מִסִּפּוּרֵי דְּבָרִים שֶׁל הַנָּשִׁים יְכוֹלִים לֵידַע מַעֲמַד הַשְּׁכִינָה, אֵיךְ הִיא אוֹחֶזֶת כָּעֵת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל מָרְדֳּכַי (אסתר ב), שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר, וְאֶסְתֵּר הִיא הַשְּׁכִינָה. כִּי מָרְדֳּכַי הָיָה מַשִּׂיג זֹאת, לֵידַע שְׁלוֹם הַשְּׁכִינָה, מֵחֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים – עַל־יְדֵי סִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם:
