פַּעַם אַחַת הָיָה יָשֵׁן הָר' נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער בְּחֶדֶר מוֹהֲרַנַ"ת, וְשָׁמַע שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת אָמַר אָז תִּקּוּן חֲצוֹת, וְאָמַר "אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם" (דּוּא וֵויְסְט דֶּעם סוֹד פוּנִים רֶעבִּין) וִוי דֶּער רַבִּי אִיז אַ סוֹד בַּא דֶּער וֶועלְט [אַתָּה יוֹדֵעַ אֶת הַסּוֹד שֶׁל הָרַבִּי אֵיךְ שֶׁהָרַבִּי הוּא סוֹד אֵצֱל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם] וְאוֹתִי קֵרַבְתָּ לְרַבִּי כָּזֶה. וְהִתְחִיל לְבַקֵּשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּצַיֵּת אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וְיִתְקָרֵב אֵלָיו בֶּאֱמֶת:
