מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה – כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פ"א): לָמָּה הִתְחִילָה הַתּוֹרָה מִבְּרֵאשִׁית, כִּי הָעַכּוּם יֹאמְרוּ לָנוּ: גַּזְלָנִים אַתֶּם, שֶׁכְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִין. בִּשְׁבִיל זֶה: כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ – שֶׁהִגִּיד שֶׁכָּל הָעוֹלָמוֹת הַכֹּל מַעֲשֵׂי יָדָיו, וּלְמִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹצֶה הוּא נוֹתֵן. וְזֶה: לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם; כִּי בְּיָדוֹ הַכֹּל. וְכָל הַדְּבָרִים נִקְרָאִים כֹּחַ מַעֲשָׂיו, כְּנֶגֶד כ"ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, כְּנֶגֶד כ"ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם. וְזֶה יָדוּע,ַ כִּי אֲוִירָא דְּאֶרֶץ עֲמָמִין הִיא טְמֵאָה, וַאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא קָדוֹשׁ וְטָהוֹר, כִּי הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתַּחַת יַד הָעַכּוּ"ם וְנָתַן לָנוּ. אֲבָל אֶרֶץ עַמִּים, שֶׁהִיא חוּץ לָאָרֶץ, שָׁם אֲוִיר טָמֵא. וּכְשֶׁאָנוּ מָחְאָן כַּף אֶל כַּף, בָּזֶה נִתְעוֹרֵר כ"ח אַתְוָן דִּבְרֵאשִׁית, כֹּחַ מַעֲשָׂיו. וְנִמְצָא שֶׁבְּיָדוֹ לָתֵת לָנוּ נַחֲלַת גּוֹיִם, כִּי הַכֹּל שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּבָזֶה יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדֵינוּ לְטַהֵר אֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים, כִּי נֶחֱזָר אֶרֶץ הָעַמִּים תַּחַת מֶמְשֶׁלֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וּבְיָדוֹ לָתֵת לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם. וְאָז נִטְהָר אֲוִיר הַמָּקוֹם שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מִתְפַּלֵּל, וְשׁוֹאֵב אֲוִיר הַקָּדוֹשׁ כְּמוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. גַּם עַל יְדֵי מְחָאַת כַּף, נִתְגָּרֵשׁ אֲוִיר הַטָּמֵא. כִּי עַל־יְדֵי [מֶחָאַת] כַּפַּיִם נִשְׁמָע קוֹל, וְקוֹל הַזֶּה הוּא אֲוִיר קָדוֹשׁ, מֵכ"ח אַתְוָן דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית, מֵכ"ח פִּרְקִין דְּיָדַיִם. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁנִּתְגָּרֵשׁ הָאֲוִיר עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּפַּיִם. וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לִקְבֹּעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ (ברכות ו:), כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁבְּנֵי אָדָם הַבָּאִים לִמְדִינָה שֶׁאֵינָם מֻרְגָּלִים בַּאֲוִירָהּ, עַל־יְדֵי־זֶה הֵם נֶחֱלָשִׁים וּמֵתִים, אֲפִלּוּ מִנָּוֶה הָרָעָה לְנָוֶה הַיָּפָה. כֵּן הַדָּבָר בִּתְפִלָּה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהִתְפַּלֵּל צַדִּיק, אַף־עַל־פִּי־כֵן קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְפַּלֵּל שָׁם, כִּי אֵינוֹ מֻרְגָּל בַּאֲוִירָא שֶׁל מָקוֹם, כָּל שֶׁכֵּן מִנָּוֶה הַיָּפָה לְנָוֶה הָרָעָה. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם וְכוּ’, אֱלֹקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ; כִּי עַל יָדוֹ נִבְנֶה עוֹלָם מֵחָדָשׁ, וּבִנְיַן עוֹלָם עַל יְדֵי אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים פט): עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וְזֶה דְּאִיתָא בַּתִּקּוּנִים, תִּקּוּן עֶשְׂרִין וּתְרֵין (דף ס"ו.): וּבְהַאי כֹּחַ יִשְׂרָאֵל מִתְתַּקְפִין עַל אֱדוֹם. וְעוֹד (שם): צָרִיךְ לְסָלְקָא לְהַאי כֹּחַ לְגַבֵּי חָכְמָה. וְזֶה בְּחִינַת: כָּל הַקּוֹבֵעַ מָקוֹם לִתְפִלָּתוֹ אֱלֹקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ. כִּי אַבְרָהָם הוּא יָמִין, הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים (ב"ב כה:). וְעוֹד: אֱלֹקֵי אַבְרָהָם בְּעֶזְרוֹ – כִּי אַבְרָהָם הוּא רִאשׁוֹן לְהַשָּׂגַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּדְאִיתָא בַּזֹּהַר (לך לך דף עח.): תָּקֵל בְּתִקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵהּ: וְזֶה פֵּרוּשׁ, (ברכות כו:): תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם. תָּמִיד, זֶה בְּחִינוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא): תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ; הַיְנוּ: צָרִיךְ לִרְאוֹת שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ תִּקּוּן מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד כַּנַּ"ל. תִּקּוּנָם עַל־יְדֵי תָּמִיד, עַל יְדֵי בְּחִינוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְזֶה פֵּרוּשׁ (הושע יב): וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה – עַל־יְדֵי הַיָּדַיִם, עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּף, הַדִּבּוּרִים נִדְבָּרִים בְּאַדְמַת קֹדֶשׁ (זכריה ב). נְבִיאִים – לְשׁוֹן דִּבּוּר: גַּם נִתְבַּטֵּל הֶרֶג וַאֲבָדוֹן מֵעוֹלָם, כִּי הַיָּדַיִם הֵם בְּחִינוֹת: יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר; יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וּכְתִיב (בראשית א): וַיַּרְא אֱלֹקִים אֶת הָאוֹר וְכוּ’, וַיַּבְדֵּל בֵּין הָאוֹר – דָּא אַהֲרֹן, וּבֵין הַחֹשֶׁךְ – דָּא קֹרַח (תיקונים תיקון ל דף עא:). וְזֶה בְּחִינוֹת (ויקרא כו): וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם:
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם (דברים כט): – אֵין עֲמִידָה אֶלָּא תְּפִלָּה (ברכות ו:). לִפְנֵי ה’ אֱלֹקֵיכֶם – זֶה בְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קי:): כָּל הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַי. הַיְנוּ: עַל־יְדֵי מָה תִּזְכּוּ שֶׁתְּהֵא תְּפִלַּתְכֶם בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם וְכוּ’, וּמוֹנֶה עֶשֶׂר בְּחִינוֹת, הַיְנוּ בְּחִינוֹת מֶחָאַת כַּף; עַל יְדֵי מְחִיאַת כַּפַּיִם, הַתְּפִלָּה הִיא בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל: תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין וְכוּ’, הַיְנוּ בְּחִינוֹת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הַיְנוּ עַל־יְדֵי מֶחָאַת כַּפַּיִם, נִתְבַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ"ם. כִּי כָּל הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹקַי, וְכָל הַדָּר בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱלוֹקַי. וְעַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף, אֲזַי הוּא דָּר בַּאֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ לוֹ אֱלוֹקַי, וְנִתְבַּטֵּל מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ"ם. וּתְפִלָּה הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יז): וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ, וְתַרְגּוּמוֹ: פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ. וְנֶגֶד אֱמוּנָה, הֵם הַכְּפִירוֹת מַחְשְׁבוֹת עַכּוּ"ם, וְתִקּוּנָם עַל־יְדֵי תְּמִידִין, עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף. וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ (ישעיה סב): וְהָיִית עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּיַד ה’. פֵּרוּשׁ: עַל־יְדֵי יַד ה’, עַל יְדֵי מֶחָאַת כַּף, שֶׁנִּתְעוֹרֵר יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן הִרְהוּרֵי עַכּוּ"ם. כִּי עַל־יְדֵי עַכּוּ"ם פּוֹגֵם בְּתִפְאֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם מד): כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת. כְּשֶׁמְּתַקֵּן הִרְהוּרָיו, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, שֶׁנִּתְעַטֵּר תִּפְאֶרֶת בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ (שה"ש ג): פֵּרוּשׁ אַחֵר: תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין, פֵּרוּשׁ, שֶׁעַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְגַּלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, הַנִּקְרָאִים כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כַּבְשֵׁי דְּרַחֲמָנָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כז): וּכְבָשִׂים לִלְבוּשֶׁךָ. (כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עַל פָּסוּק זֶה בְּחֲגִיגָה יג: דְּבָרִים שֶׁהֵם כִּבְשׁוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ’.) וּתְמִידִין הֵם כְּבָשִׂים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כח): אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי תְּפִלּוֹת נִתְגַּלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא עַל פָּסוּק: כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי: פֵּרוּשׁ אַחֵר: תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד, הַיְנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד, שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין תְּפִלָּתוֹ. וְנִקְרָאִים מַבּוּל, שֶׁהֵם מְבַלְבְּלִין אֶת תְּפִלָּתוֹ. וְתִקּוּנוֹ – שֶׁיִּתֵּן צְדָקָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִכְלָל בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עָלֶיהָ נֶאֱמַר: אֶרֶץ לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם (כשדרז"ל זבחים קיג), וְעַל יְדֵי זֶה הוּא נִצּוֹל מִמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת. וְזֶה: תְּמִידִין תִּקְּנוּם – תִּקּוּנָם עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: אֶרֶץ אֲשֶׁר וְכוּ’ תָּמִיד עֵינֵי ה’ אֱלֹקֶיךָ בָּהּ: גַּם אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים (ב"ב קנח:), וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְדַּכֵּךְ מֹחוֹ, הַיְנוּ מַחֲשַׁבְתּוֹ. וְזֶה פֵּרוּשׁ (בראשית ט): וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם, וּרְאִיתִיהָ – עַל יְדֵי בְּחִינוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר וְנִתְתַּקֵּן בְּרִית עוֹלָם, בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, חַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא, צַדִּיק חַי עָלְמִין:
