א דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין, בִּבְחִינַת (רות ב): וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְרוּת לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם. לְעֵת הָאֹכֶל דַּיְקָא, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה; גֹּשִׁי הֲלֹם – דָּא יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בְּחִינַת (בראשית מד): וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָא – דָּא תִּקְרֻבְתָּא מַלְכָּא בְּמַלְכָּא (זוהר ויגש דף רו, וע"ש בפירוש הרמ"ז), רַק הָאֲכִילָה צָרִיךְ לִהְיוֹת מַאֲכָל אַחַר שֶׁנִּתְבָּרֵר, וְאֵין בּוֹ שׁוּם תַּעֲרוֹבוֹת, כִּי מַאֲכָל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּעֲרוֹבוֹת, עַל־יְדֵי מַאֲכָל כָּזֶה יוּכַל הָאָדָם לַחֲטֹא:
ב וְהַבֵּרוּר שֶׁל הַמַּאֲכָלִים הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה. כִּי הָאֱמֶת, מַה שֶּׁהִגְבִּיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין, הוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְחַדֵּד הַשֵּׂכֶל, לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (אבות פ"ב): וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס. כִּי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַקֻּשְׁיוֹת; כִּי יֵשׁ קֻשְׁיָא שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְהָבִין תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא זוֹ – עַל זֶה נֶאֱמַר: וְדַע מַה וְכוּ’. וְיֵשׁ קֻשְׁיָא, שֶׁאֵינוֹ בְּאֶפְשָׁרִי לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי לְהָבִין תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא כָּזוֹ, רַק לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הַתֵּרוּץ – אָסוּר לְאָדָם לְעַיֵּן בָּהֶם, וְכָל מִי שֶׁסּוֹמֵךְ עַל שִׂכְלוֹ וּמְעַיֵּן בָּהּ, עַל זֶה נֶאֱמַר (משלי ב): כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן; כִּי עַל קֻשְׁיָא כָּזוֹ, אָסוּר לִסְמֹךְ עַל שִׂכְלוֹ, רַק לְהַעֲמִיד עַל אֱמוּנָה. וַאֲפִלּוּ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה, לִפְעָמִים נִסְתְּמוּ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב, וְנִזְרְקָה בּוֹ אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב עַל אֶפִּיקוֹרְסוּת. וְזֹאת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת הִיא לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, יָכוֹל לְהָבִין בֵּין רַב לִמְעַט. כִּי צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת ה’ בִּשְׁנֵי יְצָרִין, שֶׁיִּהְיֶה הַיֵּצֶר הָרָע כָּפוּף לַיֵּצֶר טוֹב, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נד): וְאָהַבְתָּ וְכוּ’ בְּכָל לְבָבְךָ – בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ. שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ שָׁלֵם עִם ה’ אֱלֹקָיו, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ מַחֲלֹקֶת בֵּין שְׁנֵי יְצָרִין, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לִבּוֹ חָלָק עָלָיו, בְּחִינַת (הושע י): חָלַק לִבָּם. וּבֶאֱמֶת אִם הָיָה יוֹדֵעַ הָאָדָם יְדִיעָה בְּלֵב שָׁלֵם, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיה ו), וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עוֹמֵד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, וְשׁוֹמֵעַ הַתְּפִלָּה, וַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל, וְהָיָה מְדַקְדֵּק מְאֹד לְכַוֵּן אֶת דְּבָרָיו. וּבִשְׁבִיל שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ זֹאת יְדִיעָה בְּלֵב שָׁלֵם, בִּשְׁבִיל זֶה אֵינוֹ מִתְלַהֵב כָּל כָּךְ, וְאֵינוֹ מְדַקְדֵּק כָּל־כָּךְ. וְכָל אֶחָד לְפִי מִעוּט שִׂכְלוֹ וִידִיעָתוֹ, כֵּן הִתְלַהֲבוּתוֹ וְדִקְדּוּקוֹ. וְהַיְדִיעָה הִיא מֵהַיֵּצֶר הַטּוֹב שֶׁבַּלֵּב, וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה הִיא מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבַּלֵּב. וְהַסְתָּרַת הַיְדִיעָה, הֵן הֵן אֶפִּיקוֹרְסוּת וְקֻשְׁיוֹת, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע מַקְשֶׁה אֶת לִבּוֹ לִפֹּל בְּרָעָה (משלי כח): וְהַתִּקּוּן לְזֶה הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבַּלֵּב – לְתַקֵּן אוֹתוֹ בְּשָׁרְשׁוֹ. הַיְנוּ כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע, שָׁרְשׁוֹ מִן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, כְּשֶׁהִשְׁתַּלְשְׁלָה מִן דַּרְגָּא לְדַרְגָּא, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל לְמַטָּה, נִתְהַוֶּה מִמֶּנּוּ מַחֲלוֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע, בִּבְחִינַת חָלַק לִבָּם, וּמַטִּיל בּוֹ אֶפִּיקוֹרְסוּת, וּמַסְתִּיר מִמֶּנּוּ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל אֲשֶׁר אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב. וּמַחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, הוּא מַחֲלֹקֶת תַּנָּאִים וַאֲמוֹרָאִים שֶׁבַּגְּמָרָא, שֶׁזֶּה אוֹסֵר וְזֶה מַתִּיר. וּמֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּתָם לְמַטָּה נִתְהַוֶּה מִמֶּנוּ מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע. וּכְשֶׁמְּתַקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי מִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל מַחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע, כִּי אֵין אֲחִיזָתוֹ אֶלָּא מִשָּׁם. וְתִקּוּן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, הֵן הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת. כִּי פְּסַק הֲלָכָה הוּא הַשָּׁלוֹם וְהַכְרָעָה שֶׁל מַחֲלוֹקֶת הַתַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים. וְעַל יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים הוּא נִתְקַשֵּׁר לְהַשָּׁלוֹם שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּמְתַקֵּן הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבִּקְדֻשָּׁה. וְאָז נִתְבַּטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבְּלִבּוֹ, וְאָז יוּכַל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּכָל לְבָבוֹ, בִּשְׁנֵי יְצָרִים. וְנִפְתְּחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי הַשֵּׂכֶל, שֶׁיּוֹדֵעַ לְהָשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַהַכְרָעָה וְהַשָּׁלוֹם הַנַּ"ל. וְזֶה אוֹתִיּוֹת "שָׁלוֹם", נוֹטְרִיקוֹן: וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס. כִּי עַל יְדֵי הַשָּׁלוֹם, יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב עַל אֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבְּלִבּוֹ: וְזֶה (תהלים קיט): אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ – לֵבָב דַּיְקָא, בִּשְׁנֵי יְצָרִין. אֵימָתַי, כַּד לָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ, הַיְנוּ עַל יְדֵי לִמּוּד הַפּוֹסְקִים: אֲבָל הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם תֵּרוּץ, אָסוּר לְאָדָם לְעַיֵּן בָּהֶם, רַק לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה. וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, יוּכַל לִהְיוֹת עַל יְדֵי אֲכִילָתוֹ יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ כַּנַּ"ל. בְּחִינַת (תהלים לז): וּרְעֵה אֱמוּנָה, הַיְנוּ בְּחִינַת אֲכִילָה עַל־יְדֵי אֱמוּנָה:
ג וְעִקַּר שְׁלֵמוּת וְקִשּׁוּטֵי אֱמוּנָה, הַיְנוּ לְקָרֵב דַּוְקָא הַמְרֻחָקִים, בְּחִינַת (צפניה ג): לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’, אֲפִלּוּ עַכּוּ"ם יִקְרְבוּ לֶאֱמוּנוֹת יִשְׂרָאֵל, וּלְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד:
ד וּלְהַשְׁלִים אֶת הָאֱמוּנָה, הַיְנוּ לְקָרֵב אֶת הָרְחוֹקִים כַּנַּ"ל, צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַעֲלוֹת נִיצוֹצֵי אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר. וּכְשֶׁנִּתְבָּרְרוּ אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר, אֲזַי הוֹפֵךְ אֶת עַצְמוֹ הַדִּבּוּר, וּמְלַקֵּט הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, וְנִשְׁאָרִים הַקְּלִפּוֹת בְּלֹא חִיּוּת. וְאָז הָעַכּוּ"ם, שֶׁיְּנִיקָתָם מֵהַקְּלִפּוֹת, כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁאֵין לָהֶם חִיּוּת, אֲזַי מַשְׁלִיכִים אֶת אֱמוּנָתָם, בְּחִינַת (ישעיה ב): בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֶת אֱלִילֵי כַּסְפּוֹ וְאֶת אֱלִילֵי זְהָבוֹ; וּמַדְבִּיקִים אֶת עַצְמָם לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה בְּחִינַת (שם בצפניה): אָז אֶהְפֹּךְ אֶל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה. שָׂפָה בְרוּרָה, הַיְנוּ הַדִּבּוּר שֶׁנִּתְבָּרֵר מִבֵּינֵיהֶם, הוּא הוֹפֵךְ אֶת עַצְמוֹ אֶל הָעַמִּים, כְּדֵי לִלְקֹט מֵהֶם שְׁאָרֵי נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה. וְאָז נִתְקַיֵּם: לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’ – שֶׁיִּדְבְּקוּ כֻּלָּם בֶּאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל:
ה וּלְהַעֲלוֹת נִיצוֹצֵי הַדִּבּוּר צָרִיךְ לְתַעֲנִית. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קז): מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ וְכוּ’, אֲזַי: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַדִּבּוּר, הוּא עַל־יְדֵי הַתַּעֲנִית. כִּי עִקַּר יְנִיקַת הַקְּלִפּוֹת, אֵינוֹ אֶלָּא מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי מִפְּנֵי הַקְּדֻשָּׁה אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לִינֹק, מֵחֲמַת בְּהִירוּת אוֹר. אֶלָּא לִפְעָמִים נוֹתְנִים לָהֶם מִלְּמַעְלָה בִּמְכֻוָּן כֹּחַ לִינֹק מִפְּנֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְכָל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא לְרַע לָהֶם, בְּחִינַת (קהלת ח): עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ. וְכָל הַתַּאֲווֹת הֵם בְּחִינַת קְלִפּוֹת, כִּי הַתַּאֲווֹת הֵם מוֹתָרוֹת, כִּי בְּלֹא הַתַּאֲווֹת יָכוֹל הַגּוּף לְהִתְקַיֵּם, נִמְצָא שֶׁהֵם מוֹתָרוֹת לְקִיּוּם הַגּוּף, כְּמוֹ הַקְּלִפּוֹת הֵם מוֹתָרוֹת, כִּי עִקָּר אֵינוֹ אֶלָּא הַפְּרִי, וְהַקְּלִפּוֹת הֵם מוֹתָרוֹת. וּכְשֶׁמִּתְגַּבְּרִים הַתַּאֲווֹת עַל הָאָדָם, הוּא הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפּוֹת עַל הַקְּדֻשָּׁה. וְרָאשֵׁי הַתַּאֲווֹת הֵם שְׁלשָׁה שָׂרֵי פַּרְעֹה: שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאוֹפִים וְטַבָּחִים, שֶׁהֵם קָנֶה וּוֵשֶׁט וּוְרִידִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת תַּאֲווֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁהֵם רָאשִׁים, שֶׁכָּל הַתַּאֲווֹת נִמְשָׁכִים אַחֲרֵיהֶם. וִינִיקָתָם מִפַּרְעֹה, שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת עֹרֶף, הַיְנוּ מֵאֲחוֹרַיִם. וְעִקַּר יְנִיקָתָם מֵהַדִּבּוּרִים, בְּחִינַת אַחַר הַדְּבָרִים, כִּי הֵם סְמוּכִין לָהּ, כִּי קָנֶה וּוֵשֶׁט וּוְרִידִין הֵם סְמוּכִים לַחֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה, וְעִקַּר יְנִיקָתָם מֵהַדִּבּוּרִים שֶׁאֵינָם זַכִּים כָּל כָּךְ. וּכְשֶׁרָאשֵׁי הַתַּאֲווֹת שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת מִתְגַּבְּרִים, צָרִיךְ לְהַדְבִּיק וּלְהַסְתִּיר אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יִינְקוּ. וּדְבֵקוּת אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, הִיא עַל יְדֵי הַתַּעֲנִית. כְּמוֹ שֶׁכּוֹתְבִים שֵׁם הֲוָיָ"ה בִּבְחִינַת אֲחוֹרַיִם, שֶׁכּוֹתְבִים מִתְּחִלָּה יוֹד, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁרוֹצִים וְכוֹתְבִים הֵ"א, חוֹזְרִים לַאֲחוֹרַיִם וְכוֹתְבִים יוֹד הֵא וְכוּ’ – כֵּן הַתַּעֲנִית, שֶׁהוּא עִקַּר הַכְנָעָתָן שֶׁל הַשָּׂרִים הַנַּ"ל, הוּא בִּבְחִינַת דְּבֵקוּת אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה. כִּי עִקַּר זְכוּת הַתַּעֲנִית, אֵינוֹ אֶלָּא כְּשֶׁאָנוּ חוֹשְׁבִים הַשָּׁעוֹת שֶׁהִתְחִיל לְהִתְעַנּוֹת. לְמָשָׁל, כְּשֶׁמִּתְעַנֶּה שְׁנֵי יָמִים – הַיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא נֶחֱשָׁב בְּיוֹתֵר, אֵין מֵחֲמַת עַצְמוֹ, אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ חוֹזְרִים לְיוֹם רִאשׁוֹן, אֲזַי נֶחֱשָׁב יוֹם שֵׁנִי לִזְכוּת יוֹתֵר. גַּם כִּי עִקַּר כָּל הַדְּבָרִים הֵן הַתְחָלָה, כִּי כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת (מכילתא פ’ יתרו והובא בפירש"י), מֵחֲמַת שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶפֶךְ לְהֵפֶךְ, אֲבָל אַחַר הַתְחָלָה, הוּא נִכְנָס מְעַט בְּהֶרְגֵּל, וְאֵינוֹ קָשֶׁה עָלָיו כָּל כָּךְ. וְכֵן בְּכָל יוֹם וָיוֹם שֶׁהוֹלֵךְ לְמֵרָחוֹק מֵהַהַתְחָלָה, כֵּן נָקֵל הַדָּבָר, שֶׁנִּכְנָס מְעַט בְּהֶרְגֵּל. נִמְצָא שֶׁעִקַּר כֹּחַ הָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל יָמִים, אֵינוֹ אֶלָּא הַהַתְחָלָה, שֶׁאָנוּ צְרִיכִין לַחֲזֹר לַאֲחוֹרֵי, לְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁהִתְחִיל לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת, שֶׁהוּא תְּחִלַּת הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהָיָה קָשֶׁה עָלָיו הַהַתְחָלָה, שֶׁיָּצָא מֵהֶפֶךְ לְהֵפֶךְ, וּבְכָל יוֹם חוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו, לְקַבֵּל כֹּחַ מֵהַתְחָלָה. וּמַחֲמַת שֶׁאֵלּוּ הַשָּׂרִים הַנַּ"ל, הֵם סְמוּכִים לְהַדִּבּוּר, וּכְשֶׁמִּתְגַּבְּרִים אֲזַי מַמְשִׁכִין אֶת הַדִּבּוּר לְגָלוּת מִצְרַיִם, בְּחִינַת מֵצַר הַגָּרוֹן, בְּחִינַת (תהלים סט): נִחַר גְּרוֹנִי, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר שׁוּם דִבּוּר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי הַתַּעֲנִית שֶׁמַּרְעִיב אֶת עַצְמוֹ, הוּא מַמְשִׁיךְ מֵימֵי הַחֲסָדִים לְלַחְלֵח הַגָּרוֹן, וְאָז יוּכַל לְדַבֵּר. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית יב): וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ – רָעָב הַיְנוּ בְּחִינַת תַּעֲנִית, שֶׁמַּרְעִיב אֶת עַצְמוֹ. וְזֶה הוּא דְּבֵקוּת אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּי הֲוָיָה אֱלֹקִים בְּחִינַת אֲחוֹרַיִם – מִסְפַּר רָעָב. [כִּי שֵׁם הֲוָיָה בַּאֲחוֹרַיִם, דְּהַיְנוּ י י"ק יק"ו יקו"ק, עוֹלֶה ע"ב. וְשֵׁם אֱלֹקִים בַּאֲחוֹרַיִם, כָּזֶה א’ א"ל אל"ק אלק"י אלקי"ם עוֹלֶה ר’, וּשְׁנֵיהֶם יַחַד עוֹלִים רע"ב.] וַיֵּרֶד אַבְרָהָם מִצְרָיְמָה – הַיְנוּ הוֹרָדוֹת מֵימֵי הַחֲסָדִים לְלַחְלֵח מֵצַר הַגָּרוֹן, לְהוֹצִיא אֶת הַגָּרוֹן מִבְּחִינַת נִחַר גְּרוֹנִי. בִּבְחִינַת (שם): הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה, לְלַחְלֵחַ הַנְּגִיבָה, לְהִתְקַיֵּם (ישעיה נח): קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ. וְאָז כְּשֶׁנִּתְדַּבְּקִין אֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַקְּלִפּוֹת לִכְנֹס לְשָׁם וְלִינֹק, וְאָז נִתְגַּלִּין הַפָּנִים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה. וְאָז: וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה (בראשית שם). הַיְנוּ, שֶׁאֵלּוּ הַשָּׂרִים הַנַּ"ל, רוֹאִים אֶת יוֹפִי הוֹד הַדִּבּוּר, וַיְהַלֲּלוּ אוֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה. וְכָל זֶה הוּא מְכֻוָּן מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי לְהוֹצִיא בִּלְעָם מִפִּיהֶם, בְּחִינַת: עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ. וְזֶה: וַיְנַגַּע ה’ אֶת פַּרְעֹה. וְזֶה (משלי לא): אִשָּׁה יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל, בְּחִינַת: וַיְהַלֲּלוּ אוֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה. אֵין זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל: תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, הַיְנוּ לְהוֹצִיא נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה מִבֵּינֵיהֶם; כְּשֶׁהִיא מוֹצִיאָה כָּל חִיּוּתָהּ מִבֵּין הַקְּלִפּוֹת, אֲזַי מַשְׁלִיכִין כָּל הָעַכּוּ"ם אֶת אֱלִילֵיהֶם, וּפוֹנִים כֻּלָּם לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, לִקְרֹא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה’. וְזֶה עִקַּר קִשּׁוּטֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁיִּקְרְבוּ אֲחֵרִים לֶאֱמוּנָתָהּ: וְזֶה בְּחִינוֹת (סבא משפטים דף צה): עוּלִימְתָּא שַׁפִּירְתָּא דְּלֵית לָהּ עֵינִין. עוּלִימְתָּא שַׁפִּירְתָּא – זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת (שה"ש ו) יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי, בְּחִינַת: וּרְעֵה אֱמוּנָה; דְּלֵית לָהּ עֵינִין – הַיְנוּ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת הַנַּ"ל, שֶׁאֵין לְעַיֵּן בָּהֶם, וְצָרִיךְ לְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָתוֹ. גּוּפָא טְמִירְתָא וְאִתְגְּלֵי – כִּי הִיא טְמִירָא, כִּי אִם תִּשְׁאַל אֶת הַמַּאֲמִין אֵיזֶה טַעַם בֶּאֱמוּנָה, וַדַּאי אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב לְךָ טַעַם, כִּי אֱמוּנָה אֵינוֹ שַׁיָּךְ אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ טַעַם. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן: וְגַלְיָא – הַיְנוּ שֶׁאֵצֶל הַמַּאֲמִין הַדָּבָר גָּלוּי, כְּאִלּוּ רוֹאֶה בְּעֵינָיו אֶת הַדָּבָר שֶׁהוּא מַאֲמִין בּוֹ, מֵחֲמַת גֹּדֶל אֱמוּנָתוֹ הַשְּׁלֵמָה. נָפְקַת בְּצַפְרָא וּמִתְכַּסְיָא בִּימָמָא – כִּי הָאֱמוּנָה מִתְחַדֶּשֶׁת אֵצֶל הָאָדָם בְּכָל בֹּקֶר, בְּחִינַת (איכה ג): חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְכוּ’. וּמִתְכַּסְיָא בִּימָמָא – מֵחֲמַת טִרְדַּת עִסְקֵי עוֹלָם, נִתְכַּסֶּה הָאֱמוּנָה. מִתְקַשְּׁטַת בְּקִשּׁוּטִין דְּלָא הֲווֹ – הַיְנוּ עִקַּר קִשּׁוּטֵי הָאֱמוּנָה, כְּשֶׁמְּקָרְבִין אֶצְלָהּ בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא הָיוּ מְקֹרָבִין לָהּ:
ו וּכְשֶׁהָאֱמוּנָה כָּל כָּךְ בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי אֲכִילָתוֹ הִיא יְקָרָה מְאֹד, כִּי נִתְיַחֵד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּבְחִינַת: וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְרוּת וְכוּ’; אֲזַי, הָאֱמוּנָה הִיא מַמְלֶצֶת עַל הָרְחוֹקִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּקָרֵב אוֹתָם בְּצֵל כְּנָפָיו. וְזֶה הִיא מְלִיצָתָהּ. כִּי עִקַּר טָעוּתָם שֶׁל הָרְחוֹקִים מֵאֱמוּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ – מֵחֲמַת שֶׁעִקַּר יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִגָּלוּי עַל הַסָּתוּם, וּמֵחֲמַת שֶׁרוֹאִים מִגָּלוּי, שֶׁהַנְהָגַת הָעוֹלָם הוּא עַל־יְדֵי מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת, נָפְלוּ בְּטָעֻיּוֹת, כָּל אֶחָד לְפִי טָעוּתוֹ. וְיֵשׁ חוֹשְׁבִים שֶׁהַכֹּל עַל פִּי הַטֶּבַע, עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג. וְיֵשׁ חוֹשְׁבִים שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד אֶת הָאֶמְצָעִי, כְּמוֹ שֶׁטָּעוּ בָּעֵגֶל, שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הָעֵגֶל אֶמְצָעִי בֵּינָם לְבֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁאָמְרוּ: אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ (שמות לב), בְּחִינַת אֶמְצָעִי. וּבְטָעֻיּוֹת כָּזֶה רַבִּים נִכְשָׁלִים, וְעוֹשִׂים אֶת הַסִּבּוֹת אֶמְצָעִי בֵּינָם לְבֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל מַאֲמִינִים גַּם כֵּן בְּאֶמְצָעִי, וְאוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְסִבּוֹת. הַיְנוּ שֶׁמַּאֲמִינִים לְמָשָׁל בְּהַסִּבָּה שֶׁל פַּרְנָסָה, שֶׁהוּא הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, וְאוֹמְרִים הַסִּבָּה שֶׁל מַשָּׂא־וּמַתָּן עִקָּר. כְּאִלּוּ חַס וְשָׁלוֹם, בְּלֹא הַסִּבָּה שֶׁל מַשָּׂא וּמַתָּן, אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִתֵּן לָהֶם פַּרְנָסָה. וּבְהַסִּבָּה שֶׁל הָרְפוּאָה, שֶׁהוּא סַמִּים, עוֹשִׂים מֵהֶם עִקָּר, כְּאִלּוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בְּלִי הַסַּמִּים, אֵין יְכֹלֶת בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְרַפֵּא. וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא סִבַּת כָּל הַסִּבּוֹת וְעִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לְשׁוּם סִבָּה, וְעִסְקֵנוּ בְּאֵלּוּ הַסִּבּוֹת, צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְלֹא לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר. וּכְשֶׁהַצַּדִּיק מְבַטֵּל בִּתְפִלָּתוֹ אֵיזֶה חִיּוּב שֶׁל מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת, אֲזַי נִתְיַדֵּעַ מֵהַגָּלוּי עַל הַסָּתוּם, שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקַי נִמְצָא, שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת הַצַּדִּיק, וּמְשַׁדֵּד הַמַּעֲרָכוֹת וּמְשַׁנֶּה הַטֶּבַע. וְכָל זֶה יִהְיֶה לֶעָתִיד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים סח): עֲתִידִים צַדִּיקִים לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּתִים, וּשְׁאָר נִפְלָאוֹת: וְזֶה: וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָא – דָּא תִּקְרֻבְתָּא דְּמַלְכָּא לְמַלְכָּא. וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדוֹנִי – שֶׁהַשְּׁכִינָה מְבַקֶּשֶׁת רַחֲמִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַל אֵלּוּ הָרְחוֹקִים. יְדַבֵּר נָא עַבְדְּךָ דָּבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי – וְלֹא יִשָּׁמַע עוֹד אֶמְצָעִי. וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ – עַל הֶעָבָר. כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה – פַּרְעֹה, לְשׁוֹן הִתְגַּלּוּת; כִּי אַתָּה אֵינְךָ יָדוּעַ לִבְנֵי אָדָם אֶלָּא מֵהַגָּלוּי, וּמֵחֲמַת שֶׁאֵינְךָ יָדוּעַ אֶלָּא מֵהַגָּלוּי, לְפִיכָךְ טָעוּ כָּל אֶחָד לְפִי טָעוּתוֹ; אֲבָל כְּשֶׁאַתָּה מְבַטֵּל רְצוֹנְךָ בִּשְׁבִיל רְצוֹן הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן טז:): הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא גּוֹזֵר וְצַדִּיק מְבַטֵּל. אֲזַי יֵדְעוּ מֵהַגָּלוּי עַל הַסָּתוּם, כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁמַּעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת מְחַיְּבִים אֵיזֶה גְּזֵרָה, וְצַדִּיק מְבַטֵּל, אֲזַי יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקַי נִמְצָא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה רְצוֹן הַצַּדִּיק. וְזֶה: מַה פַּרְעֹה גּוֹזֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּם – פַּרְעֹה, הַיְנוּ מַעֲרֶכֶת הַמַּזָּלוֹת הַגְּלוּיִים לְכָל גְּזֵרָתָם, אַף אַתָּה גּוֹזֵר וְאֵינְךָ מְקַיֵּם – כִּי הַצַּדִּיק מְבַטֵּל:
וְזֶהוּ: וַיַּסֵּב אֱלֹקִים וְכוּ’, אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות פרשה כ): וַיַּסֵּב לְשׁוֹן סְעֻדָּה, הַיְנוּ לְשׁוֹן הֲסִבָּה. וַחֲמֻשִׁים – אֶחָד מֵחֲמִשָּׁה (כמו שפירש"י שם), הַיְנוּ חֲמֵשֶׁת מוֹצָאוֹת הַפֶּה, שֶׁעַל יָדָם כָּל הָעַכּוּ"ם פּוֹנִים לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אָז אֶהְפֹּךְ אֶל כָּל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה וְכוּ’. עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם – מִמֵּצַר הַגָּרוֹן. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי עֲלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרָאשֵׁי הַתַּאֲווֹת הַנַּ"ל, מִמֵּצַר הַגָּרוֹן הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר מַחֲזִיר אֶת הָעַכּוּ"ם לֶאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה עִקַּר קִשּׁוּטֵי הָאֱמוּנָה, בְּחִינַת מִתְקַשְּׁטָא בְּקִשּׁוּטִין דְּלָא הֲווֹ. עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת, אֲזַי הֻתְּרָה אֲכִילָה, בְּחִינַת וַיַּסֵּב: (עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ ז"ל)
שַׁיָּךְ לְאוֹת ב: וְזֶה "שָׁלוֹם" רָאשֵׁי־תֵּבוֹת: וְ’דַע מַ’ה שֶּׁ’תָּשִׁיב לְ’אֶפִּיקוֹרוֹס; כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב עַל אֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁבְּלִבּוֹ כַּנַּ"ל – עַיֵּן שָׁם. וְגַם עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ בֵּין יִשְׂרָאֵל, בֵּין אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, גַּם עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטְּלִין הָאֶפִּיקוֹרְסוּת, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה לח): חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ (הושע ד) – שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה מוֹחֲלִין לָהֶם; אֲבָל: חָלַק לִבָּם, עַתָּה יֶאְשָׁמוּ (שם י) – כִּי עַל־יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת בָּאִין כְּפִירוֹת כַּנַּ"ל, וְכָל אֶחָד אוֹחֵז בְּדַעְתּוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵינָם בָּאִים וּמִתְוַעֲדִים יַחַד, לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ לְהָפְכוֹ לְדַעְתּוֹ; וַאֲפִלּוּ יָבוֹאוּ יַחַד וִידַבְּרוּ זֶה עִם זֶה, לֹא יָשׁוּב מִדַּעְתּוֹ, מֵחֲמַת הַנִּצָּחוֹן שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת. אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם, אֲפִלּוּ עוֹבְדִין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת מוֹחֲלִין לָהֶם, כִּי עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם בְּוַדַּאי יִתְבַּטֵּל הָעֲבוֹדָה־זָרָה וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהֶם, עַל־יְדֵי שֶׁיְּדַבְּרוּ זֶה עִם זֶה, וְיָשִׁיבוּ זֶה אֶת זֶה מִדֵּעוֹתָיו הָרָעוֹת וְהַכְּפִירוֹת, וּבְוַדַּאי יָבוֹאוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וִישָׁרָה עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר: גַּם זֶה שַׁיָּךְ לָאוֹת הַנַּ"ל: מֵהַמַּחֲלֹקֶת נַעֲשֶׂה הֲלָכוֹת, כַּמְבֹאָר בִּתְהִלָּה לְדָוִד, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. מְבֹאָר שָׁם, שֶׁהַהֲלָכוֹת הֵם תִּקּוּן הַמַּחֲלֹקֶת, כִּי חוֹזֵר וּמְהַפֵּךְ הַצֵּרוּפֵי אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת לַהֲלָכוֹת, כַּמְבֹאָר שָׁם. עַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁהַצַּדִּיק לוֹמֵד אֵלּוּ הַצֵּרוּפִין שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת, וְעוֹשֶׂה מֵהֶם צֵרוּף הֲלָכָה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם. וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁמְּבֹאָר כָּאן, שֶׁצְּרִיכִין לִלְמֹד הֲלָכוֹת, דְּהַיְנוּ פּוֹסֵק, בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הַמַּחֲלֹקֶת, וְהָבֵן:
שַׁיָּךְ לְאוֹת ה: גַּם כִּי עִקַּר כָּל הַדְּבָרִים הֵן הַתְחָלָה, כִּי כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת מֵחֲמַת שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶפֶךְ אֶל הֶפֶךְ וְכוּ’ כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם שֶׁנּוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק, צָרִיךְ שֶׁיִּרְאֶה שֶׁיָּבוֹא בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, לֹא כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הָיָה אֵצֶל הַצַּדִּיק, וְעַכְשָׁו הוּא בָּא פַּעַם שֵׁנִית, רַק כְּמוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם אֵצֶל הַצַּדִּיק, וְיִהְיֶה אֶצְלוֹ כְּמוֹ שֶׁבָּא עַכְשָׁו מֵחָדָשׁ פַּעַם רִאשׁוֹן. כִּי עִקָּר הוּא הַהַתְחָלָה, כִּי כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת כַּנַּ"ל, נִמְצָא שֶׁעִקַּר כֹּחַ הָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל הַיָּמִים אֵינוֹ אֶלָּא הַהַתְחָלָה כַּנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם, וּכְפִי הַכֹּחַ וְהַהִתְלַהֲבוּת שֶׁל הַהַתְחָלָה כֵּן הוֹלֵךְ וּמִתְנַהֵג בַּעֲבוֹדָתוֹ, כִּי עִקָּר הִיא הַהַתְחָלָה כַּנַּ"ל. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, כִּי פֶּן וְאוּלַי לֹא הָיְתָה הַתְחָלָתוֹ כָּרָאוּי, וְאִם כֵּן גַּם כָּל עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, כִּי הַכֹּל מִתְנַהֵג כְּפִי הַהַתְחָלָה. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וְלָבוֹא לְהַצַּדִּיק מֵחָדָשׁ, בְּכֹחַ הִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל וְהִתְגַּבְּרוּת חָדָשׁ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ כָּרָאוּי כְּפִי כֹּחַ הַהַתְחָלָה כַּנַּ"ל. וְכֵן בְּכָל פַּעַם וּפַעַם צָרִיךְ לַחֲשֹׁשׁ חֲשָׁשָׁא זוֹ, פֶּן לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כָּרָאוּי, וְצָרִיךְ לְהַתְחִיל וְלָבוֹא לְהַצַּדִּיק בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ:
