א דַּע, כִּי לִרְאוֹת בְּמַפַּלְתָּם שֶׁל רְשָׁעִים אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת (תהלים קי): שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ. יָמִין, זֶה בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת בִּנְיָמִין, בֶּן יָמִין, שֶׁנּוֹלַד בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (כמובא בפירש"י פרשת וישלח):
ב וּלְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַכְשָׁו בַּגָּלוּת, שֶׁהִיא תַּחַת יַד הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְאֵין יְכֹלֶת בִּקְדֻשָּׁתָהּ לְהִתְגַּלּוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן יְכוֹלִין לְגַלּוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁתָהּ אֲפִלּוּ בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, בִּבְחִינַת (ויקרא כו): וְאַף גַּם זֹאת בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם; הַיְנוּ אֲפִלּוּ בַּגָּלוּת הַמַּר, יְכוֹלִין לְגַלּוֹת בְּחִינַת "גַּם זֹאת". וְעַל־יְדֵי מָה יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ אֶת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת אוֹר זְכוּת אָבוֹת, כְּמַאֲמַר הַזֹּהַר (שלח דף קעד.): בַּאֲתַר דְּאִית תַּמָּן אָבוֹת, אִית תַּמָּן שְׁכִינְתָּא; בִּבְחִינַת (שם): וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב וְכוּ’ וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. כְּשֶׁמִּתְנוֹצֵץ אוֹר זְכוּת אָבוֹת, אֲזַי נִתְגַּלֶּה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְלֹא דַּי שֶׁהָאָדָם נִצּוֹל מֵהָרָשָׁע, אֶלָּא גַּם רוֹאֶה בְּהָרָשָׁע מַה שֶּׁהָרָשָׁע רָצָה לִרְאוֹת בּוֹ:
ג כִּי הָרְשָׁעִים מַמְשִׁיכִים בְּחִינַת רַע עַיִן עַל שׂוֹנְאֵיהֶם, בְּחִינַת (ברכות ז:): וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁרוֹאֶה בְּשׂוֹנְאָיו. וְהָאָדָם נִצּוֹל מֵרַע עַיִן הַזֶּה עַל־יְדֵי לִמּוּד זְכוּת שֶׁלָּמֵּד עַל הָרָשָׁע. כִּי גַּם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְלַמֵּד זְכוּת עַל הָרָשָׁע, בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הַצַּדִּיק מֵרַע עַיִן שֶׁל הָרָשָׁע. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזּוֹכֶה בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ. וְזֹאת הַזְּכִיָּה שֶׁזּוֹכֶה בַּדִּין, שֶׁמְּלַמְּדִין עָלָיו זְכוּת, עַל־יְדֵי־זֶה נִצּוֹל הַצַּדִּיק מֵרַע עַיִּן שֶׁל הָרָשָׁע. כִּי לְסַלֵּק הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט, צָרִיךְ לָזֶה הִתְגַּלּוּת הַיָּד, בִּבְחִינַת (דברים לב): וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי; שֶׁלֹּא לִשְׁלֹט עַל הָרָשָׁע. וּכְשֶׁנִּתְגַּלֶּה יַד ה’, אֲזַי נַעֲשֶׂה צֵל, שֶׁבּוֹ נִתְכַּסֶּה הַצַּדִּיק מֵאֶרֶס שֶׁל הָרַע עַיִן, בִּבְחִינַת (ישעיה נא): וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ. כִּי הָרְשָׁעִים בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, עֵינֵיהֶם לְטוּשִׁים כִּרְאִי מוּצָק, וְאֶרֶס עֵינָיו מַבִּיטִים לְמֵרָחוֹק, בִּבְחִינַת (תהלים כב): הֵמָּה יַבִּיטוּ יִרְאוּ בִי; וְעַל־יְדֵי הַצֵּל כָּהוּ מְאוֹר עֵינָיו וְנֶחֱשָׁכִים, שֶׁאֵין הָאֶרֶס שֶׁלָּהֶם יָכוֹל לְהַזִּיק. אֲבָל הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּאוֹר עֵינֵיהֶם בַּזְּמַן הַזֶּה קָטָן, בִּבְחִינַת (ישעיה מב): מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם; וְעַל־יְדֵי הַצֵּל נִתְחַזֵּק מְאוֹר עֵינֵיהֶם, כְּדֶרֶךְ חֲלוּשֵׁי הָרְאוּת שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִרְאוֹת הֵיטֵב כְּשֶׁאוֹר חָזָק וְגָדוֹל, וּצְרִיכִים לְצֵל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִרְאוֹת. וְזֶהוּ (תהלים לז): צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, הַיְנוּ עִם רַע עַיִן כַּנַּ"ל, וַה’ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ. בְיָדוֹ דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּהִתְגַּלּוּת יַד ה’ כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי מָה נִתְגַּלֶּה יַד ה’, עַל־יְדֵי: וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ – עַל־יְדֵי בְּחִינַת: וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי, בְּחִינַת: מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ כַּנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי־זֶה כָּהוּ מְאוֹר עֵינֵי הָרָשָׁע, בִּבְחִינַת (ישעיה כח): שָׁגוּ בִּרְאִיָּה, עַל־יְדֵי פָּקוּ פְּלִילִיָּה, זֶהוּ בְּחִינַת מִשְׁפָּט, שֶׁזּוֹכֶה בַּדִּין, עַל־יְדֵי־זֶה שָׁגוּ בִּרְאִיָּה, נֶחֱשָׁךְ מְאוֹר עֵינָיו כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי הַצֵּל נִתְחַזֵּק מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל הַצַּדִּיק כַּנַּ"ל, וְיָכוֹל לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק, בִּבְחִינַת (תהלים קכא): אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג צִדְקָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיָכוֹל לֵידַע וּלְהָבִין כִּי ה’ הַצַּדִּיק, אַף־עַל־פִּי שֶׁהָרָשָׁע זוֹכֶה בַּדִּין, וְאֵין זֶה מִמִּדַּת הַצֶּדֶק, וְרוֹאֶה שֶׁהַצֶּדֶק שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַצְדִּיק אֶת הָרָשָׁע בַּמִּשְׁפָּט, זֶהוּ צִדְקָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, (שמות כג) כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע. וְזֶהוּ: אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, זֶהוּ בְּחִינַת צִדְקָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. בִּבְחִינַת (תהלים לו): צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל, אַף־עַל־פִּי שֶׁמִּשְׁפָּטֶיךָ כָּבוּשׁ בִּתְהוֹם רַבָּה:
ד וְעַל יְדֵי חִזּוּק הָרְאִיָּה שֶׁל הַצַּדִּיק, שֶׁרוֹאֶה צִדְקַת ה’, נִתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל, כִּי לִבּוֹ נִתְפַּשֵּׁט מֵעַקְמִימוּתוֹ, שֶׁהָיָה לוֹ קֹדֶם שֶׁרָאָה צִדְקַת ה’, כִּי עַל־יְדֵי הַצִּדְקוּת שֶׁל ה’ שֶׁרוֹאֶה, נִתְפַּשֵּׁט הַלֵּב מֵעַקְמִימוּתוֹ וְנִתְיַשֵּׁר, בִּבְחִינַת (שם): וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב. כִּי מִתְּחִלָּה נֶעֱקַם לִבּוֹ מִלְּהַאֲמִין בִּשְׁלֵמוּת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הָיָה נִדְמֶה לוֹ שֶׁעִוֵּת, חַס וְשָׁלוֹם, הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא אֶת הַדִּין; אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁרוֹאֶה צִדְקוּת ה’, נִתְיַשֵּׁר לִבּוֹ בִּשְׁלֵמוּת אֱמוּנָה, וְאָז מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ, וּמִתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו. כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הִיא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַכֹּל בִּרְשׁוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲפִלּוּ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה, כִּי צַדִּיק ה’. וְזֶהוּ בְּחִינַת (תהלים קיט): אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב – עַל־יְדֵי יִשְׁרַת לֵב, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תְּפִלָּה: וְזֶהוּ בְּחִינַת פָּרָה אֲדֻמָּה, כְּמַאֲמַר הַזֹּהַר (חוקת דף קפ:) פָּרָה דְּקָבֵילַת מִשּׁוֹר. פָּרָה, זֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת (הושעַ יד): וּנְשַׁלְּמָה פָּרִים שְׂפָתֵינוּ. דְּקָבֵילַת מִשּׁוֹר, בְּחִינַת הִסְתַּכְּלוּת, לְשׁוֹן (במדבר כד): אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב. כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים כַּנַּ"ל, נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תְּפִלָּה. וְזֶהוּ: אֲדֻמָּה תְּמִימָה. אֲדֻמָּה, דָּא גְּזֵרַת דִּינָא. תְּמִימָה, דָּא שׁוֹר תָּם, דִּינָא רַפְיָא (כ"ש בזוהר שם). הַיְנוּ שֶׁרוֹאֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַחֲלִישׁ כֹּחַ הַדִּין, בִּבְחִינַת: וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי; אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל, דָּא שְׁלוּמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל (גם זה שם בזוהר הנ"ל). זֶהוּ בְּחִינַת חִזּוּק אֱמוּנָה, בְּחִינַת תְּפִלָּה, שֶׁנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי חִזּוּק הָרְאִיָּה כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב כַּנַּ"ל:
ה וְזֶהוּ בְּחִינַת עָפָר וָאֵפֶר הַנֶּאֱמַר בַּפָּרָה. כִּי בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, צְרִיכָה לִבְחִינַת עָפָר וָאֵפֶר. כִּי צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ הָרַע, הֵן בִּפְרָט הֵן בִּכְלָל, תַּחַת הַטּוֹב, בִּבְחִינַת (מלאכי ג): וַעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם. וְזֶה בְּחִינַת אֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בִּבְחִינַת הַתְּפִלָּה. וְרֶגֶל זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, בִּבְחִינַת (תהלים כו): רַגְלִי עָמְדָה וְכוּ’. הָרָע שֶׁבַּפְּרָט, הַיְנוּ גּוּפוֹ הַמְּגֻשָּׁם וְחָמְרוֹ, יְבַטֵּל בִּשְׁעַת תְּפִלָּה. כְּמוֹ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהָיָה לָהֶם בִּשְׁעַת תְּפִלָּה הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת. וְהָרָע שֶׁבַּכְּלָל, הַיְנוּ הַתְּפִלּוֹת שֶׁל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְפַּלֵּל עִמָּהֶם, יְבַטֵּל הָרָע שֶׁלָּהֶם, וְיַעֲשֶׂה מֵהָרָע כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁה, וְזֶה בְּחִינַת אֵפֶר שֶׁבַּתְּפִלָּה: וְעָפָר שֶׁבַּתְּפִלָּה, הַיְנוּ שֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ בִּכְלָל וּבִפְרָט, עִם נַפְשִׁין וְרוּחִין וְנִשְׁמָתִין שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר, וִיעוֹרֵר אוֹתָם בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עִמּוֹ, בִּבְחִינַת (ישעיה כו): הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר. וְזֶהוּ (איכה ג): יִתֵּן בְּעָפָר פִּיהוּ. כְּלוֹמַר, שֶׁיְּקַשֵּׁר דִּבּוּרוֹ עִם שׁוֹכְנֵי עָפָר כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אַבְרָהָם בִּתְפִלָּתוֹ (בראשית יח): הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל ה’ וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, כִּי זֶה צָרִיךְ לִבְחִינַת הַתְּפִלָּה: וְזֶהוּ נִקְרָא תְּפִלָּה בְּצִבּוּר, כִּי אוֹתִיּוֹת צִבֻּר רָאשֵׁי־תֵּבוֹת צַדִּיקִים, בֵּינוֹנִים, רְשָׁעִים. בֵּינוֹנִי הוּא הַמִּתְפַּלֵּל, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין מ:): לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ זַכַּאי וְכוּ’. צַדִּיקִים, זֶהוּ בְּחִינַת עָפָר. רְשָׁעִים, זֶהוּ בְּחִינַת אֵפֶר כַּנַּ"ל: וּלְעוֹרֵר שׁוֹכְנֵי עָפָר – זֶה יֵשׁ בִּפְרָט וּבִכְלָל. בִּפְרָט, הַיְנוּ חֶלְקֵי נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ שֶׁבָּאוּ כְּבָר בְּגִלְגּוּל וְנִתְקַן. וּבִכְלָל, הַיְנוּ נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר אֲחֵרִים, לְעוֹרֵר אוֹתָם שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עִמּוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת שִׁבְעָה שִׁבְעָה הַנֶּאֱמָר בַּפָּרָה, שֶׁכָּל עִנְיָנָהּ שִׁבְעָה, הַיְנוּ כַּמּוּבָא (בזוהר אחרי דף עו: ובמדבר רבה פ’ יט): שִׁבְעָה כִּבּוּסִין, שִׁבְעָה כֹּהֲנִים וְכוּ’, זֶהוּ בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת (תהלים קיט): שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ:
ו גַּם צָרִיךְ לְתַקֵּן בִּתְפִלָּתוֹ בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קוֹלוֹת, בְּחִינַת (קהלת ה): קוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים, וּבְחִינַת (שמות לב): קוֹל עֲנוֹת אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ, וּבְחִינַת קוֹל, בְּחִינַת (תהלים מד): כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וְכוּ’ מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. וְזֶהוּ בְּחִינַת עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלַעַת, הַנֶּאֱמָר בַּפָּרָה:
אֶרֶז זֶה בְּחִינַת: קוֹל כְּסִיל בְּרֹב דְּבָרִים; בְּרֹב הַהַנְהָגוֹת וֶאֱמוּנוֹת כּוֹזְבוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת דַּרְכֵי הָאֱמוֹרִי, כִּי פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר (משלי יד). וְזֶהוּ בְּחִינַת אֶרֶז, בְּחִינַת (עמוס ב): וְאָנֹכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמוֹרִי אֲשֶׁר כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ. וְהַגְּבוֹהֵי קוֹמָה, עַל־פִּי הָרֹב הֵן כְּסִילִים, כִּי מֵחֲמַת גֹּבַהּ קוֹמָתוֹ, הָעֲשָׁנִים הָעוֹלִים מֵהַלֵּב אֶל הַמֹּחַ לְהִתְבַּשֵּׁל בַּמֹּחַ, וּלְהִתְהַוּוֹת מֵהֶם מַחֲשָׁבוֹת, הָעֲשָׁנִים הָאֵלּוּ נֶחֱלָשִׁים בְּרֹב הַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ מֵהַלֵּב אֶל הַמֹּחַ, מֵחֲמַת גֹּבַהּ קוֹמָתָם, וְאֵינָם בִּיכָלְתָּם לְהִתְהַוּוֹת מֵהֶם מַחֲשָׁבוֹת שִׂכְלִיּוֹת, וּמֵחֲמַת זֶה, הַגְּבוֹהֵי קוֹמָה הֵם שׁוֹטִים. וְזֶה בְּחִינַת דַּרְכֵי אֱמוֹרִי, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם שֵׂכֶל, מֵחֲמַת כִּי כְּגֹבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ, בִּשְׁבִיל זֶה, הֵם מַאֲמִינִים אֱמוּנוֹת רַבּוֹת כָּזְבִּיּוֹת: וּקְטַנֵּי קוֹמָה, שֶׁהָעֲשָׁנִים שֶׁלָּהֶם נִתְבַּשְּׁלִים הֵיטֵב, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם מַחֲשָׁבוֹת שִׂכְלִיּוֹת, אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁשִּׂכְלָם יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים, בְּחִינַת (אבות פ"ג): כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׁיו; עַל־יְדֵי־זֶה, כְּשֶׁהַמַּחֲשָׁבָה שִׂכְלִיּוֹת חוֹזֶרֶת אֶל לִבָּם, אֵין כֹּחַ בְּלִבָּם לְהָכִיל אֶת הַשֵּׂכֶל, כִּי עִקַּר חִזּוּק הַלֵּב, הוּא עַל־יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים. עַל־יְדֵי־זֶה הֵם בִּבְחִינוֹת (משלי יז): לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֵב אָיִן; וְעַל־יְדֵי זֶה הַשֵּׂכֶל הֵם מַחֲטִיאִים, וְהֵן הֵן הַפִילוֹסוֹפִים, שֶׁאֵין לָהֶם לֵב טוֹב וְטָהוֹר, וְאֵינָם בִּבְחִינַת (תהלים קיט): בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ, וּמַחֲמַת זֶה הַשֵּׂכֶל מַחֲטִיאִים בְּיוֹתֵר. וְהֵן, בְּחִינַת (מלכים־א ה): אֵזוֹב הַיּוֹצֵא בַּקִּיר. אֵזוֹב, זֶה בְּחִינַת קְטַנֵּי קוֹמָה, הֵם בַּעֲלֵי הַשֵּׂכֶל, אֲבָל הַלֵּב אֵינוֹ יָכוֹל לְהַצְפִּין כֹּחַ הַשֵּׂכֶל בְּתוֹכוֹ, כִּי לִבָּם חַלָּשׁ וְחָסֵר. וּבִפְרָט הַנּוֹאֲפִים, הָעוֹסְקִים בְּחָכְמַת פִילוֹסוֹפְיָא, שֶׁמְּאֹד מְאֹד מַזִּיק לָהֶם, כִּי לִבָּם חָסֵר, בִּבְחִינַת (משלי ו): נוֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב. וְזֶהוּ: אֵזוֹב הַיּוֹצֵא בַּקִּיר, הַיְנוּ בְּקִירוֹת הַלֵּב, שֶׁהַשֵּׂכֶל יוֹצֵא דֶּרֶךְ קִירוֹת הַלֵּב, וְאֵין הַלֵּב יְכוֹלָה לְהָכִיל בְּתוֹכָהּ אֶת הַשֵּׂכֶל, בִּבְחִינַת: בְּלִבִּי צָפַנְתִּי וְכוּ’. וְזֶהוּ בְּחִינַת: קוֹל עֲנוֹת אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ – קוֹל חֵרוּפִין וְגִדּוּפִין, שֶׁמְּגַדְּפִין כְּלַפֵּי מַעְלָה בְּחָכְמָתָם, כַּיָּדוּעַ. וְעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (קהלת ז): וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר:
וּשְׁנִי תּוֹלַעַת – זֶהוּ בְּחִינַת קוֹל שְׁלִישִׁי, שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם בִּזְיוֹנוֹת וַחֲרָפוֹת מִשּׂוֹנְאִים, בִּבְחִינַת: כָּל הַיּוֹם כְּלִמָּתִי נֶגְדִּי וּבשֶׁת פָּנַי כִּסָתְנִי, מִקּוֹל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף, וְזֶהוּ: תּוֹלַעַת, בְּחִינַת (תהלים כב): וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם:
וְזֶהוּ, שְׁחִיטָה, שְׂרֵפָה, אֲסִיפָה, הַנֶּאֱמָר בַּפָּרָה, שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ: שְׁחִיטָה, זֶהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל אֱמוּנַת כְּסִילִים, בִּבְחִינַת (הושע ה): וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים הֶעְמִיקוּ; שְׂרֵפָה, זֶהוּ בְּחִינַת חִזּוּק הַלֵּב, שֶׁיּוּכַל לְהָכִיל אֶת דִּבְרֵי הַחָכְמָה בְּתוֹכוֹ, בִּבְחִינַת (תהלים לט): חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי; כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנֶּעֱצָר דִּבְרֵי הַשֵּׂכֶל בַּלֵּב, נִתְחַמֵּם הַלֵּב, כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא כְּאֵשׁ עָצוּר. וְזֶהוּ שְׂרֵפָה; וַאֲסִיפָה, זֶהוּ בְּחִינַת בִּטּוּל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁל הַשּׂוֹנְאִים, בִּבְחִינַת (בראשית ל): אָסַף אֱלֹקִים אֶת חֶרְפָּתִי, זֶה בְּחִינַת בִּטּוּל קוֹל שְׁלִישִׁי כַּנַּ"ל:
ז וְכָל זֶה צָרִיךְ הַמִּתְפַּלֵּל לְתַקֵּן בִּתְפִלָּתוֹ: לְהַעֲלוֹת אֶת הַנּוֹפְלִים בֶּאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, לְהַעֲלוֹתָם בִּתְפִלָּתוֹ לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּיוּת, שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, וְלִקְבֹּעַ בְּלִבָּם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה. וּלְתַקֵּן אֶת לֵב הַמְחַקְּרִים הַחַכְמֵי פִילוֹסוֹפְיָא, שֶׁיּוּכַל לִבָּם לְהָכִיל אֶת שִׂכְלָם, שֶׁלֹּא יַחֲטִיא אוֹתָם, בִּבְחִינַת: בְּלִבִּי צָפַנְתִּי וְכוּ’. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי כַּוָּנַת הַלֵּב שֶׁבַּתְּפִלָּה, מְתַקֵּן אֶת לִבָּם. וְלַהֲפֹךְ כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת וְהַחֲרָפוֹת, לַהֲפֹךְ לְכָבוֹד. כִּי כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וּמְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ מִכֹּל וָכֹל, וְאֵין רוֹאֶה שׁוּם דָּבָר, אֶלָּא אֶת הַמֶּלֶךְ רוֹאֶה, בְּוַדַּאי כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ אֵיזֶהוּ חֶרְפָּה וּבִזּוּי, הוּא מְפָרֵשׁ אֶת הַחֶרְפָּה וְהַבִּזּוּי לְפֵרוּשׁ שֶׁל כָּבוֹד לְהַמֶּלֶךְ, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא אֶחָד לְתוֹךְ הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וִיבַזֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא בְּוַדַּאי אֵלּוּ דְּבָרִים הֵם דִּבּוּרֵי כָּבוֹד. וּמִתְבּוֹנֵן בְּהַדִּבּוּרִים אֵיךְ לְפָרֵשׁ וּלְצָרֵף אוֹתָם, שֶׁיִּתְהַוּוּ מֵהֶם כָּבוֹד לְהַמֶּלֶךְ. וְאֵין לַחְשֹׁב, שֶׁמָּא אֵלּוּ הַחֲרָפוֹת עָלָיו נֶאֱמָרִים; זֶה אֵינוֹ, כִּי מִי הוּא, הֲלֹא יֵשׁוּתוֹ נִתְבַּטֵּל, וְאֵין כָּאן אֶלָּא הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ. וְזֶהוּ (תהלים כט): וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד – כָּל הָאֲמִירוֹת, צָרִיךְ לְצָרְפָם לְהִתְהַוּוֹת מֵהֶם כָּבוֹד. וּבִשְׁעַת הַתְּפִלָּה, הָאָדָם עוֹמֵד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ, בִּבְחִינַת (שם נא): אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח; "אֲדֹנָי" זֶהוּ "הֵיכָל" (תיקון יח דף לא:). בְּכֵן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מִכָּל הַבִּזְיוֹנוֹת צֵרוּפֵי כָּבוֹד לְהַמֶּלֶךְ:
ח וְעַל יְדֵי תְּפִלָּה כְּתִקּוּנוֹ מִתְנוֹצֵץ אוֹר זְכוּת אָבוֹת, בִּבְחִינַת: חָלָה זְכוּת אָבוֹת (עיין בזוהר שלח הנ"ל [באות ב])]. וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי תְּפִלּוֹת כְּתִקּוּנוֹ, כִּי חָלָה זְכוּת אָבוֹת, עַל־יְדֵי וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת וְכוּ’ (שמות לב), עַל־יְדֵי בְּחִינַת תְּפִלָּה. וּבַאֲתַר דְּאָבוֹת תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַלָּה, שֶׁהִיא "גַּם זֹאת". כִּי גַּם בְּחִינַת חַלָּה, שֶׁהִיא שִׁעוּר מ"ג בֵּיצִים. וְהוּא בְּחִינַת יְרֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי זֹאת הַמִּצְוָה נִצְטַוּוּ שֶׁיַּעֲשׂוּ תֵּכֶף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר טו): וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְּרוּמָה מֵרֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְּרוּמָה; כִּי בְּאַתַר דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן, דְּהִיא בְּחִינַת חַלָּה, הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְעַל יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לֹא דַּי שֶׁנִּצּוֹל מֵרַע עַיִן שֶׁל רְשָׁעִים, אֶלָּא גַּם רוֹאֶה בָּהֶם, מַה שֶּׁהֵם רָצוּ לִרְאוֹת בּוֹ. וְעַד עַכְשָׁו עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לִבָּם, שֶׁהִשִּׂיגוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִתְאַוּוּ, וְעַכְשָׁו עַל יְדֵי וַיְחַל, עַל יְדֵי חָלָה זְכוּת אָבוֹת, עַל יְדֵי חַלָּה תְּרוּמָה, עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה לִבָּם תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלַת לֵב (משלי יג):
וְזֶהוּ: קַוֵּה אֶל ה’ וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ (תהלים לז) – זֶה בְּחִינַת תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, בְּחִינַת דְּרִיכַת הַקֶּשֶׁת, בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, וְהֵן תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת, שֶׁהֵם אוֹר הָאָבוֹת הַמִּתְנוֹצֵץ כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי זֶה: וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ – זֶהוּ בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְעַל יְדֵי זֶה: בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה – בְּחִינַת: שֵׁב לִימִינִי וְכוּ’ כַּנַּ"ל: וְזֶהוּ: שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה (תהלים צה); עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, עַל־יְדֵי־זֶה בָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
ט וְדַע, שֶׁלָּאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְתַקֵּן קוֹלוֹת הַנַּ"ל בִּתְפִלָּתוֹ, כִּי לִפְעָמִים הַקּוֹלוֹת הַנַּ"ל בִּתְפִלָּתוֹ הֵם יוֹצְאִים מֵרְשָׁעִים גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ, עַד כִּי כָּל מִי שֶׁעוֹמֵד כְּנֶגְדָּם הוּא מְסַכֵּן נַפְשׁוֹ, וְצָרִיךְ לָזֶה תְּפִלָּה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ תְּפִלַּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וַאֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה יָרֵא מֵעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, כִּי אֲחִיזַת עוֹג הָיָה סָמוּךְ לְיָמִין, שֶׁהִיא אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמֹשֶׁה: אַל תִּירָא אוֹתוֹ (במדבר כא), כִּי אָמַר: הָא יְמִינָא דִּילִי אִסְתַּלַּק, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (חוקת דף קפד). וְעוֹג אֲחִיזָתוֹ בְּיָמִין, שֶׁהוּא מִבְּנֵי בֵּיתָא דְּאַבְרָהָם, וְאַרְצוֹ סָמוּךְ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל, וּבִשְׁבִיל זֶה הָיָה יָרֵא מֹשֶׁה מִמֶּנּוּ לְהִתְגָּרוֹת, כָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, שֶׁצָּרִיךְ מְאֹד לְפַשְׁפֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ, וּלְהָבִין שֹׁרֶשׁ הָרָשָׁע אֵיךְ אֲחִיזָתוֹ, אִם יוּכַל לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ וּלְשֵׁיצָאָה לוֹ:
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אַבָּא שָׁאוּל: קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי – שֶׁהָיְתָה הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ תָּמִיד לִרְאוֹת בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים, שֶׁבְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִין מֵתִים (ברכות יח:). פַּעַם אַחַת רַצְתִּי אַחַר צְבִי – כִּי עִקַּר מַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים הוּא עַל־יְדֵי יְרֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בִּבְחִינַת שֵׁב לִימִינִי וְכוּ’ כַּנַּ"ל, וְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת (יחזקאל כ). וְנִכְנַסְתִּי בְּקוּלִית שֶׁל מֵת – הַיְנוּ שֶׁרָצָה לְתַקֵּן קוֹלוֹת הַנַּ"ל. וְרַצְתִּי אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת – הַיְנוּ בְּחִינַת הַתְּפִלָּה, שֶׁהֵם שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת, וְעַל יָדָם מִתְנוֹצֵץ אוֹר שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת רַגְלֵי הַכִּסֵּא, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אוֹר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא בְּחִינַת צְבִי הַנַּ"ל. וּצְבִי לֹא הִגַּעְתִּי, וְקוּלִית לֹא כָּלְתָה – שֶׁלֹּא הִשִּׂיג בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בִּטּוּל קוֹלוֹת הַנַּ"ל. וּכְשֶׁחָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי – הַיְנוּ אַחַר גְּמַר תְּפִלָּתִי, שֶׁאָז פּוֹסֵעַ הָאָדָם לַאֲחוֹרָיו שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת. אָמְרוּ לִי: שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הִיא – וְאֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לְתַקֵּן קוֹלוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי אֲחִיזָתוֹ בְּיָמִין, וַאֲפִלּוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה יָרֵא מִפָּנָיו, עַד שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: אַל תִּירָא אוֹתוֹ כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (שם). וּבִשְׁבִיל זֶה בְּחִינַת רָשָׁע כְּעוֹג נִקְרָא פָּלִיט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יד): וַיָּבֹא הַפָּלִיט – זֶה עוֹג (ב"ר לך לך פ’ מב ועיין נדה סא ובתוספות שם וע’ מ"ר דברים פ"א), שֶׁרָצָה שֶׁיֵּהָרֵג אַבְרָהָם וְיִשָּׂא אֶת שָׂרָה. וְהוּא בִּבְחִינַת: צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק – אַבְרָהָם וְכוּ’ – ה’ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ, בִּבְחִינַת: וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי. וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּבַשׁ מִשְׁפָּטוֹ מִמֶּנּוּ זְמַן רַב, עַד זְמַן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָא פָּלִיט, בִּבְחִינַת (איוב כג): וַאֲפַלְּטָה לָנֶצַח מִשֹּׁפְטִי – שֶׁנִּמְלַט מֵהַמִּשְׁפָּט זְמַן כַּבִּיר: וְעַל־יְדֵי־זֶה הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם עוֹשֵׂי טוֹב, זוֹכִים לִפְּנֵי ה’, כִּי קֹדֶם כְּרִיתוּת הָרְשָׁעִים הָיָה פְּנֵי ה’ מְכֻסֶּה וּמֻסְתָּר בְּעוֹשֵׂי רַע כְּדֵי לְהַכְרִיתָם, בִּבְחִינַת (תהלים לד): פְּנֵי ה’ בְּעוֹשֵׂי רָע לְהַכְרִיתָם; וְעַכְשָׁו, תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאִים בִּכְרִיתוּת רְשָׁעִים, תֵּכֶף נִתְגַּלֶּה פְּנֵי ה’ לְעוֹשֵׂי טוֹב. וְזֶהוּ (שם קה): בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד; כִּי עַל־יְדֵי תָּמִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ, עַל יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תִּזְכּוּ לִמְצֹא פְּנֵי ה’, כִּי עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל תִּזְכּוּ לִרְאוֹת בְּהַכְּרִיתוּת רְשָׁעִים כַּנַּ"ל:
וְזֶהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת מַלְאָךְ סנד"ל בַּמַּלְאָךְ מט"ט שַׂר הַפָּנִים, כְּלָלִיּוּת עֲשִׂיָּה בִּיצִירָה, עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹפְלִין הַפָּסוּק כֹּל הַנְּשָׁמָה (כמובא בכוונות) – בְּכָל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה צָרִיךְ לְהַלֵּל אֶת ה’ (בראשית רבה פרשה יד). וְעַל־יְדֵי עַיִן הָרָע נִכְפָּל הַנְּשִׁימָה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם עַיִן הָרָע, אֲזַי מְגַהֵק וּפוֹתֵחַ פִּיו לְקַבֵּל נְשִׁימָה כְּפוּלָה, וּכְשֶׁהַנְּשִׁימָה כְּפוּלָה, גַּם הַהַלֵּל צָרִיךְ לִכְפֹּל כַּנַּ"ל. וּבִפְרָט שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּל וּלְהוֹדוֹת לַה’, שֶׁהִצִּיל אוֹתוֹ מֵעַיִן הָרָע הַזֹּאת, וְהוּא רוֹאֶה בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים. וְזֶהוּ בְּחִינַת מט"ט שַׂר הַפָּנִים מֵאִיר לַעֲשִׂיָּה, הַיְנוּ שֶׁעוֹשֵׂי טוֹב זוֹכִין לִפְּנֵי ה’ כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי כְּרִיתוּת הָרַע עַיִן, שֶׁגָּרְמוּ לִכְפִילַת הַנְּשִׁימָה: (עַד כָּאן לְשׁוֹן רַבֵּנוּ ז"ל)
