א מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעֹם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מִדַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ:
ב וּבַמֶּה מַעֲלִין אֶת הַיִּרְאָה, בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כט): מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, וְאֶרֶץ הוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים עו): אֶרֶץ יָרְאָה; הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁפֹּט אֶת כָּל עֲסָקָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם קיב): יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בַּמִּשְׁפָּט; הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁפֹּט וְיָדִין בְּעַצְמוֹ כָּל עֲסָקָיו, וּבָזֶה יָסִיר מֵעָלָיו כָּל הַפְּחָדִים, וְיַעֲלֶה בְּחִינַת יִרְאָה בָּרָה וּנְקִיָּה, וְתִשָּׁאֵר אַךְ יִרְאַת ה’, וְלֹא יִרְאָה אַחֶרֶת. כִּי כְּשֶׁאֵין אָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, אֲזַי דָּנִין וְשׁוֹפְטִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה, כִּי אִם אֵין דִּין לְמַטָּה, יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה (מ"ר שופטים פ’ ה), וּכְשֶׁשּׁוֹפְטִין אֶת הָאָדָם בְּמִשְׁפָּט דִּלְעֵלָּא, אֲזַי הַדִּין נִתְלַבֵּשׁ בְּכָל הַדְּבָרִים, וְכָל הַדְּבָרִים נַעֲשִׂים שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָאִישׁ מִשְׁפָּט כָּתוּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים מא): ‘לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ’ – אֲזַי ‘הַכֹּל עֲבָדֶיךָ’ לַעֲשׂוֹת דִּין בְּזֶה הָאָדָם; אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ, וּכְשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה אֵין דִּין לְמַעְלָה, וְאֵין הַיִּרְאָה מִתְלַבֵּשׁ בְּשׁוּם דָּבָר לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם, כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ נִתְעוֹרֵר. וְזֶהוּ (תהלים נ): וְשָׂם דֶּרֶךְ – מִי שֶׁשָּׂם אָרְחוֹתָיו (כשדרז"ל סוטה ה:), הַיְנוּ שֶׁשּׁוֹפֵט אָרְחוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כא): וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים – עַל־יְדֵי־זֶה: אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹקִים; זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת יב): אֶת הָאֱלֹקִים יְרָא; הַיְנוּ בְּחִינַת יִרְאָה עוֹלָה מֵהַקְּלִפָּה וּמֵהָאֻמּוֹת עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט, כִּי מִתְּחִלָּה הָיְתָה נִתְלַבֵּשׁ בַּקְּלִפָּה. וְזֶהוּ שֶׁהָאָדָם מְפַחֵד אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה דָבָר – מִשַּׂר אוֹ מִגַּנָּבִים וּשְׁאָר פְּחָדִים – זֶה הוּא שֶׁהַיִּרְאָה נִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר, כִּי אִם לֹא הָיָה נִתְלַבֵּשׁ הַיִּרְאָה בְּזֶה הַדָּבָר, לֹא הָיָה כֹּחַ בְּזֶה הַדָּבָר לְהַפְחִיד אֶת הָאָדָם:
ג וְשֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה הוּא דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּ"עֵץ־הַחַיִּים", שֶׁמַּנְצְפַּ"ךְ הוּא בְּדַעַת דִּזְעֵיר־אַנְפִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ב): אָז תָּבִין יִרְאַת ה’ וְדַעַת אֱלֹקִים תִּמְצָא. וְעִקַּר הַדַּעַת הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כט): וְלֹא נָתַן לָכֶם לֵב לָדַעַת. גַּם שָׁם עִקַּר הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לב:): דָּבָר הַמָּסוּר לַלֵּב, נֶאֱמַר בּוֹ: וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ; הַיְנוּ שֶׁיֵּדַע מִמִּי יִתְיָרֵא, הַיְנוּ לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת.
ד וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לִבְחִינַת דַּעַת, זוֹכֶה לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ח): אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה – שֶׁשְּׁכוּנַת הַתּוֹרָה אֵצֶל בַּר־דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ב): קֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין". אֲבָל יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת תּוֹרָה: יֵשׁ בְּחִינַת נִגְלֶה וּבְחִינַת נִסְתָּר. אֲבָל לִבְחִינַת נִסְתָּר אֵינוֹ זוֹכֶה אֶלָּא לֶעָתִיד לָבוֹא, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם זוֹכֶה לִבְחִינַת נִסְתָּר עַל־יְדֵי תְּפִלָּה בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ, וְלִתְפִלָּה זוֹכֶה עַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה, כִּי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא בְּנִגְלֶה הִיא בְּחִינַת סִינַי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סד.): סִינַי וְעוֹקֵר הָרִים, הֵי מִנַּיְהוּ עָדִיף, וְהֵשִׁיבוּ: סִינַי עָדִיף, כִּי הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא; וְהַתּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה הַכֹּל צְרִיכִין לָהּ, אֲבָל הַתּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר זְעִירִין אִנּוּן דִּצְרִיכִין לָהּ. וּבְחִינַת סִינַי הוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ה.), שֶׁהִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּל הֶהָרִים, וְלֹא נָתַן הַתּוֹרָה אֶלָּא עַל הַר־סִינַי. וַחֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (שם ה:), שֶׁתְּפִלַּת הַשָּׁפֵל אֵין נִמְאֶסֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים נא): לֵב נִשְׁבָּר וְכוּ’. וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה שֶׁהִיא בִּמְסִירַת־נֶפֶשׁ, שֶׁמְּבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ וְאֵין גְּבוּל, וּכְשֶׁאֵין גְּבוּל, אֲזַי יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַתּוֹרָה שֶׁלֶּעָתִיד, שֶׁהִיא אֵינָהּ גְּבוּל וְאֵין נִתְפֶּסֶת בִּגְבוּל:
ה וְזֶה שֶׁאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חָזֵי לִי הַהִיא אַקְרוּקְתָא, דַּהֲוֵי כִּי אַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא. וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוֵי, שִׁתִּין בָּתֵּי. אֲתָא תַּנִּינָא בְּלַעָהּ. אֲתָא פּוּשְׁקַנְצָא וּבְלַעֵהּ לְתַנִּינָא, וּסְלִיק יְתִב בְּאִילָנָא. תָּא חֲזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילָא דְּאִילָנָא. אָמַר רַב פַּפָּא בַּר שְׁמוּאֵל: אִי לָאו דַּהֲוִי הָתָם לָא הֵימְנֵהּ:
אַקְרוּקְתָא – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: צְפַרְדֵּעַ, וְזֶה בְּחִינַת עֲלִיַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ, הַיְנוּ דַּעַת, כִּי צְפַרְדֵּעַ הִיא מִלָּה מֻרְכֶּבֶת: צִפֹּר דֵּעָה (תנא דבי אליהו רבה פ"ז ובכוונות ההגדה), וְצִפּוֹר הוּא בְּחִינַת יִרְאָה, בְּחִינַת אֶרֶץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כד): מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת וְכוּ’, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם ס): מִי אֵלֶּה – אוֹתִיּוֹת אֱלֹקִים – כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכוּ’; וְדֵעָה הִיא שֹׁרֶשׁ הַיִּרְאָה. וְדַמְיָא לְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא – לְשׁוֹן (שם נח): קְרָא בְגָרוֹן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נד.): לְמוֹצִיאֵיהֶם בַּפֶּה, כִּי עַל־יְדֵי עֲלִיַּת הַיִּרְאָה לִבְחִינַת דַּעַת, זוֹכִין לַתּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה. וְאַקְרָא דְּהַגְרוֹנְיָא כַּמָּה הֲוָה, שִׁתִּין בָּתֵּי – זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, כִּי כְּשֶׁאָנוּ קוֹרְאִין לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִּתְאָרִים שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, וְהוּא נִמְצָא לָנוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו, זֶה חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם לֹא הָיָה בְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא הָיָה כְּדַאי לִקְרֹא וּלְכַנּוֹת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְאָרִים וּשְׁבָחִים וְתֵבוֹת וְאוֹתִיּוֹת, אֲבָל זֶה הַכֹּל חֶסֶד שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה: שִׁתִּין בָּתֵּי – זֶה בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שה"ש ו): שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: זֶה בְּחִינַת אַבְרָהָם; וּבָתֵּי – לְשׁוֹן בָּתֵּי מַלְכוּת. וְזֶה (שם ב): סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת – כְּמוֹ שֶׁמְּשִׂימִין אֲשִׁישׁוֹת כְּנֶגֶד אוֹר גָּדוֹל, כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בָּאוֹר הַגָּדוֹל עַל־יְדֵי אֲשִׁישׁוֹת, כֵּן גָּזַר חַסְדּוֹ לִסְמֹךְ אוֹתָנוּ בַּתְּאָרִים וּשְׁבָחִים הָאֵלּוּ. וְזֶה לְשׁוֹן: סַמְּכוּנִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת סָמֶ"ךְ, וּבְחִינַת שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, בְּחִינַת אַבְרָהָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת סָמֶ"ךְ בָּתֵּי. וַאֲתָא תַּנִּינָא וּבְלַעָהּ – תַּנִּינָא זֶה בְּחִינַת נָחָשׁ, שֶׁמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, כְּמוֹ: הַב לָנָא חַיֵּי וּמְזוֹנָא, אוֹ שְׁאָר תּוֹעֶלֶת. וַאָתֵי פּוּשְׁקַנְצָא וּבְלַעֵהּ – פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: עוֹרֵב; וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין כב.): "מִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב", וּ"מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה אַכְזָרִי עַל בָּנָיו כְּעוֹרֵב", הַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנַת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ, וְנִתְבַּטֵּל כָּל עַצְמוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ, וְנִתְבַּטֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים מד): כִּי־עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל־הַיּוֹם. וְזֶה בְּחִינַת (שה"ש ה): שְׁחוֹרוֹת כְּעוֹרֵב. וְעַל־יְדֵי זֶה: סְלֵיק וִיתִב בְּאִילָנָא – שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת תּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים יח): יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ – שֶׁסִּתְרֵי־תּוֹרָה אָדָם זוֹכֶה לָהֶם עַל־יְדֵי חשֶׁךְ, הַיְנוּ מְסִירַת־ נֶפֶשׁ, שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב, כִּי הֵם בְּחִינַת חשֶׁךְ עַל שֵׁם עֹמֶק הַמֻּשָּׂג. וְזֶה בְּחִינַת: סְלֵיק וִיתִב בְּאִילָנָא – שֶׁשָּׁם מְדוֹר הַנְּשָׁמוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (זוהר משפטים דף צט.): כָּל נִשְׁמָתִין מֵאִילָנָא רַבְרְבָא נָפְקִין, וְהוּא בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם אֲרִיכוּת יָמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו סה): כִּימֵי עֵץ יְמֵי עַמִּי; וְזֶה זוֹכֶה עַל־יְדֵי תְּפִלָּה, כִּי הַקָּדוֹשׁ־ בָּרוּךְ־הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפַּלְּלִין לְפָנָיו וּמְמַלְּאִין תַּאֲוָתוֹ, אֲזַי נַעֲשֶׂה, כִּבְיָכוֹל, בִּבְחִינַת אִשָּׁה, שֶׁהוּא מְקַבֵּל תַּעֲנוּג מֵעִמָּנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כח): אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה’ – עַל־יְדֵי הָרֵיחַ נִיחוֹחַ שֶׁמְּקַבֵּל נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת אִשָּׁה, וּ"נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר" (ירמיה לא), שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת מַלְבּוּשׁ נִגְלֶה, הַיְנוּ מִבְּחִינַת שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה בְּנִסְתָּר, עַכְשָׁו נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, וְקֻדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא וְאוֹרַיְתָא כֹּלָּא חַד, וְאָז עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה נִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא, הַיְנוּ סִתְרֵי אוֹרַיְתָא. תָּא חֲזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילָא דְּאִילָנָא – הַיְנוּ, כַּמָּה נָפִישׁ חֵילָא דְּהַאי סִתְרֵי־תּוֹרָה, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהִתְלַבֵּשׁ בְּשׁוּם דָּבָר מֻגְבָּל, בְּשׁוּם גּוּף, אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב וְנַעֲשֶׂה כְּעוֹרֵב עַל בָּנָיו:
ו וְזֶה בְּחִינַת (אבות ו): חֲמִשָּׁה קִנְיָנִים שֶׁקָּנָה בְּעוֹלָמוֹ. תּוֹרָה קִנְיָן אֶחָד – זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה. שָׁמַיִם וָאָרֶץ קִנְיָן אֶחָד – זֶה בְּחִינַת הַעֲלָאַת הַיִּרְאָה לַדַּעַת. אֶרֶץ זֶה בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ"ל, וְשָׁמַיִם זֶה בְּחִינַת דַּעַת, כִּי דַּעַת הוּא חִבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ד): וְהָאָדָם יָדַע. וְזֶה בְּחִינַת שָׁמַיִם – אֵשׁ וּמַיִם מְחֻבָּרִין יַחַד (חגיגה יב. ב"ר פרשה ד). אַבְרָהָם קִנְיָן אֶחָד – זֶה בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת שִׁתִּין בָּתֵּי, שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת כַּנַּ"ל. יִשְׂרָאֵל קִנְיָן אֶחָד – זֶה בְּחִינַת מִשְׁפָּט, הַמַּעֲלֶה אֶת הַיִּרְאָה כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קמז): חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל. בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קִנְיָן אֶחָד – זֶה בְּחִינַת סִתְרֵי אוֹרַיְתָא, שֶׁזּוֹכִין לָהֶם עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אַבְרָהָם. וְזֶה (שם עח): הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ – שֶׁזֶּה יָמִין, בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת אַבְרָהָם. וְנִקְרָא הַר עַל שֵׁם עֹמֶק הַמֻּשָּׂג, וְנִקְרָא בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בְּחִינוֹת קֹדֶשׁ, בְּחִינוֹת רֵאשִׁית, וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ (ויקרא כב), וְלֹא יֹאכַל בּוֹ אֶלָּא מְקֻדָּשָׁיו וּמְקֹרָאָיו, וּבֵית־ הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת סִתְרֵי אוֹרַיְתָא:
ז וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים – מַמְלֶכֶת זֶה בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה, כִּי בָּהּ מְלָכִים יִמְלֹכוּ (משלי ח), וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת נִגְלֶה, כִּי אֵין מֶלֶךְ בְּלֹא עָם, וְהַכֹּל צְרִיכִין לְמֶלֶךְ, כִּי הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא. וְכֹהֲנִים זוֹ בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינוֹת אַבְרָהָם כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לב.), שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם: אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם וְכוּ’. וְגוֹי קָדוֹשׁ – זֶה בְּחִינַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בְּחִינוֹת תּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר, הַנִּקְרָא קֹדֶשׁ. וְעַל־יְדֵי מַה זוֹכֶה לְאֵלּוּ הַבְּחִינוֹת – עַל־יְדֵי שֶׁיַּעֲלֶה וִיקַשֵּׁר בְּחִינַת יִרְאָה לִבְחִינַת דַּעַת עַל־יְדֵי בְּחִינַת מִשְׁפָּט כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר – זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, הַנִּקְרָא דָּבָר, כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר שָׁם הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים. מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת דַּעַת, וְזֶה: אֲשֶׁר תְּדַבֵּר דַּיְקָא; וְזֶה (שמות יח): כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי – שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּט כַּנַּ"ל, הֵם מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין (הַיִּרְאָה) לִבְחִינַת משֶׁה, לִבְחִינַת דַּעַת. וְזֶה: אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא – כִּי הֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמְּקַשְּׁרִין הַיִּרְאָה עַל־יְדֵי מִשְׁפָּט לִבְחִינַת דַּעַת, זוֹכִין לַתּוֹרָה שֶׁל נִגְלֶה, וְעַל־יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה זוֹכִין לִתְפִלָּה, וְעַל־יְדֵי תְּפִלָּה זוֹכִין לְסִתְרֵי אוֹרַיְתָא. דָּבָר זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מלאכי ג): אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה’:
זֹאת הַתּוֹרָה שַׁיָּךְ עַל פָּסוּק עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ וְכוּ’ (תהלים קא):
ח עֵינַי – זֶה בְּחִינוֹת דַּעַת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם. גַּם דַּעַת הֵם עֶשֶׂר שְׁמוֹת [הֲוַיָ"ה], גִּימַטְרִיָּא שְׁנֵי פְּעָמִים עַיִן, כַּיָּדוּעַ. בְּנֶאֶמְנֵי – זֶה בְּחִינַת אַהֲרֹן, כַּמּוּבָא בְּמִדְרַשׁ "שׁוֹחֵר טוֹב", וְאַהֲרֹן הוּא בְּחִינַת מִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כח): וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֶרֶץ – זֶה בְּחִינוֹת יִרְאָה כַּנַּ"ל. לָשֶׁבֶת עִמָּדִי – זֶה בְּחִינוֹת סִינַי, שִׁפְלוּת, אֶשְׁכֹּן אֶת דַּכָּא (ישעיהו נז), כַּנַּ"ל. הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים – זֶה בְּחִינוֹת תְּפִלָּה, בְּחִינַת אַבְרָהָם כַּנַּ"ל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יז): הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים. הוּא יְשָׁרְתֵנִי – זֶה בְּחִינַת סִתְרֵי אוֹרַיְתָא, זֶה בְּחִינַת הוּא, בְּחִינוֹת עוֹלָם הַבָּא (זוהר ויצא קנד: קנח:):
בָּרוּךְ הַבּוֹחֵר בַּעֲדַת מִי מָנָה, אֲשֶׁר עַד כֹּה עֲזָרָנוּ לִשְׁמֹעַ פְּלָאוֹת כָּאֵלֶּה עַל מַאַמְרֵי רַבָּה בַּר בַּר־חָנָה. תָּא חֲזִי כַּמָּה נָפִישׁ חֵילֵהּ דְּהַאי אִילָנָא. כְּעַן בִּרְשׁוּתָא דְּמַלְכָּא עִלָּאָה, קֳדָמֵיכוֹן יַסִּיק לִתְמִידָא אִמְּרֵי יָאֵי, רַב טוּב הַצָּפוּן וְגָנוּז בְּמַאֲמָרִין קַדִּישִׁין דְּאַרְיְוָתָא דְּבֵי עִלָּאָה, אִנּוּן מְחַצְּדֵי חַקְלָא דַּהֲווֹ מִשְׁתָּעֵי, דִּי בְּהוֹן גְּנִיזִין עֲטִין קַדִּישִׁין דְּנָפְקִין מֵאוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה. לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה’, דַּרְכּוֹ נִפְלָאָה, רְבָה אִילָנָא וּתְקִף, וְרוּמֵהּ מָטֵא לְצֵית שְׁמַיָּא, וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף כָּל אַרְעָא, אִנְבֵּהּ סַגִּיא וְחֶזְוֵהּ יָאֵי. שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם, וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעְיְנֵי הַיְשׁוּעָה:
