה סוֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינוֹ, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים:


(שַׁיָּךְ לְעֵיל): וּבִשְׁבִיל זֶה הַשֶּׁקֶר מַזִּיק לָעֵינַיִם, כִּי עַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר מְסַלֵּק הַשְׁגָּחַת עֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּפוֹגֵם בָּעֵינַיִם, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת הַשְׁגָּחָה כַּנַּ"ל, כִּי הַשֶּׁקֶר נִמְשָׁךְ מֵרִחוּק מֵאֶחָד, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה, שֶׁהוּא הָרָע, שֶׁהוּא הַשֶּׁקֶר, כַּנַּ"ל. וּמֵחֲמַת זֶה בְּעַצְמוֹ, פּוֹגֵם עַל־יְדֵי שֶׁקֶר בְּהַשְׁגָּחָה, וּמְסַלֵּק הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵעָלָיו, כִּי עַל־יְדֵי הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַכֹּל אֶחָד, אַחַר הַבְּרִיאָה כְּמוֹ קֹדֶם הַבְּרִיאָה. וְעַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר פּוֹגֵם בְּאֶחָד, כִּי הַשֶּׁקֶר רָחוֹק מֵאֶחָד כַּנַּ"ל. עַל כֵּן מְסַלֵּק הַהַשְׁגָּחָה עַל־יְדֵי הַשֶּׁקֶר, וּמַפְרִיד, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר הַבְּרִיאָה מִקֹּדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַטֻּמְאָה כַּנַּ"ל. אֲבָל עַל־יְדֵי אֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֻּלּוֹ אֶחָד, כֻּלּוֹ טוֹב, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז הַכֹּל אֶחָד. כִּי עַל־יְדֵי הַהַשְׁגָּחָה נִכְלָל אַחַר הַבְּרִיאָה בְּקֹדֶם הַבְּרִיאָה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא וְכוּ’ כַּנַּ"ל: וּבָזֶה מְקֻשָּׁר הַמַּאֲמָר הַזֶּה הֵיטֵב, תְּחִלָּתוֹ בְּסוֹפוֹ, וְסוֹפוֹ בִּתְחִלָּתוֹ, וְכֵן בְּאֶמְצָעוּתוֹ, וְהָבֵן הֵיטֵב: