שבת, י"א טבת התשפ"ה

כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ, אֲזַי הַקְּלִפָּה מְסַבֶּבֶת אוֹתָהּ. רַק נִשְׁאָר פֶּתַח נֶגֶד אֱמוּנָה, שֶׁכְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ. וּמֵחֲמַת פְּגַם הָעֲנָפִים, חַס וְשָׁלוֹם, מַשְׁלִיכִין אוֹתָם מִשָּׁם, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּשְׁלִיכִין אוֹתָם מִן הָאֱמוּנָה. וַאֲזַי אֵין יְכוֹלִין לִכְנֹס, דְּהַיְנוּ לְהִתְקָרֵב אֶל שָׁרְשָׁם, שֶׁהוּא הַנְּשָׁמָה הַנַּ"ל. כִּי לִפְעָמִים מַשְׁלִיכִין וּמַפִּילִין אֶחָד מִן הָאֱמוּנָה, כְּעֵין מַה שֶּׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר אחרי דף עב) עַל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל הַמֵּתִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לִקָּבֵר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל: וַתָּבוֹאוּ וַתְּטַמְּאוּ אֶת אַרְצִי וְנַחֲלָתִי וְכוּ’. וְהִנֵּה סְתִימַת הַפֶּתַח הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ הָאֱמוּנָה, עַל־יְדֵי פְּגַם הָעֲנָפִים כַּנַּ"ל, הוּא רַק לְפִי שָׁעָה, וְאַחַר־כָּךְ נִפְתָּח הַפֶּתַח כְּבַתְּחִלָּה. הַיְנוּ שֶׁבְּעֵת שֶׁצְּרִיכִין לְהַשְׁלִיךְ לַחוּץ אֶת מִי שֶׁאֵין רָאוּי לְהִתְקָרֵב, אֲזַי הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ פֶּתַח כְּנֶגֶד אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, הִיא מִתְגַּבֶּרֶת וּמִתְקָרֶבֶת וּמִתְפַּשֶּׁטֶת גַּם עַל הַפֶּתַח הַנַּ"ל, וַאֲזַי אֵין יָכוֹל לִכְנֹס, וְתֵכֶף אַחַר־כָּךְ, חוֹזֵר הַפֶּתַח וְנִפְתָּח כְּבַתְּחִלָּה. וּכְשֶׁיֵּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, רִבּוּי פְּגָמִים הַרְבֵּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ כֹּחַ לְהַסִּבּוּב הַנַּ"ל לְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח לִבְלִי לְהַנִּיחַ לִכְנֹס כַּנַּ"ל, אֲזַי מִתְיָרְאִין וְחוֹשְׁשִׁין שֶׁלֹּא יִסָּתֵם הַפֶּתַח לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת, וַאֲזַי מַעֲמִידִין שָׁם בַּפֶּתַח הַנַּ"ל יְרֵא שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ עוֹמֵד לִשְׁמֹר שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ שָׁם. וְאַף־עַל־פִּי־ כֵן הוּא תּוֹעֶלֶת נֶגֶד הַקְּלִפָּה הַמְסַבֶּבֶת הַנַּ"ל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח, מֵחֲמַת הַיְרֵא שָׁמַיִם שֶׁעוֹמֵד שָׁם. וְעַל־יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל לִנְסֹעַ וּלְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק, עַל־יְדֵי־זֶה אֶפְשָׁר לְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו. אַךְ אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּאִיר אֵלָיו חָכְמָה, דְּהַיְנוּ הַמֹּחַ בְּעַצְמוֹ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַהֵר הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט:


עַיֵּן בְּזֹהַר תְּרוּמָה (דף קמ: קמא.), הוּבָא בַּפַּרְדֵּס, שַׁעַר הַתְּמוּרוֹת, פֶּרֶק ב: בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא מִתְתַּקְּנָא כֹּלָּא וְכוּ’; עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: פְּרִיסָא קַלִּישָׁא, שֶׁנִּפְרָס עַל הַפֶּתַח. וְעַל־פִּי הַסּוֹד הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת הַיְרֵא שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת: פְּרִיסָא קַלִּישָׁא, וְכַמְבֹאָר שָׁם בַּזֹּהַר: לְמֵעַל אִי אֶפְשָׁר, וְגַם הַקְּלִפָּה אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהִתְפַּשֵּׁט עַל הַפֶּתַח מֵחֲמַת הַפְּרִיסָא קַלִּישָׁא, עַיֵּן שָׁם, וְהוּא מַמָּשׁ מַה שֶּׁכָּתוּב לְעֵיל בְּעִנְיַן הַיְרֵא שָׁמַיִם, וְדוּק הֵיטֵב וְתָבִין נִפְלָאוֹת. וְגַם עַיֵּן בְּסֵפֶר "טוּב הָאָרֶץ", שֶׁשָּׁם מְדַבֵּר גַּם כֵּן מֵעִנְיַן אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב לְדַמּוֹת מִלְּתָא לְמִלְּתָא, כִּי הַכֹּל אֶחָד עִם הַנַּ"ל: