א כִּי לֹא כָּל דִּבּוּר נִקְרָא דִּבּוּר, כִּי דִּבּוּר שֶׁאֵינוֹ נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל אֵינוֹ נִקְרָא דִּבּוּר, בְּחִינַת (תהלים יט): אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם. וְעִקַּר מַה שֶּׁנִּתְקַבֵּל הַדִּבּוּר, הוּא מֵחֲמַת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, כִּי טוֹב הַכֹּל חֲפֵצִים. וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ טוֹב בְּהַדִּבּוּר, אֲזַי הַדִּבּוּר נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל, אֲבָל כְּשֶׁאֵין טוֹב בְּהַדִּבּוּר אֵינוֹ נִתְקַבֵּל: וְאֵיךְ עוֹשִׂין הַטּוֹב בְּהַדִּבּוּר, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁלּוֹקְחִין הַדִּבּוּר מֵהַדַּעַת, אֲזַי יֵשׁ בּוֹ טוֹב. אֲבָל כְּשֶׁהַדִּבּוּר בְּלֹא דַּעַת, אֲזַי אֵין בּוֹ טוֹב. בִּבְחִינַת (משלי יט): גַּם בְּלֹא דַּעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב, נֶפֶשׁ הוּא הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב): וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה, וְתַרְגּוּמוֹ: לְרוּחַ מְמַלְּלָא:
ב וּלְהָקִים וּלְרוֹמֵם אֶת הַדַּעַת, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים; כְּשֶׁמְּשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אֶת הַצַּדִּיקִים, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְרוֹמֵם הַדַּעַת. בִּבְחִינַת (דברים לב): כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, נִשְׁרָא – דָּא רוּחָא (כמובא בתיקון ג’ מהי"א תיקונים), דָּא בְּחִינַת צַדִּיק, בִּבְחִינַת (במדבר כז): אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ. יָעִיר קִנּוֹ – שֶׁהוּא מְעוֹרֵר הַמֹּחִין מִתַּרְדֵּמוּתָן, מִבְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת, מִבְּחִינַת שֵׁנָה. קִנּוֹ – דָּא קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִּינָה (משלי ד), שֶׁהֵם הַמֹּחִין. וַאֲפִלּוּ מַלְאָכִים כְּשֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת דִּבּוּר שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל אֶצְלָם, בִּבְחִינַת: עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְבָרוֹ, אֲזַי הֵם מְשַׁבְּחִין וּמְפָאֲרִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תְּחִלָּה, שֶׁהוּא צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחִינַת (תהלים קמה): צַדִּיק ה’ בְּכָל דְּרָכָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הַדִּבּוּר, בִּבְחִינַת: לִשְׁמֹעַ וְכוּ’. וְזֶה (תהלים קג): בָּרְכוּ ה’ מַלְאָכָיו, הַיְנוּ הַשֶּׁבַח שֶׁמְּשַׁבְּחִין תְּחִלָּה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא צַדִּיקוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאַחַר־כָּךְ עַל־יְדֵי־זֶה: עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, שֶׁעוֹשִׂין הַדִּבּוּר שֶׁהוּא נִשְׁמָע וְנִתְקַבֵּל:
ג וְזֶה בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים, הַיְנוּ תִּקּוּן הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת פֶּה, הוּא בְּחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים. כִּי צָרִיךְ לִשְׁמֹר מְאֹד אֶת הַבְּגָדִים, שֶׁלֹּא יְבַזֶּה אֶת הַבְּגָדִים, רַק לְשָׁמְרָן כָּרָאוּי שֶׁלֹּא יָבוֹא עֲלֵיהֶם שׁוּם כֶּתֶם וּרְבָב. וְכָל מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל יוֹתֵר, צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת הַבְּגָדִים יוֹתֵר, כִּי כָל מִי שֶׁגָּדוֹל יוֹתֵר, מְדַקְדְּקִין עִמּוֹ יוֹתֵר. וְעַל כֵּן תַּלְמִיד־חָכָם שֶׁנִּמְצָא רְבָב עַל בְּגָדָיו חַיָּב מִיתָה (שבת קיג), כִּי עִמּוֹ מְדַקְדְּקִין יוֹתֵר, כִּי הַבְּגָדִים בְּעַצְמָם הֵם דָּנִין אוֹתוֹ, בִּבְחִינַת דִּינָא דְּמַלְכוּתָא, כִּי הַבְּגָדִים הֵם בְּחִינַת מַלְכוּת, כִּי רַבִּי יוֹחָנָן קָרָא לְמָאנֵהּ מְכַבְּדוּתָא (שבת קיג.), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת (תהלים כד): מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. וְהֵם בְּחִינַת צֶדֶק מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַבְּגָדִים, בְּחִינַת (איוב כט): צֶדֶק לָבַשְׁתִּי. וְהַמְבַזֶּה אוֹתָם, נִמְצָא שֶׁהוּא כְּמוֹרֵד בְּמַלְכוּת, וְאָז דִּינָא דְּמַלְכוּתָא דָּן אוֹתוֹ. וְעַל־יְדֵי־זֶה עוֹשֶׂה פֵּרוּד בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּבְחִינַת נָחָשׁ מַשִּׁיךְ לָהּ לְגַבַּהּ וְאַטִּיל בַּהּ זֻהֲמָא, בִּבְחִינַת דַּם נִדָּה, בִּבְחִינַת (ישעיה סג): מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ. וְזֶהוּ בְּחִינַת הַכֶּתֶם וְהָרְבָב שֶׁנִּמְצָא עַל בִּגְדוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִפְרֶדֶת בְּחִינַת הַמַּלְכוּת הַנַּ"ל, שֶׁהִיא שְׁכִינַת עֻזּוֹ, מִקֻּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְאָז (ירמיה כה): שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ – עַל נָוֶה דִּילֵהּ. וְאָז שׁוֹלֶטֶת שִׁפְחָה בִּישָׁא, שֶׁהוּא מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, בִּבְחִינַת (משלי ל): שִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ, שֶׁהִיא אִשָּׁה רָעָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֵת רָעָה, כִּי יֵשׁ כ"ח [עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה] עִתִּים, עִתִּים לְטוֹבָה, עִתִּים לְרָעָה. וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ שִׁפְחָה בִּישָׁא, שֶׁהִיא עֵת רָעָה, בִּבְחִינַת (קהלת ט): בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים, בְּכָל עֵת דַּיְקָא. בְגָדֶיךָ לְבָנִים, הַיְנוּ בְּלֹא רְבָב, הַיְנוּ בְּחִינַת טָהֳרַת הַשְּׁכִינָה מִנִּדָּתָהּ, בִּבְחִינַת דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב (בכורות ו: נדה ט). וְהָרְשָׁעִים בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם גּוֹרְמִין אַפְרָשׁוּתָא בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, כִּי גּוֹרְמִין לָהּ דַּם נִדָּה, וְאָז הִיא נִקְרֵאת עִיר הַדָּמִים (נחום ג), וְעַל־שֵׁם זֶה רְשָׁעִים נִקְרָאִים אַנְשֵׁי דָּמִים. כִּי שְׁסָ"ה לֹא תַעֲשֶׂה תְּלוּיִים בִּשְׁסָ"ה גִּידִים, שֶׁשָּׁם תַּהֲלוּכַת הַדָּמִים. וּלְפִי בְּחִינַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁעוֹבְרִים, כֵּן מְעוֹרְרִים דַּם נִדָּה לְהַשְּׁכִינָה, כִּי כַּמָּה מִינֵי דָּמִים יֵשׁ; בְּכֵן צָרִיךְ לְהַמְתִּיק אֶת הַדָּמִים הָאֵלּוּ, הַיְנוּ לְתַקֵּן הַלָּאוִין שֶׁהֵם הַגִּידִין, וּלְהַמְשִׁיךְ לָהֶם לַבְנוּנִית, בִּבְחִינַת: דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב. וְזֶהוּ: בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים – בְּגִידֶיךָ דַּיְקָא, לְהַמְשִׁיךְ לָהֶם לַבְנוּנִית:
ד וּלְתַקֵּן כָּל הָעֲבֵרוֹת בִּפְרָטִיּוּת הֵם רַבִּים מְאֹד, וְכָבֵד עַל הָאָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן אוֹתָם, כִּי יֵשׁ דִּקְדּוּקִים וּפְרָטִים רַבִּים בְּכָל לָאו וְלָאו. בְּכֵן צָרִיךְ לְתַקֵּן כְּלָלִיּוּת הִגִּידִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת (דברים ד): וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ, וְאָז, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין, נִתְתַּקֵּן מִמֵּילָא כָּל הַלָּאוִין שֶׁעָבַר, וְנִמְשָׁךְ לָהֶם לַבְנוּנִית. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין שֶׁהוּא הַבְּרִית־קֹדֶשׁ, שַׁדַּי, עַל־שֵׁם שֶׁשָּׁדֵי וְיוֹרֶה כְּחֵץ לַבְנוּנִית וְתִקּוּנִים לְכָל פְּרָט וּפְרָט כְּפִי צָרְכּוֹ, וַאֲפִלּוּ לַמְּקוֹמוֹת הַצָּרִים וְהַדַּקִּים. כִּי יֵשׁ מְקוֹמוֹת צָרִים וְדַקִּים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְשָׁם שׁוּם תִּקּוּן כִּי אִם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא זוֹרֵק לַבְנוּנִית וְתִקּוּנִים גַּם לַמְּקוֹמוֹת הַצָּרִים וְהַדַּקִּים. בִּבְחִינַת (איוב כב): וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ – שֶׁשָּׁדֵי וְיוֹרֶה תִּקּוּנִין לְכָל מְקוֹמוֹת הַצָּרִים. וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא בְּרִית: זֹהַר הָרָקִיע, כִּי קֹדֶם הַתִּקּוּן, אֲזַי הָרָקִיעַ הוּא בִּבְחִינַת (איוב כ): יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲווֹנוֹ. וְאַחַר הַתִּקּוּן, אֲזַי מַזְהִיר וּמְטַהֵר אֶת הָרָקִיעַ, בִּבְחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, שֶׁהוּא מַלְבִּין עֲווֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל שְׁסָ"ה לָאוִין, וּמַשְׁפִּיעַ לַבְנוּנִית בִּשְׁסָ"ה גִּידִין, בִּבְחִינַת: בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים. כִּי כָּל הַלַּבְנוּנִית נִמְשָׁךְ מִן הַמֹּחַ, בְּחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן – מִן לִבּוּנָא דְּמֹחָא (זוהר פנחס דף רלה:). וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין נִתְרוֹמֵם הַמֹּחִין, בִּבְחִינַת: כַּנֶּשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ. נִשְׁרָא דָּא רוּחָא, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין, בְּחִינַת (יהושע ב): וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ. יָעִיר קִנּוֹ – שֶׁהוּא מְעוֹרֵר "קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִּינָה" מִבְּחִינַת שֵׁנָה. עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף – שֶׁהוּא מְרַחֵף וּמֵגֵן עַל הַמֹּחִין שֶׁהָיוּ מִתְּחִלָּה נִגְזָלִין, בִּבְחִינַת (משלי כח): גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ, הֵם הַמֹּחִין, שֶׁהֵם אָב בְּחָכְמָה וְאֵם לַבִּינָה. וְזֶה בְּחִינַת (ברכות ג): תִּינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ. תִּינוֹק, הַיְנוּ הַמֹּחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהוּא יוֹנֵק וְנִגְדָּל מִקַּטְנוּתוֹ, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא שָׁדֵי וְיוֹרֶה כְּחֵץ. וְזֶה: אִמּוֹ, דָּא כְּנֵסִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כג): אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: כְּנֵסִיָּתְךָ, שֶׁשָּׁם נִתְכַּנְּסִין וְנִכְלָלִין כָּל הַתִּקּוּנִים: וְזֶה עִקַּר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הַיְנוּ עַל יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בִּבְחִינַת (שמות יט): וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. נִשְׁרָא זֶה תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ כַּנַּ"ל, הַיְנוּ תִּקּוּן הַבְּרִית. עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי – שֶׁנִּתְקָרְבוּ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. כִּי עִקַּר הַהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית כַּנַּ"ל:
ה וּבָזֶה תָּלוּי פַּרְנָסָה בְּלִי טֹרַח, שֶׁהוּא בְּחִינַת (שם טז): לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם. הַיְנוּ עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת (משלי ל): דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם. וְזֶה (במדבר יא): וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא – זֶרַע גַּד, דָּא טִפָּה חִוַּרְתָּא (תיקונים תיקון כא נב:), הַיְנוּ בְּחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תִּקּוּן הַבְּרִית, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי פַּרְנָסָה בְּלִי טֹרַח, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָן, בְּחִינַת לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם כַּנַּ"ל. כִּי פַּרְנָסָה שֶׁהוּא בְּטִרְחָא וּבִכְבֵדוּת, הוּא מֵחֲמַת שֶׁלֹּא תִּקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית. כִּי מָאן דְּזָרֵק פֵּרוּרִין דְּנַהֲמָא עֲנִיּוּת רָדֵף אַבַּתְרֵהּ, כָּל שֶׁכֵּן מָאן דְּזָרֵק פֵּרוּרִין דְּמֹחָא (זוהר פנחס דף רמד.):
וְזֶה לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם (ויקרא יט) – הַיְנוּ עַל יְדֵי הַדָּמִים, שֶׁהֵם גּוֹרְמִים לַשְּׁכִינָה בְּחִינַת דָּם נִדָּה, בִּבְחִינַת עִיר הַדָּמִים, בִּבְחִינַת: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךְ, בִּבְחִינַת שֶׁנִּמְצָא רְבָב עַל בְּגָדָיו, הַיְנוּ עַל־יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת פְּגַם כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּגָדִים כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה: לֹא תֹאכְלוּ – הַיְנוּ פַּרְנָסָה בְּטֹרַח. וְזֶה: לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ – שֶׁהֵם גּוֹרְמִים בְּחִינַת נָחָשׁ מַשִּׁיךְ לָהּ לְגַבַּהּ, וְגוֹרְמִים שְׁלִיטַת הַשִּׁפְחָה בִּישָׁא, שֶׁהִיא עֵת רָעָה. וְזֶה: לֹא תְנַחֲשׁוּ – שֶׁלֹּא לִגְרֹם, חַס וְשָׁלוֹם, נָחָשׁ מַשִּׁיךְ לָהּ לְגַבַּהּ וְכוּ’ כַּנַּ"ל. וְלֹא תְעוֹנֵנוּ – שֶׁהוּא לְשׁוֹן עֵת וְעוֹנָה, הַיְנוּ שֶׁלֹּא לִגְרֹם, חַס וְשָׁלוֹם, שְׁלִיטַת הָעֵת רָעָה שֶׁל הַכ"ח עִתִּים, וְכַנַּ"ל: וְזֶה שֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב (בראשית כח): וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ; כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה, כִּי פַּרְנָסָה תָּלוּי בִּבְחִינַת בְּגָדִים לְבָנִים. וְזֶה (ישעיה כג): לֶאֱכֹל לְשָׂבְעָה וְלִמְכַסֶּה עָתִיק. וְיַעֲקֹב שֶׁהִמְשִׁיךְ לַבְנוּנִית, בִּבְחִינַת (בראשית ל): מַחְשׂף הַלָּבָן, עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מט): רֵאשִׁית אוֹנִי, נֶאֱמַר בּוֹ (שם כה): יוֹשֵׁב אֹהָלִים, הַיְנוּ בְּחִינַת שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה מ): וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת, הַיְנוּ בְּחִינַת: דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם, בְּחִינַת זֹהַר הָרָקִיעַ, בְּחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, שֶׁמַּלְבִּין עֲווֹנוֹתֵיהֶן וְהַדָּמִים שֶׁל שְׁסָ"ה גִּידִין, בִּבְחִינַת (שם א): אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ:
ו וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא תִּקֵּן תִּקּוּן הַכְּלָלִי, וְהַשְּׁכִינָה הִיא בִּבְחִינַת: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, בְּחִינַת דַּם נִדָּה, אֲזַי הַדִּבּוּר אָסוּר, בִּבְחִינַת (תהלים לט): נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה, שֶׁמֵּאֵלּוּ הַדָּמִים נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת דּוּמִיָּה. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר תָּלוּי בַּתִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת: וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: בָּתַר דִּשְׁכִיב רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה אָמַר חַד לְחַבְרֵהּ: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ (זוהר ויקרא דף עט. ודף קה:), כִּי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה קֶשֶׁת הַבְּרִית, בְּחִינַת: וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ, הַיְנוּ כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין. וּכְשֶׁאֵין תִּקּוּן הַכְּלָלִי, אֲזַי הַדִּבּוּר אָסוּר, בִּבְחִינַת: נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה, בְּחִינַת: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ כַּנַּ"ל. וּמִי שֶׁהוּא מְדַבֵּר אָז, כְּשֶׁאֵין תִּקּוּן הַכְּלָלִי, הוּא עוֹבֵר עַל: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ (ויקרא יט), וְהוּא הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד (משלי יא). אֲבָל בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הֲוָה אָמַר חַד לְחַבְרֵהּ: פְּתַח פִּיךָ. כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁהוּא קֶשֶׁת הַבְּרִית, אֲזַי הַדִּבּוּר מֻתָּר. כִּי הַדָּמִים כְּבָר נִתְתַּקְּנוּ, בִּבְחִינַת: דָּם נֶעְכָּר וְנַעֲשֶׂה חָלָב, בִּבְחִינַת: בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְּגָדֶיךָ לְבָנִים: וְזֶה (תהלים ל): לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם. כָּבוֹד, זֶה בְּחִינַת בְּגָדִים כַּנַּ"ל. שֶׁנִּתְלַבְּנִין מִבְּחִינַת: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ, מִבְּחִינַת דַּם נִדָּה. וְאָז: וְלֹא יִדֹּם – כִּי נִמְשָׁךְ לַבְנוּנִית בְּהַדָּמִים, מִבְּחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן כַּנַּ"ל. וְאָז הַדִּבּוּר מֻתָּר, בִּבְחִינַת: פְּתַח פִּיךָ:
ז וְזֶה בְּחִינַת חֳלִי נוֹפֵל, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הַיְנוּ כְּשֶׁהַדָּמִים מִתְגַּבְּרִין וְהֵם מַתִּיזִין לְהַמֹּחַ, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִלְחָץ הַמֹּחִין, וְעַל־יְדֵי לְחִיצַת הַמֹּחִין, רוֹעֲשִׁין הָאֵיבָרִים. כִּי הַמֹּחַ הוּא שַׂר צָבָא, וּכְשֶׁהַשּׂוֹנֵא בָּא עַל הַשַּׂר צָבָא, אֲזַי רוֹעֲשִׁים כָּל צְבָאָיו, כִּי כֻּלָּם תְּלוּיִים בּוֹ. וַאֲזַי הַשְּׁכִינָה נוֹפֶלֶת, חַס וְשָׁלוֹם, בִּבְחִינַת (עמוס ט): סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָלֶת. וְעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁמְּעוֹרֵר הַמֹּחִין כַּנַּ"ל, וּמַמְשִׁיךְ לַבְנוּנִית לְהַגִּידִין, בִּבְחִינַת: בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים, אֲזַי נִתְרַפֵּאת מֵחוֹלַאַת הַנְּפִילָה. וְאָז: נָפְלָה וְלֹא תּוֹסִיף, קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל (שם ה). וְאָז הַדִּבּוּר מֻתָּר, בִּבְחִינַת: פְּתַח פִּיךָ: וְזֶהוּ: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל, וְלֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ – רֵעֶךָ, הַיְנוּ הַמֹּחִין, שֶׁהֵם תְּרֵין רֵעִין דְּלָא מִתְפָּרְשִׁין – כְּשֶׁהֵם אֵינָם עוֹמְדִים וְנִתְבַּטְּלִין מִלַּעֲשׂוֹת פְּעֻלָּתָם עַל־יְדֵי תִּגְבֹּרֶת הַדָּמִים הַלּוֹחֲצִים אֶת הַמֹּחִין, עַל־יְדֵי־זֶה לֹא תַּעֲבֹר עַל: לֹא תֵלֵךְ רָכִיל, כִּי אָז הַדִּבּוּר מֻתָּר, בְּחִינַת פְּתַח פִּיךָ בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְכוּ’:
ח וְזֶה בְּחִינַת: וְאַף כִּי הַיַּיִן בּוֹגֵד (חבקוק ב). בּוֹגֵד, הַיְנוּ בְּחִינַת גִּידִין הַנַּ"ל, שֶׁעַל יָדוֹ הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סוֹד, בִּבְחִינַת: נִכְנַס יַיִן – יָצָא סוֹד (סנהדרין לח). כִּי הַיַּיִן הוּא בְּחִינַת גִּידִין, הִתְגַּבְּרוּת הַדָּמִים, בִּבְחִינַת (משלי כג): אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, שֶׁאַחֲרִיתוֹ דָּם (סנהדרין ע). וְעַל־שֵׁם־זֶה נִקְרָא תִּירוֹשׁ, וְלָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִזֶּה (יומא עו:): זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה – נַעֲשֶׂה רָשׁ. הַיְנוּ כְּשֶׁלֹּא זָכָה, שֶׁאֵינוֹ מְזַכֵּךְ אֶת הַדָּמִים, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה רָשׁ – שֶׁאֵין לוֹ לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם כַּנַּ"ל. אֲבָל זָכָה – נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, בִּבְחִינַת מֹחִין, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמְשָׁכַת הַלַּבְנוּנִית מִן הַמֹּחִין, בִּבְחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן כַּנַּ"ל:
ט וְזֶה בְּחִינַת מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, וְהוּא מְשֻׁקָּע בְּתַאֲוַת מָמוֹן, וְגוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ – אֲזַי הוּא מְעוֹרֵר דָּמִים הַנַּ"ל, בִּבְחִינַת: מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ הַנַּ"ל, וְגוֹרֵם דַּם נִדָּה לַשְּׁכִינָה, בִּבְחִינַת (יחזקאל ז): וּזְהָבָם לְנִדָּה. וְזֶהוּ: דָּמִים תַּרְתֵּי מַשְׁמַע (מגילה יד: ועיין חידושי אגדות שבת קלט ד"ה כי כפיכם), הַיְנוּ דַּם נִדָּה עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן. בִּשְׁבִיל זֶה נִקְרָא גְּזֵלָה בְּחִינַת בֶּגֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כד): וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ, הַיְנוּ פְּגַם הַבְּגָדִים הַנַּ"ל, בְּחִינַת שֶׁנִּמְצָא רְבָב עַל בְּגָדָיו. וְזֶה שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן (על פסוק ובגד בוגדים בגדו הנ"ל ובסנהדרין צד): בָּזוּזֵי וּבָזוּזֵי דְּבָזוּזֵי, הַיְנוּ בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁכָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ יוֹתֵר הוּא חוֹמֵד יוֹתֵר: וְזֶה עִקַּר תִּקּוּנוֹ שֶׁל הַמַּשָּׂא וּמַתָּן – שֶׁיְּכַוֵּן בְּכָל הִלּוּךְ וְהִלּוּךְ, וּבְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר בִּשְׁעַת הַמַּשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁכַּוָּנָתוֹ כְּדֵי שֶׁיַּרְוִיחַ כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה. וְזֶה הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל הַדָּמִים, כִּי הַצְּדָקָה הוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַגִּידִין, בִּבְחִינַת (הושע י): זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, בִּבְחִינַת זֶרַע גַּד, הוּא טִפָּה חִוַּרְתָּא, שֶׁעַל־יְדֵי הַתִּקּוּן הַזֶּה נִתְרוֹמֵם הַמֹּחִין, בִּבְחִינַת: מֹחָא חִוַּרְתָּא כְּכַסְפָּא. וְעַל־שֵׁם־זֶה נִקְרָא מַשָּׂא וּמַתָּן, לְהוֹרוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תִּקּוּן לִבְחִינַת בְּגָדִים הַנַּ"ל, לִבְחִינַת דָּמִים הַנַּ"ל. מַשָּׂא, זֶה בְּחִינַת (תהלים לח): כִּי עֲוֹנוֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי, שֶׁהֵם הַשְּׁסָ"ה לָאוִין הַנַּ"ל, שֶׁמִּתְגַּבְּרִין עַל הָרֹאשׁ שֶׁהוּא הַמֹּחִין, בִּבְחִינַת: לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ כַּנַּ"ל, וְהוּא בְּחִינַת פְּגַם הַבְּגָדִים הַנַּ"ל כַּנַּ"ל. וְזֶה: כָבֵד יִכְבְּדוּ, הַיְנוּ בְּחִינַת מֶלֶךְ הַכָּבוֹד הַנַּ"ל. כָּבֵד, הַיְנוּ בְּחִינַת הַדָּמִים, שֶׁהַכָּבֵד מָלֵא דָּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּם נִדָּה הַנַּ"ל. וּמַתָּן, הוּא בְּחִינַת תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁהוּא הַצְּדָקָה, בְּחִינַת (משלי יח): מַתַּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ. בְּחִינַת קֶשֶׁת הַבְּרִית, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק, בְּחִינַת (תהלים לז): צַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ר"ה ו): בְּפִיךָ – זוֹ צְדָקָה, שֶׁאָז הַדִּבּוּר מֻתָּר:
יא וְהִנֵּה הַכְּלָל – שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן תְּחִלָּה תִּקּוּן הַכְּלָלִי, וְעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא יְתֻקַּן הַכֹּל בִּפְרָט. וְאַף שֶׁתִּקּוּן הַכְּלָלִי הוּא גָּבוֹהַּ וּמְרוֹמָם יוֹתֵר מִתִּקּוּן כָּל דָּבָר בִּפְרָט, עִם כָּל זֶה מֵחֲמַת שֶׁתִּקּוּן כָּל דָּבָר תָּלוּי בְּהַמֹּחַ, דְּהַיְנוּ לְהַמְשִׁיךְ לַבְנוּנִית מִן הַמֹּחַ, בִּבְחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן; וּלְרוֹמֵם הַמֹּחַ אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, בִּבְחִינַת: כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ כַּנַּ"ל, עַל כֵּן צָרִיךְ לֵילֵךְ מִתְּחִלָּה אֶל הַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה מִזֶּה, דְּהַיְנוּ תִּקּוּן הַכְּלָלִי, כְּדֵי לְתַקֵּן וּלְרוֹמֵם הַמֹּחַ, וְעַל יְדֵי זֶה נִתַּקֵּן הַכֹּל מִמֵּילָא כַּנַּ"ל: וְזֶה פֵּרוּשׁ: הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא, וְלָא קָיָהֲבוּ לֵהּ. הַיְנוּ בְּחִינַת אִשָּׁה יִרְאַת ה’. הַיְנוּ מִי שֶׁפָּגַם בַּעֲווֹנוֹת, וְגָרַם דַּם נִדָּה לַשְּׁכִינָה כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נָחָשׁ מַשִּׁיךְ לָהּ לְגַבַּהּ וְכוּ’, וְנַעֲשֶׂה פֵּרוּד בֵּין קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. וְזֶהוּ: וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ – בְּחִינַת שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ כַּנַּ"ל. מַאי חֲזָא דְּאָזֵל לְהֵיכָא דְּמִדְלֵי מִנַּהּ – הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצֶה לְטַהֵר אֶת הַמַּלְכוּת מֵהַדָּמִים, הוּא הוֹלֵךְ אֶל הַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, הַיְנוּ תִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵאִשָּׁה יִרְאַת ה’, בְּחִינַת (שמואל־ב כג): צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, כִּי הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינוֹת תִּקּוּן הַכְּלָלִי הוּא לְמַעְלָה, וְהוּא מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אבות פ"ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת. וְזֶהוּ: שְׁקַל סִכְּתָא דָּצָהּ לְתַתָּא וְכוּ’ – סִכְּתָא הֵם יְתֵדוֹת וּמַסְמְרוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י. הַיְנוּ בְּחִינַת דִּבְרֵי תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבוֹנוֹת וּכְמַסְמְרוֹת. דָּצָהּ לְתַתָּא – הַיְנוּ בְּחִינַת מַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, כְּשֶׁאֵין תִּקּוּן הַכְּלָלִי, בְּחִינַת: בָּתַר דְּאִסְתְּלֵק רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁאָז הַדִּבּוּר אָסוּר. וְזֶהוּ: וְלָא עָאל – הַיְנוּ שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר אָז לְדַבֵּר דִּבְרֵי תּוֹרָה כַּנַּ"ל. דָּצָהּ לְעֵלָּא וְעָאל – הַיְנוּ בְּחִינוֹת בְּיוֹמוֹי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁהוּא קֶשֶׁת הַבְּרִית, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי, שֶׁאָז הַדִּבּוּר מֻתָּר. הַיְנוּ שֶׁהֶרְאָה לָהֶם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן הַדִּבּוּר כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁבַח הַצַּדִּיקִים, שֶׁהוּא תִּקּוּן הַכְּלָלִי לְהַדִּבּוּר, וְהוּא הַדִּין כָּל הַדְּבָרִים אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן, כִּי אִם עַל יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי, כְּדֵי לְהָרִים אֶת הַמֹּחַ שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַלַּבְנוּנִית כַּנַּ"ל. וְזֶה: הַאי נַמִּי אִתְרַמְיָא לֵהּ בַּת מַזְלֵהּ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַמֹּחִין, בְּחִינַת וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן. הַיְנוּ שֶׁתָּפַס לָהֶם לְדֻגְמָא אֶת הַדִּבּוּר, וְהֶרְאָה לָהֶם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן כִּי אִם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי. וְהָרְאָיָה, כִּי בִּימֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה הַדִּבּוּר עַל תִּקּוּנוֹ, וּבָתַר דְּאִסְתְּלֵק נֶאֱמַר: אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ וְגוֹ’, וְזֶהוּ: דָּצָהּ לְתַתָּא וְכוּ’ כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ כֵן כָּל הַדְּבָרִים, צָרִיךְ לְתַקֵּן עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי הַשַּׁיָּךְ לוֹ. כְּגוֹן מַשָּׂא וּמַתָּן – עַל־יְדֵי צְדָקָה, וְכֵן כֻּלָּם צָרִיךְ לְתַקֵּן כָּל דָּבָר עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי הַשַּׁיָּךְ לוֹ. וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לְהָרִים אֶת הַמֹּחִין, לְהַמְשִׁיךְ מִשָּׁם לַבְנוּנִית, לְתַקֵּן וּלְלַבֵּן כָּל הַפְּגָמִים, וְזֶה אִי אֶפְשָׁר כִּי־אִם עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַכְּלָלִי כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת: הַאי נַמִּי אִתְרַמֵי לֵהּ בַּת מַזָּלֵהּ, בְּחִינַת: וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן, מִן לִבּוּנָא דְּמֹחָא כַּנַּ"ל (משלי י): כֶּסֶ’ף נִבְחָ’ר לְשׁוֹ’ן צַדִּי’ק: (בֵּאוּר זֶה הָעִנְיָן וּמַה שַּׁיָּכוּת יֵשׁ לְפָסוּק זֶה לְהַתּוֹרָה הַנַּ"ל יִתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר):
(שַׁיָּךְ לְאוֹת ח): וְעַל כֵּן אִשָּׁה שֶׁדָּמֶיהָ מְרֻבִּים וְאֵין לָהּ וֶסֶת, אַף שֶׁיַּיִן מַזִּיק לָהּ כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, שֶׁאַחֲרִיתוֹ דָּם, בְּחִינַת: נִכְנַס יַיִן – יָצָא סוֹד כַּנַּ"ל. עִם כָּל זֶה רְפוּאָתָהּ עַל־יְדֵי יַיִן שֶׁהִסְתַּכֵּל בּוֹ צַדִּיק אֲמִתִּי, כִּי הָעֵינַיִם הֵם בְּחִינַת שְׂעָרוֹת. כִּי שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא (בהקדמת התיקונים יב ובתיקון ע) הֵם בְּחִינַת (שופטים טז): שֶׁבַע מַחְלְפוֹת ראֹשׁוֹ, וְהֵם בְּחִינַת הַמֹּחִין, כִּי הַשְּׂעָרוֹת הֵם מוֹתְרֵי מֹחִין, וְעַל כֵּן הֵם בְּחִינַת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת וְכוּ’, בְּחִינַת שֶׁבַע מִדּוֹת, שֶׁחוֹלְפִין וְעוֹבְרִין בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ. כִּי הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ הוּא כְּפִי הַמִּדּוֹת שֶׁבָּאָדָם, וּכְפִי הַמִּדָּה שֶׁהָאָדָם אוֹחֵז בָּהּ, כֵּן חוֹלְפִין וְעוֹבְרִין עָלָיו הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁבַּמֹּחַ. וְזֶה: שֶׁבַע מַחְלְפוֹת ראֹשׁוֹ – לְשׁוֹן חָלַף וְעָבַר כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁפּוֹגְמִין בְּהַשְּׂעָרוֹת, נִפְגָּם הָרְאִיָּה, שֶׁהִיא שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא. וְעַל כֵּן שִׁמְשׁוֹן שֶׁפָּגַם בְּשֶׁבַע מַחְלְפוֹת ראֹשׁוֹ, נֶאֱמַר בּוֹ (שם): וַיְנַקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי שִׁבְעָה גִּלְדֵי עֵינָא, מְתַקְּנִין בְּחִינַת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת ראֹשׁוֹ, שֶׁהֵם הַשְּׂעָרוֹת, בִּבְחִינַת (דניאל ז): וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נָקִי, בִּבְחִינַת לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית, שֶׁהוּא מַלְבִּין הָאַדְמִימוּת שֶׁל הַשְּׁסָ"ה גִּידִין, בִּבְחִינַת: אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. נִמְצָא שֶׁנִּתְתַּקֵּן עַל יְדֵי זֶה הָאַדְמִימוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּם נִדָּה כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קיח): מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ, אוֹתִיּוֹת צֶמֶר. כַּמּוּבָא בַּכַּוָּנוֹת, עַיֵּן שָׁם וְהָבֵן:
