רביעי, ט"ו טבת התשפ"ה

דַּע, שֶׁיֵּשׁ בָּנִים שֶׁמּוֹלִידִים בְּזֶה הָעוֹלָם, אֲבָל יֵשׁ בְּנֵי עֲלִיָּה גְּדוֹלִים מְאֹד, שֶׁמּוֹלִידִים נְשָׁמוֹת שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַנְּשָׁמוֹת הַמִּתְלַבְּשִׁים בַּבָּנִים הַנּוֹלָדִים בָּעוֹלָם. כִּי כָל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהֵם בָּעוֹלָם הֵם שִׁשִּׁים רִבּוֹא, וְאַף שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר, הֵם רַק מֵהִתְחַלְּקוּת הַנִּיצוֹצוֹת, אֲבָל בִּכְלָל הֵם רַק שִׁשִּׁים רִבּוֹא. אֲבָל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַנַּ"ל הֵם לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא נְשָׁמוֹת שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי הֵם אֵינָם רְאוּיִין כְּלָל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁבָּאִין בְּזֶה הָעוֹלָם, הֵם אֵינָם נֶחֱשָׁבִים מִזֶּה הָעוֹלָם כְּלָל. וְזֶה בְּחִינוֹת בְּנֵי מֹשֶׁה, שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: וּבְנֵי רְחַבְיָה רַבּוּ לְמַעְלָה, וְדָרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז): לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא; כִּי הֵם לֹא הָיוּ נֶחֱשָׁבִים בִּכְלַל הַשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, כִּי הֵם הָיוּ לְמַעְלָה מֵהֶם כַּנַּ"ל: