שבת, י"א טבת התשפ"ה

וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ (שמואל־א ב):


הִנֵּה יֵשׁ בָּזֶה בְּחִינַת מָשִׁיחַ, וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, וְיִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, וּתְחִיָּה. כִּי תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה הָיָה כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה מִדַּת מַלְכוּתוֹ, וּמֵחֲמַת גֹּדֶל הֶאָרָתוֹ לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לְקַבֵּל, וְהֻכְרַח לְהִתְצַמְצֵם בְּתוֹךְ עוֹלָמוֹת. וְזֶה (תהלים קמה): מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל עוֹלָמִים, הַיְנוּ שֶׁמִּדַּת מַלְכוּת הִתְלַבֵּשׁ בְּתוֹךְ עוֹלָמוֹת, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְקַבֵּל. וְאֵין מִי שֶׁיְּקַבֵּל עֹל מַלְכוּתוֹ, לָכֵן יוֹצְאוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּתוֹ, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם. וּמֵאַיִן יוֹצְאוֹת נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, מֵעוֹלַם הַדִּבּוּר. וְזֶהוּ (שה"ש ה): נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ, הַיְנוּ שֶׁנַּפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹצְאוֹת מֵעוֹלַם הַדִּבּוּר. וְהַדִּבּוּר הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֵלִיָּהוּ: מַלְכוּת פֶּה. וּבְחִינוֹת שְׁכִינָה גַּם כֵּן, כִּי שׁוֹכֶנֶת אִתָּם תָּמִיד בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז): הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאוֹתָם, וְהוּא בְּחִינַת: אֵם הַבָּנִים. הַיְנוּ, כְּמוֹ שֶׁהָאֵם הוֹלֶכֶת תָּמִיד עִם בָּנֶיהָ, וְאֵינָהּ שׁוֹכַחַת אוֹתָם, כֵּן הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁכִינָה, הוֹלֶכֶת עִם הָאָדָם תָּמִיד. וְזֶהוּ (ירמיה לא): כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ; הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהַדִּבּוּר זוֹכֶרֶת אוֹתוֹ תָּמִיד, וְהוֹלֶכֶת עִמּוֹ אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת. וְזֶהוּ בְּחִינַת גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהַדִּבּוּר שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה, בַּגָּלוּת, וְנִתְאַלֵּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לט): נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה. וְזֶהוּ (תהלים נח): הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן; הַיְנוּ כִּי צֶדֶק זֶה מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, כַּנּוֹדַע, וּמַלְכוּת, הוּא הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל, כְּשֶׁהוּא בַּגָּלוּת הוּא אִלֵּם. וְלָכֵן בַּמֶּה שֶּׁפָּגַם יְתַקֵּן, הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (הושע יד): קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים – שֶׁיִּתְוַדֶּה תָּמִיד בְּכָל לִבּוֹ, נֹכַח פְּנֵי אֲדֹנָי. אֲזַי: וְשׁוּבוּ אֶל ה’ – שֶׁיָּשׁוּבוּ כָּל הַדְּבָרִים שֶׁפָּגַם אֶל שָׁרְשׁוֹ. וְזֶהוּ בְּחִינַת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, כִּי מְיַחֵד הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה כַּנַּ"ל, אֶל ה’. וְזֶהוּ גַּם כֵּן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה מ): וְנִגְלָה כְּבוֹד ה’ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִי ה’ דִּבֵּר. הַיְנוּ, כְּשֶׁמְּיַחֵד הַדִּבּוּר עִם ה’, שֶׁהוּא יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ כַּנַּ"ל, אֲזַי: וְנִגְלָה כְּבוֹד ה’. כָּבוֹד זוֹ שְׁכִינָה, כַּנּוֹדַע. הַיְנוּ, שֶׁנִּתְגַּלֶּה וְנִתְגַּדֵּל הֶאָרַת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת. כִּי עַכְשָׁו נִקְטָן אוֹרָהּ וְנֶחֱלָשׁ כֹּחָהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהַשְּׁכִינָה צוֹוַחַת: סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת וְכוּ’, כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי; הַיְנוּ אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵן אִתָּם אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ טֻמְאוֹתָם, וְזֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. אֲבָל כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ [שֶׁעַל־יְדֵי] שֶׁיְּתַקֵּן פַּרְצוּף מַלְכוּת, וִייַחֵד הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת וּבְחִינַת שְׁכִינָה, עִם ה’, יִתְגַּלֶּה וְיִתְגַּדֵּל אוֹרָהּ שֶׁל פַּרְצוּף מַלְכוּת. וְזֶהוּ (משלי טז): בְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים; הַיְנוּ [שֶׁעַל־ יְדֵי] שֶׁיִּתֵּן הֶאָרָה בְּפַרְצוּף מַלְכוּת, יָכוֹל לִחְיוֹת, כִּי שׁוֹאֵב חַיִּים מִמִּדַּת מַלְכוּת, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל: וְגַם זֶהוּ בְּחִינַת רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, כִּי מַה שֶּׁאָדָם חַי, אֵינוֹ כִּי אִם מֵחֲמַת שֶׁנּוֹשֵׁם נְשִׁימוֹת, וּמַה הִיא נְשִׁימָה, שֶׁמּוֹצִיא וּמַכְנִיס הָרוּחַ. וְזֶהוּ בְּחִינַת (יחזקאל א): הַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב. וְלָכֵן, כְּשֶׁאָדָם דָּבוּק לְמַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, וּמְדַבֵּר תּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה, מוֹצִיא וּמַכְנִיס רוּחַ הַקְּדֻשָּׁה. וְזֶהוּ (שם לו): וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם – הַיְנוּ קֶרֶב שֶׁלָּכֶם, כְּשֶׁהוּא נוֹשֵׁם נְשִׁימָה שֶׁל קְדֻשָּׁה, אֲזַי: וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן – הַיְנוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְזֶה (בראשית א): וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם; הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה, כִּי מַיִם זוֹ תּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ, אֲזַי: וְרוּחַ אֱלֹקִים, שֶׁהוּא רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, מְרַחֶפֶת וְחוֹפֵף עָלָיו וְשׁוֹאֵב רוּחַ חַיִּים. כִּי בְּלֹא תּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בתיקוני זוהר תקון יג דף כז:): אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְרֵאָה דָּא מַיָּא זוהר פנחס דף ריח:), וּמַיָּא דָּא תּוֹרָה. כִּי כְּשֶׁהָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בּוֹעֵר בְּלִבּוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לִהְיוֹת אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, אֲבָל כְּשֶׁיִּתְלַבֵּשׁ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה אוֹ תְּפִלָּה, מֵגֶנֶת וּמַצֶּלֶת עָלָיו. וְכֵן, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֶפֶךְ, כְּשֶׁבּוֹעֵר אֶל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה, הֲוָה אוֹקִיד גַּם כֵּן כָּל גּוּפָא, אֲבָל כְּשֶׁאַחַר כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה אוֹ עוֹשֶׂה מִצְוָה, הִיא מֵגֶנֶת וּמַצֶּלֶת עָלָיו, וְיָכוֹל לִחְיוֹת. כִּי שׁוֹאֵב רוּחַ חַיִּים, שֶׁהוּא רוּחַ־ הַקֹּדֶשׁ, מִמִּדַּת מַלְכוּת, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ. וְלָכֵן רְשָׁעִים בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים (ברכות יח:), כִּי מֵחֲמַת שֶׁנִּפְסָק מֵחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, מֵאַיִן יִהְיֶה לוֹ חִיּוּת, וְשׁוֹאֵב רוּחַ שֶׁל שְׁטוּת, כִּי דָּבוּק אֶל מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל (קהלת ד). וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ג): אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת. אֲבָל לְהֵפֶךְ, נִכְנַס בּוֹ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (אסתר ה): וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה יד:): שֶׁלְּבָשַׁתָּהּ רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וּבְחִינַת תְּחִיָּה גַּם כֵּן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק (בראשית מה): וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב – שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ. וְזֶהוּ בְּחִינָה שֶׁל מָשִׁיחַ, כִּי כָּתוּב אֶצְלוֹ (ישעיה יא): לֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפֹּט וְכוּ’, אֶלָּא הַכֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כִּי אֲזַי יְתֻקַּן פַּרְצוּף מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת, וְנִתְקַבֵּץ כָּל הַבְּחִינַת מַלְכוּת אֶל שָׁרְשׁוֹ, וְהָיְתָה לַה’ הַמְּלוּכָה (עובדיה), וְהָיָה ה’ לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ (זכריה יד), וְנוּכַל לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, בְּלֹא שׁוּם לְבוּשׁ וְצִיּוּר וּתְמוּנָה. וְזֶהוּ (תהלים מז): כִּי ה’ וְכוּ’ מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ, הַיְנוּ כְּשֶׁמִּדַּת מַלְכוּת יִהְיֶה גָּדוֹל, וְיִתְעַלֶּה אוֹרָהּ מֵחֲמַת תִּקּוּן מַעֲשֵׂינוּ, אֲזַי נוּכַל לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ עַל כֹּל, דְּהַיְנוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, וְלֹא כְּמוֹ עַכְשָׁו, כִּי עַכְשָׁו הוּא בְּהִתְלַבְּשׁוּת עוֹלָמוֹת כַּנַּ"ל:


וְזֶהוּ: וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ, הַיְנוּ כְּשֶׁיִּתֵּן עֹז וְהֶאָרָה לְמִדַּת מַלְכוּת, אֲזַי: וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ; כִּי כָּל אֶחָד יְתַקֵּן בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ, וְיֵלֵךְ מִמַּדְרֵגָה אֶל מַדְרֵגָה מְעַט מְעַט, עַד שֶׁיְּתַקֵּן הֶאָרַת פַּרְצוּף מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת, וְזֶהוּ בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל: [גַּם דְּבָרִים אֵלֶּה אֵינָם מְסֻדָּרִים יָפֶה, וְחָסֵר בָּהֶם גַּם כֵּן. וּכְפִי הַנִּרְאֶה הַמְכֻוָּן מֵהֶם, שֶׁמְּדַבֵּר מִמַּעֲלַת הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, כִּי הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינוֹת הַשְּׁכִינָה, וְהוּא בְּחִינוֹת רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ בְּחִינוֹת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, בְּחִינוֹת תְּחִיָּה, בְּחִינוֹת יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. וְכָל זֶה מְבֹאָר מִתּוֹךְ דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. רַק שֶׁאֵין הַדְּבָרִים מְסֻדָּרִים כָּרָאוּי, וְאֵין הַלָּשׁוֹן מְתֻקָּן. אַף־עַל־פִּי־כֵן כֻּלָּם נְכוֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמוֹצְאֵי דַּעַת: גַּם מְבֹאָר מִתּוֹרָה זֹאת, שֶׁהַדִּבּוּר הוֹלֵךְ עִם הָאָדָם אֲפִלּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, כְּמוֹ הָאֵם הַהוֹלֶכֶת עִם הַוָּלָד לְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ, וְעַל כֵּן נִקְרָא הַדִּבּוּר אֵם הַבָּנִים. וְזֶהוּ: כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם מֻנָּח, חַס וְשָׁלוֹם, בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ בְּשֵׁפֶל הַמַּדְרֵגָה מְאֹד, אֲפִלּוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. דְּהַיְנוּ, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הוּא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא, אִם יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר עַל־כָּל־פָּנִים דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, יָכוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ שָׁם בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, כִּי הַדִּבּוּר אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. בִּבְחִינוֹת: כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַדִּבּוּר שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא הַדִּבּוּר דִּקְדֻשָּׁה, זֶה הַדִּבּוּר אֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לִהְיוֹת נִשְׁכָּח מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הַדִּבּוּר זוֹכֵר וּמַזְכִּיר אוֹתוֹ לְהִתְחַזֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא. וְהָבֵן הַדָּבָר הֵיטֵב, מִגֹּדֶל כֹּחַ הַדִּבּוּר. וְהוּא עֵצָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה לְמִי שֶׁחָפֵץ בֶּאֱמֶת, לְבַל יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם: עוֹד מְבֹאָר מִזֶּה, גֹּדֶל מַעֲלַת עֵסֶק הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם. כִּי אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, וְכַנְפֵי רֵאָה הוּא בְּחִינוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. הַיְנוּ כִּי יֵשׁ בָּאָדָם שְׁנֵי מִינֵי תַּבְעֵרוֹת מְדוּרַת אֵשׁ – לְטוֹב וּלְהֵפֶךְ; וּשְׁנֵיהֶם אֵינָם טוֹבִים. כִּי לִפְעָמִים לֵב הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בּוֹעֵר מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּיקַד יְקוֹד אֵשׁ, אֲבָל הוּא יוֹתֵר מִדַּי, עַד שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אוֹקִיד כָּל גּוּפָא. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבּוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁהוּא יוֹתֵר מִדַּי אֵינוֹ טוֹב. וְאִי אֶפְשָׁר לְקָרֵר וּלְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת הַזֹּאת, שֶׁיִּהְיֶה בְּמִדָּה, כִּי־אִם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁיַּעֲסֹק בַּתּוֹרָה, תָּגֵן הַתּוֹרָה עָלָיו וְתַצִּיל אוֹתוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה לְצַמְצֵם הַהִתְלַהֲבוּת שֶׁיִּהְיֶה כָּרָאוּי. וְכֵן יֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, לְהֵפֶךְ. כִּי לִפְעָמִים בּוֹעֵר הָאָדָם אֶל תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁגַּם כֵּן הָיָה אוֹקִיד כָּל גּוּפָא, חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה הִיא מֵגֶנֶת עָלָיו וּמַצֶּלֶת אוֹתוֹ, גַּם מֵהִתְלַהֲבוּת הָאֵשׁ הָרָע הַזֶּה שֶׁל הַתַּאֲווֹת, שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְשָׂרְפוֹ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם. נִמְצָא, שֶׁבְּלֹא הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא הָיָה הָאָדָם מִתְקַיֵּם כְּלָל, כִּי הָיָה נִשְׂרָף וּמִתְבַּטֵּל מֵרִבּוּי הַתַּבְעֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ, לְיָמִין יוֹתֵר מִדַּי, אוֹ לִשְׂמֹאל, חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶהוּ: אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא, הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא – עַל־יְדֵי שְׁנֵי מִינֵי תַּבְעֵרוֹת הַנַּ"ל, וְרַק הַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִזֶּה כַּנַּ"ל. וְהָבֵן הַדְּבָרִים לְמַעֲשֶׂה]: