שבת, כ"א ניסן התשפ"ה

מוֹהֲרַנַ"ת הָיָה לוֹ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים רַחֲמָנָא לִצְלַן. וְלֹא הָיָה מְסַפֵּר לְרַבֵּנוּ זַ"ל מִפְּנֵי שֶׁהָיָה דָּבוּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ, וְזֶה הָיָה אֶצְלוֹ הָעִקָּר לְדַבֵּר עִם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. אַךְ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה אָז רָגִיל לְסַפֵּר כָּל מְאֹרְעוֹתָיו לְפָנָיו זְצוּקַ"ל, הָיָה נִכְנָס צַעֲרוֹ בְּתוֹךְ סִפּוּרוֹ. וּפַעַם אַחַת אָמַר אֵלָיו רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁנִּכְנַס קְצָת בְּמֹחִי עִנְיַן הַצַּעַר גִּדּוּל בָּנִים שֶׁלְּךָ, אַךְ עַל זֶה תִּתֵּן לִי מָעוֹת. וְאָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת הֵן חָשַׁבְתִּי מִכְּבָר בְּדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת לָכֶם שִׁשָּׁה כִּסְאוֹת (בֵּיְינְקְלֶעךְ שְׁטוּלְען). אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לֹא מִפְּנֵי הַהִתְקָרְבוּת, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה אֲנִי צָרִיךְ לִתֵּן לְךָ מָעוֹת. כִּי 'זַכָּאָה מָאן דְּאָחִיד בִּידָא דְּחַיָּבַיָּא' [אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּחֲזִיק בְּיַד הָרְשָׁעִים]. אַךְ עַל זֶה הַנַּ"ל אַתָּה צָרִיךְ לִתֵּן לִי מָעוֹת, וְכֵן הָיָה. שֶׁעָשָׂה לוֹ שִׁשָּׁה כִּסְאוֹת, וְהָיָה לוֹ חֲמִשָּׁה בָּנִים וּבַת אַחַת: