שבת, י"א טבת התשפ"ה

דַּע, שֶׁיֵּשׁ עֵצִים, שֶׁכְּשֶׁעוֹשִין מֵהֶם מִטָּה, הֵם מְסֻגָּלִים לְהוֹלָדַת בָּנִים וּלְגַדְּלָם, וְכֵן לְהֵפֶךְ יֵשׁ שֶׁאֵינָם מְסֻגָּלִים וְכוּ’. וְזֶה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק: שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ (בראשית מג). וְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (בראשית פ’ צ"א): אֲפִלּוּ עֲצֵי עֲרִיסוֹתֵינוּ גִּלָּה לָנוּ. כִּי עַל־יְדֵי עֲצֵי הַמִּטָּה עַל־יְדֵי־זֶה סְגֻלַּת הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל: