א הַכְּלָל הוּא, שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם לְכָל אָדָם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו וּבִמְאֹרְעוֹתָיו, שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ חִלּוּק בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ, תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ (שם נו): בַּה’ אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאלֹקִים אֲהַלֵּל דָּבָר. וְעַל־יְדֵי מָה יִמְצָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ, עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת שָׁלוֹם, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (משלי ג): וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם; וְעַל־יְדֵי צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרְאוּ גַּם כֵּן בְּרִית שָׁלוֹם. וּמֵחֲמַת זֶה יָכוֹל לֶאֱהֹב אֶת הַשָּׁלוֹם בְּכָל מָקוֹם, הֵן בְּטִיבוּ וְכוּ’, וְיָכוֹל לִהְיוֹת שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל, וְלֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה:
ב וְצָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ, וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בְּעַכּוּ"ם, לֹא יָכוֹל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר: אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת עַבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד עָלָיו, מֵחֲמַת הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד עִמָּהֶם. כִּי כְּבָר גִּלּוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁבְּכָל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים, וּבְכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, יָכוֹל לִמְצֹא בָּהֶם אֱלֹקוּת, כִּי בְּלֹא אֱלֹקוּתוֹ אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת וְקִיּוּם כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט): וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. לְבַד שֶׁהַחִיּוּת וֶאֱלֹקוּת הַזֶּה שָׁם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל וּבְמִעוּט, רַק כְּדֵי חִיּוּנוֹ לְהַחֲיוֹתוֹ וְלֹא יוֹתֵר. כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צִמְצֵם אֶת אֱלֹקוּתוֹ בְּצִמְצוּמִים רַבִּים וְשׁוֹנִים, מֵרֵאשִׁית הַמַּחֲשָׁבָה עַד נְקֻדַּת הַמֶּרְכָּז שֶׁל עוֹלָם הַגַּשְׁמִי, שֶׁשָּׁם מְדוֹר הַקְּלִפּוֹת. וּבְכָל מַה שֶּׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל יוֹתֵר וּמִתְצַמְצֵם יוֹתֵר לְמַטָּה, אֱלֹקוּתוֹ מְלֻבָּשׁ שָׁם בְּמַלְבּוּשִׁים רַבִּים יוֹתֵר. וְזֶה שֶׁגִּלּוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּפָתְחוּ לָנוּ פֶּתַח, שֶׁהַמַּשְׂכִּיל יֵדַע וְיָבִין שֶׁבְּכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים יֵשׁ אֱלֹקוּתוֹ וְחִיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות לד:): טַט בְּכַתְפִי שְׁתַּיִם, פַּת בְּאַפְרִיקֵי שְׁתַּיִם; לְהוֹדִיעַ שֶׁבְּכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם יֵשׁ שָׁם אֱלֹקוּתוֹ הַמְחַיָּה אוֹתָהּ. וְזֶה שֶׁמֵּבִיא בִּירוּשַׁלְמִי (תענית פא): אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, תֹּאמַר לוֹ: בִּכְרָךְ גָּדוֹל שֶׁבְּרוֹמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר. נִמְצָא שֶׁזֶּה הָאָדָם שֶׁשָּׁאַל הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, בְּוַדַּאי הוּא מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, כִּי הוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר, שֶׁאָמַר: הֵיכָן אֱלֹקֶיךָ, וְנִדְמָה לוֹ שֶׁבִּמְקוֹמוֹ אֵין שָׁם אֱלֹקִים. בְּכֵן תֹּאמַר לוֹ: אֲפִלּוּ בִּמְקוֹמְךָ, שֶׁאַתָּה מְשֻׁקָּע בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, גַּם כֵּן שָׁם תּוּכַל לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ, כִּי הוּא מְחַיֶּה אֶת הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם; וּמִשָּׁם אַתָּה יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמְךָ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָשׁוּב אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי לֹא רְחוֹקָה הִיא מִמְּךָ, אֶלָּא שֶׁבִּמְקוֹמְךָ שָׁם רַבּוּ הַלְּבוּשִׁים. וְכָל מַה שֶּׁאָדָם הוֹלֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, הוּא מִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיָכוֹל לֵידַע אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בַּהֲבָנָה יְתֵרָה, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, נִתְמַעֲטוּ הַלְּבוּשִׁים, וְנִתְמַעֵט הַצִּמְצוּם, וְאָז הוּא מְקֹרָב יוֹתֵר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְיָכוֹל לֶאֱהֹב אֶת עַצְמוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה יְתֵרָה:
ג וְהִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי יָמִים: יְמֵי טוֹב וִימֵי רַע. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ז): בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְּטוֹב, וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה. הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ לָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל שָׁם הֵיטֵב הֵיטֵב, בְּוַדַּאי יִמְצָא שָׁם יְמֵי טוֹב, הַיְנוּ תּוֹרָה. וְהַיָּמִים נִקְרָאִים מִדּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לט): וּמִדַּת יָמַי; וְהַמִּדּוֹת הֵם הַתּוֹרָה, כִּי אוֹרַיְתָא כֻּלָּהּ הֵם מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת מֵאַהֲבָה וְיִרְאָה וּשְׁאָר הַמִּדּוֹת, וּבָהּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עָלְמִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן – אַל תִּקְרֵי אָמוֹן, אֶלָּא אָמָּן (ב"ר פ"א, זוהר שמיני דף לה:). וְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה הֵם הַמְחַיִּין אֶת כָּל דָּבָר וְדָבָר, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה הִיא לְמַטָּה, שָׁם הֵם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּצִמְצוּם יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ בְּמַדְרֵגָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, וְאֵינָם מְאִירִים כָּל כָּךְ כְּמוֹ לְמַעְלָה בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַשְׁפִּיעַ אוֹר וְחִיּוּתָהּ יוֹתֵר מֵהָרָאוּי. נִמְצָא, אֲפִלּוּ בִּמְדוֹר הַקְּלִפּוֹת, הַיְנוּ בִּימֵי רַע, שֶׁהֵם מִדּוֹת רָעוֹת וּלְשׁוֹנוֹת עַכּוּ"ם, שָׁם יְכוֹלִין לִמְצֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. אֲבָל מֵחֲמַת רִבּוּי הַלְּבוּשִׁים וְגֹדֶל הַצִּמְצוּם, אֵינָם נִתְרָאִים אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, הַיְנוּ יְמֵי טוֹב, עַל־יְדֵי יְמֵי רַע וְהַחֹשֶׁךְ הַשּׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם. אֲבָל מִי שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ הָרָע, הַיְנוּ הַיְמֵי רַע, הַיְנוּ הַמִּדּוֹת רָעוֹת, אֲזַי הָרָע נִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי נֶגֶד יְמֵי הַטּוֹב שֶׁבָּהֶם, אֲזַי אוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת וְנִתְרָאִים וּמְאִירִים בְּיוֹתֵר, כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ מְאִירִין כָּל כָּךְ, כִּי לֹא קִבְּלוּ אוֹר מִלְמַעְלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ הַיְמֵי רָע יוֹתֵר מִכְּדֵי חִיּוּנוֹ. וְעַכְשָׁו שֶׁנִּתְבַּטֵּל הָרָע, וְנִשְׁאָרִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה לְבַד, אֲזַי מְקַבְּלִין אוֹר רַב מִלְּמַעְלָה: נִמְצָא, זֶה שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ, הַיְנוּ שֶׁכּוֹפֶה אֶת יְמֵי רַע, כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם הָעַכּוּ"ם אוֹ שֶׁרוֹאֶה מִדּוֹתֵיהֶם, אֲזַי תֵּכֶף הָרָע שֶׁשּׁוֹכֵן עַל הַטּוֹב, הַיְנוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, נִתְבַּטֵּל וְנוֹפֵל, וְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בּוֹלְטִין, אֲזַי הוּא יוֹדֵעַ הַתּוֹרָה שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדָּבָר: וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (לך לך דף צ.): בָּרְכוּ ה’ מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ; אִלֵּין אִנּוּן דְּמִתְגַּבְּרִין עַל יִצְרֵיהוֹן, אִנּוּן דָּמְיָן לְמַלְאָכִין מַמָּשׁ. עֹשֵׂי דְבָרוֹ – דְּעָבְדִין לְהַאי דָּבָר, לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ – אִנּוּן זָכַיִן לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵלָּא. כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת דָּבָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קה): דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר, וְכָל מַה שֶּׁאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה נִתְצַמְצֵם וְנִתְלַבְּשִׁים בְּצִמְצוּמִים וּבִלְבוּשִׁים יְתֵרִים, הַתּוֹרָה הוּא בְּהֶעְלֵם וּבְאִתְכַּסְיָא יוֹתֵר, וּמִי שֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מֵהַלְּבוּשִׁים, הוּא דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁבּוֹנֶה אֶת הַתּוֹרָה. לְמָשָׁל, אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהָיוּ מְפֻזָּרִין וּמְפֹרָדִין בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מֵהֶם, מֵחֲמַת הַיְמֵי רַע שֶׁהֶחֱשִׁיךְ עֲלֵיהֶם וְהִלְבִּישׁ אוֹתָם. וּכְשֶׁבָּא זֶה הָאָדָם, שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת, עַל־יְדֵי שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ, הַיְנוּ הַיְמֵי רַע, אֲזַי הָרָע, הַיְנוּ לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, נִכְפָּפִין וְנִתְבַּטְּלִין כְּנֶגְדּוֹ, וְאָז נִשְׁאָרִין אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בּוֹלְטִין; וּכְשֶׁנִּפְשָׁטִין מֵהַלְּבוּשִׁים הַגַּשְׁמִיִּים, הַיְנוּ מִלְּשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, הַיְנוּ מִמִּדּוֹת רָעוֹת, הַיְנוּ מִימֵי רַע, אֲזַי מְקַבְּלִין אֵלּוּ אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה אוֹר רַב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ מְקַבְּלִין מִתְּחִלָּה, כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ מְקַבְּלִין אֶלָּא כְּדֵי חִיּוּת הָרָאוּי לְאוֹתוֹ מָקוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַשְׁפִּיעַ יוֹתֵר מֵהָרָאוּי לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י: עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי, הַיְנוּ שֶׁיַּמְשִׁיךְ שֶׁפַע לְהַקְּלִפּוֹת כְּדֵי חִיּוּנוֹ וְלֹא יוֹתֵר. (עַיֵּן בִּ"פְרִי־עֵץ־חַיִּים" בְּכַוָּנוֹת פּוּרִים פֶּרֶק ו’, מְבֹאָר שָׁם שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת לְהַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹךְ הַקְּלִפּוֹת, אֲבָל צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת בְּצִמְצוּם גָּדוֹל, שֶׁזֶּהוּ סוֹד כַּוָּנוֹת הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים, עַיֵּן שָׁם). אֲבָל כְּשֶׁנִּפְשָׁטִין הָאוֹתִיּוֹת מֵהַקְּלִפּוֹת, אֲזַי מְקַבְּלִין אוֹר רַב מִלְּעֵלָּא. וְזֶהוּ: עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, כְּשֶׁעוֹשִׂין וּבוֹנִין לְהַתּוֹרָה שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מְפֻזָּרִין וּמְפֹרָדִין בִּלְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם וּבְמִדּוֹת רָעוֹת וּבִימֵי רַע, אֲזַי: לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ, וְזוֹכִין לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵילָא. הַיְנוּ שֶׁהַדָּבָר, הַיְנוּ הַתּוֹרָה, מְקַבְּלִין אוֹר רַב מִלְּמַעְלָה, וְזֶה שְׁמִיעַת הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁמִּתְּחִלָּה עוֹשִׂין וּבוֹנִין לְאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁיְּהֵא אוֹתִיּוֹת בּוֹלְטוֹת וּמִצְטָרְפוֹת (יומא עג:), וְאַחַר־כָּךְ: נִשְׁמַע – זָכִין לְמִשְׁמַע קָלִין מִלְּעֵלָּא. הַיְנוּ שֶׁאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה מְקַבְּלִין חִיּוּת וְאוֹר רַב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקִּבְּלוּ מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁהָיוּ מְלֻבָּשִׁין בִּלְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִם וּבִימֵי רַע:
ד וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁהַתּוֹרָה, הַיְנוּ הַמִּדּוֹת, הַיְנוּ הַיָּמִים, שׁוֹרָה בָּהֶם אַהֲבָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בלק דף קצא: בראשית דף מו.): יוֹמָם יְצַוֶּה ה’ חַסְדּוֹ; שֶׁהַחֶסֶד, הַיְנוּ הָאַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה לא): אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ [עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד] וְכוּ’, הוּא יוֹמָא דְּאָזֵל עִם כֻּלְּהוֹ יוֹמִין, הַיְנוּ הַמִּדּוֹת. כִּי הַמִּדּוֹת הֵם צִמְצוּמִים לֶאֱלֹקוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ עַל־יְדֵי מִדּוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (פ’ בא דף מב:): בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ; כִּי בְּלֹא מִדּוֹתָיו אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ. וּמֵחֲמַת הָאַהֲבָה שֶׁאָהַב אֶת יִשְׂרָאֵל, וְרָצָה שֶׁיִּדְבְּקוּ בּוֹ וְיֹאהֲבוּ אוֹתוֹ עִמּוֹ מִזֶּה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, הִלְבִּישׁ אֶת אֱלֹקוּתוֹ בְּמִדּוֹת הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינוֹת שֶׁל תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ שֶׁעַל יְדֵי הַמִּצְוָה הַזֹּאת נוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ, וְעַל יְדֵי זֶה צִמְצֵם אֶת אֱלֹקוּתוֹ דַּוְקָא בְּאֵלּוּ הַתַּרְיַ"ג מִצְווֹת. לְמָשָׁל שֶׁשִּׁעֵר בְּדַעְתּוֹ מִצְוַת תְּפִלִּין, שֶׁהַמִּצְוָה הַזֹּאת צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּךְ, הַיְנוּ אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת וְאַרְבַּע בָּתִּים שֶׁל עוֹר כְּתוּבִים וּרְצוּעוֹת שֶׁל עוֹר, כִּי כָּךְ שִׁעֵר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל יְדֵי הַצִּמְצוּם הַזֶּה נוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ וּלְעָבְדוֹ, וְלָכֵן לֹא צִוָּה שֶׁיִּהְיֶה אַרְבַּע בָּתִּים שֶׁל כֶּסֶף וְזָהָב, כִּי כֵּן שִׁעֵר וּמָדַד עַל יְדֵי אַהֲבָתוֹ. נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי אַהֲבָתוֹ שֶׁאָהַב אֶת יִשְׂרָאֵל, הִלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת הַתּוֹרָה. נִמְצָא שֶׁבְּכָל מִדָּה וּמִדָּה יֵשׁ שָׁם אַהֲבָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אוֹהֵב אֶת עַצְמוֹ עִם יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, מִי שֶׁמַּפְשִׁיט אֶת הַתּוֹרָה מִלְּבוּשֵׁי הַקְּלִפּוֹת, עַל יְדֵי כְּפִיַּת הַיֵּצֶר, אֲזַי הוּא מְקֹרָב אֶל הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם: וְהַתּוֹרָה יֵשׁ בָּהּ שְׁנֵי בְּחִינוֹת: בְּחִינוֹת נִגְלֶה, וּבְחִינוֹת נִסְתָּר. וְהַנִּסְתָּר הַזֶּה, הוּא אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה דַּעֲתִידָא לְאִתְגַּלְיָא לֶעָתִיד לָבוֹא. וְאָז כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה הַתּוֹרָה הַזֹּאת דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, אֲזַי יִהְיֶה הַשָּׁלוֹם נִפְלָא בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה יא): וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי וְכוּ’, לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’; כִּי אֲזַי יִתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ:
ה כִּי יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי אַהֲבוֹת: אַחַת, שֶׁהִיא אַהֲבָה שֶׁבְּיָמִים, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא לְעֵיל: יוֹמָם יְצַוֶּה ה’ חַסְדּוֹ, יוֹמָא דְּאָזֵל עִם כֻּלְּהוֹ יוֹמִין; שֶׁבְּכָל יוֹם, הַיְנוּ שֶׁבְּכָל מִדָּה וּמִדָּה, יֵשׁ שָׁם אַהֲבָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִם יִשְׂרָאֵל, וְזֶה שֶׁבְּפֹעַל. וְיֵשׁ אַהֲבָה שֶׁהוּא בְּכֹחַ, הַיְנוּ הָאַהֲבָה שֶׁהָיָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם קֹדֶם הַבְּרִיאָה, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עֲדַיִן בְּדַעְתּוֹ וּבְמֹחוֹ. לְמָשָׁל, יֵשׁ אַהֲבָה שֶׁהָאָב אוֹהֵב אֶת בְּנוֹ, שֶׁכָּל אָדָם יָכוֹל לְהַשִּׂיג זֹאת הָאַהֲבָה. וְהִתְקַשְּׁרוּת וְהָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַבֵּן וּבֵין הָאָב כְּשֶׁעֲדַיִן הַבֵּן בְּמֹחַ הָאָב קֹדֶם הַהוֹלָדָה – זֶה הַהִתְקַשְּׁרוּת וְהָאַהֲבָה אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג עַכְשָׁו, כִּי אֵין מַשִּׂיגִין עַכְשָׁו כִּי אִם בִּזְמַן וּבְמִדּוֹת, וְאַהֲבָה שֶׁבְּדַעְתּוֹ וּבְמֹחוֹ הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמִּדּוֹת, וְאֵינוֹ מְלֻבָּשׁ בְּשׁוּם לְבוּשׁ. וְלֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁיִּתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, וְאָז יִתְקַיֵּם מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית לא): עֲתִידִים צַדִּיקִים לְהַרְאוֹת בְּאֶצְבַּע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זֶה ה’ קִוִּינוּ לוֹ; כִּי אָז יִפְשֹׁט הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת לְבוּשָׁיו, וְיִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה’ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, וְיִתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁהִיא בְּדַעַת, שֶׁהִיא פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, הַיְנוּ אֱלֹקוּתוֹ הַשּׁוֹכֵן בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּדּוֹת. כִּי עַכְשָׁו הַלְּבוּשׁ הַזֶּה הוּא מְכַסֶּה עַל אֱלֹקוּתוֹ, הַיְנוּ עַל פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה. וּכְשֶׁיִּתְגַּלֶּה הַפְּנִימִיּוּת, הַיְנוּ אֱלֹקוּתוֹ, אֲזַי יִתְרַבֶּה הַשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה – שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת: וְזֶהוּ (זכריה יד): וְהָיָה יוֹם אֶחָד יִוָּדַע לַה’ – שֶׁיִּתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה, הַנִּקְרָא יוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יוֹמָם יְצַוֶּה ה’ חַסְדּוֹ; הַיְנוּ הַתּוֹרָה הַפְּנִימִיּוּת שֶׁהָיְתָה צְפוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב; וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב): כִּי טוֹב לִגְנֹז, כִּי אוֹר הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. וְהַתּוֹרָה נִקְרָא טוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ד): כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם (ע"ז יט:). וְנִקְרָא אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ו): וְתוֹרָה אוֹר. וְיֵשׁ גַּם כֵּן צַדִּיקִים שֶׁהֵם צְפוּנִים וּמֻסְתָּרִים, שֶׁאֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. וְצַדִּיק נִקְרָא טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה ג): אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב (חגיגה שם). וְנִקְרָא אוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צז): אוֹר זָרוּעַ לַצַּדִּיק. וּכְשֶׁיִּתְגַּלּוּ הַצַּדִּיקִים הַצְּפוּנִים, וְהַתּוֹרָה הַצְּפוּנָה, אֲזַי יִתְגַּלֶּה שָׁלוֹם רַב בָּעוֹלָם, שֶׁיִּתְחַבְּרוּ כָּל הֲפָכִים יַחַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ; כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, הַנִּקְרָא: יוֹם אֶחָד יִוָּדַע לַה’; הַיְנוּ הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, אֲשֶׁר הוּא לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה, הַיְנוּ שֶׁהָאַהֲבָה הַזֹּאת הִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וּלְמַעְלָה מֵהַמִּדּוֹת:
ו וַאֲפִלּוּ בַּמִּדּוֹת עַצְמָן, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ הוּא בְּחִינַת דַּעַת לַבְּחִינָה שֶׁתַּחְתֶּיהָ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מַה שֶּׁעָשְׂתָה חָכְמָה עֲטָרָה לְרֹאשָׁהּ, עָשְׂתָה עֲנָוָה עָקֵב לְסִלּוּתָא (מדרש רבה שה"ש, הובא בתוספות יבמות קג: ד"ה המסוליים). נִמְצָא שֶׁהַמַּדְרֵגָה הַפְּחוּתָה שֶׁל עוֹלָם הַיְצִירָה הוּא בְּחִינַת דַּעַת לְעוֹלָם הָעֲשִׂיָּה שֶׁתַּחְתָּיו. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁאַהֲבָתוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמִדּוֹתָיו וּבַזְּמַן, הוּא בְּחִינוֹת אַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן לְהָאָדָם שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה מִמֶּנּוּ:
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן יז): כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַּעַת וְתוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ – אִם הָרַב דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת; הַיְנוּ שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ, אֲזַי הוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה’ צְבָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר: בָּרְכוּ ה’ מַלְאָכָיו גִּבּוֹרֵי כֹחַ – אִלֵּין אִנּוּן דְּמִתְגַּבְּרִין עַל יִצְרֵיהוֹן וְכוּ’. כִּי עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ, אֲזַי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בּוֹלְטִין וּמִצְטָרְפִין. אֲזַי הוּא בְּחִינוֹת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, כִּי עוֹשֶׂה וּבוֹנֶה אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְזוֹכֶה לְמִשְׁמַע קוֹל הַתּוֹרָה מִלְּעֵלָּא. בְּוַדַּאי מִזֶּה הָרַב, תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ, כִּי בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ הוּא אֶת הַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ מִדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים הוּא מְלַקֵּט אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וְזֶה כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת. כֹּהֵן הוּא בְּחִינוֹת חֶסֶד. יִשְׁמְרוּ דַעַת – הַיְנוּ שֶׁיִּתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הָרַב הַזֶּה הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, שֶׁהוּא לְפִי מַדְרֵגָתְךָ אַהֲבָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁהוּא: יוֹם אֶחָד יִוָּדַע לַה’ וְכוּ’:
ז וְיָכוֹל כָּל אָדָם לִטְעֹם טַעַם אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, אֲפִלּוּ עַכְשָׁו בְּתוֹךְ הַיָּמִים, הַיְנוּ כְּשֶׁיְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ. כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים בִּכְלָל, אֲבָל הָרְשָׁעִים הֵם בִּרְשׁוּת לִבָּן (בראשית רבה נח פ’ לד), וְהַמִּדּוֹת וְהַיָּמִים הֵם נִכְלָלִין בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר תרומה דף קסב: ועיין סנהדרין קו:): רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם (ברכות ה:), כִּי עִקָּרָן שֶׁל הַמִּדּוֹת הוּא הַלֵּב. נִמְצָא כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אֱלֹהִים יוֹדֵעַ בִּכְלָל, שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְיוֹדֵעַ בִּידִיעוֹת הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁכּוֹפֶה אֶת לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ הַזֶּה, הַיְנוּ שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, אֲזַי נִכְלָלִין גַּם כֵּן הַמִּדּוֹת שֶׁבְּלִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, וַאֲזַי מְקַבְּלִין הַמִּדּוֹת אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אוֹר הַגָּנוּז לְפִי בְּחִינָתוֹ, הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיקִים וְהַתּוֹרָה שֶׁהָיָה גָּנוּז וְצָפוּן עַד עַתָּה מִמֶּנּוּ, כְּשֶׁכּוֹפֵף אֶת לִבּוֹ לְהַדַּעַת, אֲזַי מְקַבֵּל הַלֵּב שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ לְכָל הַמִּדּוֹת, וּמְקַבֵּל אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, הוּא הָאַהֲבָה שֶׁהָיָה בְּכֹחַ בֵּין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל קֹדֶם הַבְּרִיאָה: וְזֶה: מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים – חָפֵץ הוּא בְּחִינַת לֵב, שֶׁהַחֵפֶץ הוּא בַּלֵּב. חַיִּים הוּא בְּחִינַת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי טז): מְקוֹר חַיִּים שֵׂכֶל בְּעָלָיו. הַיְנוּ כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת הַלֵּב לְהַדַּעַת, שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁכּוֹפֵף אֶת יִצְרוֹ, אֲזַי לְפִי בְּחִינָתוֹ, אֹהֵב יָמִים – הוּא מַמְשִׁיךְ אֶת הָאַהֲבָה מִדַּעַת, לְתוֹךְ הַיָּמִים וּלְתוֹךְ הַמִּדּוֹת. לִרְאוֹת טוֹב – וְרוֹאֶה וּמַשִּׂיג אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וְגָנוּז, שֶׁמַּשִּׂיג הָאוֹר, הַיְנוּ הַתּוֹרָה הַגְּנוּזָה, וְהַצַּדִּיקִים הַגְּנוּזִים: [וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ, שֶׁאָמַר שֶׁבְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת כְּלוּלִים הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב, וְלֹא זָכִיתִי לִשְׁמֹעַ בֵּאוּר הָעִנְיָן, אַךְ עִיַּנְתִּי וּמָצָאתִי קְצָת. כִּי עִקַּר הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב הוּא, לְהַמְשִׁיךְ כָּל הַחֲסָדִים עַד הֶחָזֶה, לְהָאִירָם אֶל הַמַּלְכוּת. וּצְרִיכִין לְנַעֲנֵעַ הַנַּעֲנוּעִים, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ אוֹר מִשֹּׁרֶשׁ הַחֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת, אֶל הַחֲסָדִים הַמִּתְפַּשְּׁטִים בַּגּוּף, לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל מִשָּׁרְשָׁם שֶׁבְּדַעַת וְכוּ’. עַיֵּן שָׁם בַּ"פְּרִי־עֵץ־ חַיִּים" בְּשַׁעַר הַלּוּלָב. וְגַם מְבֹאָר שָׁם, שֶׁהַכַּוָּנָה בְּעִנְיַן הַכָּתוּב: יוֹמָם יְצַוֶּה ה’ חַסְדּוֹ, וְלֹא אָמַר יוֹם אֶלָּא יוֹמָם, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עִם כֻּלָּם, עַיֵּן שָׁם. וְכָל זֶה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַל־פִּי דַּרְכּוֹ הַנּוֹרָא שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, כִּי מְבֹאָר שָׁם, שֶׁעַל־יְדֵי כְּפִיַּת הַיֵּצֶר, זוֹכֶה לְגַלּוֹת הָאַהֲבָה, שֶׁהוּא הַחֶסֶד, שֶׁהוּא יוֹמָא דְּאָזֵל עִם כֻּלְּהוֹ יוֹמִין. דְּהַיְנוּ שֶׁהָאַהֲבָה, שֶׁהוּא הַחֶסֶד, מְלֻבָּשׁ בְּכָל הַמִּדּוֹת וְכוּ’. וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן וְהַמִּדּוֹת, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשֵּׁר לִבּוֹ לְדַעְתּוֹ, שֶׁלִּבּוֹ בִּרְשׁוּתוֹ וְכוּ’, אֲזַי מְקַבְּלִין הַמִּדּוֹת אוֹר הָאַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת וְכוּ’ כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה הוּא סוֹד כַּוָּנוֹת לוּלָב הַנַּ"ל, שֶׁהוּא לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרָה מִשֹּׁרֶשׁ הַחֲסָדִים שֶׁבְּדַעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַהֲבָה שֶׁבְּדַעַת, לְתוֹךְ הַחֲסָדִים שֶׁבְּגוּף, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַמִּדּוֹת, שֶׁבְּכֻלָּם מְלֻבָּשִׁים חֲסָדִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַהֲבָה כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה כְּדֵי לְהָאִיר אֶל הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא הָאֶתְרוֹג, הַיְנוּ כְּדֵי לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, הַיְנוּ לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ בְּכָל לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם, וּבְכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים, וּבְכָל מְדוֹרֵי הַקְּלִפּוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינוֹת: וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁכּוֹפֶה יִצְרוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַלּוּלָב, שֶׁהוּא בְּחִינַת צַדִּיק כַּיָּדוּעַ, בְּחִינַת: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח. כִּי בְּסֻכּוֹת אָנוּ עוֹסְקִין לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, וַאֲפִלּוּ לְכָל הַשִּׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת הָעַכּוּ"ם שֶׁזֶּהוּ סוֹד הַשִּׁבְעִים פָּרִים שֶׁמַּקְרִיבִין בִּשְׁבִילָם בְּסֻכּוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים אַחַר נְטִילַת לוּלָב וְהַקָּפוֹתָיו: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה’ הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד. וְכָל זֶה מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת כַּמְבֹאָר לְעֵיל בַּאֲרִיכוּת. וַעֲדַיִן צְרִיכִין עִיּוּנָא רַבָּא, לְבָאֵר כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל לוּלָב עַל־פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל בָּאֵר הֵיטֵב. וַה’ יָאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתוֹ, שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין דְּבָרָיו וּרְמִיזוֹתָיו הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים]:
