רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל דִּבֵּר עִם בִּתּוֹ שָׂרְה'קִי זַ"ל מֵעִנְיַן הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְשִׁבַּח מְאֹד גֹּדֶל הַמִּצְוָה הַזֹּאת כְּדֵי שֶׁתַּרְגִּיל אֶת עַצְמָהּ בְּכָךְ. וְהָיְתָה דּוֹאֶגֶת אֵיךְ יְכוֹלִין לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתָהּ בָּזֶה, אָמַר לָהּ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אַ אוֹרֵחַ – נָאךְ אַ שְׁטִיקֶעל בּוּלְקֶע אוּן אַשְׁטִיקֶעל טִישְׁטִיךְ [אוֹרֵחַ, עוֹד חֲתִיכַת לַחְמָנִיָּה, עוֹד חֲתִיכַת מַפָּה]:
