פַּעַם אַחַת בָּא מִכְתָּב לְמוֹהֲרַנַ"ת מִבְּנוֹ הָר' יִצְחָק זַ"ל וְהִתְנַצֵּל לְפָנָיו כִּי בְּעֵת שֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְבּוֹדֵד אֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו, וּמִפְּנֵי זֶה קָשֶׁה לוֹ מְאֹד לְהִתְבּוֹדֵד. וְהֵשִׁיב לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל שֶׁזֶּה הָיָה גַּם כֵּן אֵצֶל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁבְּעֵת שֶׁהָלַךְ לְהִתְבּוֹדֵד נִסְתַּם פִּיו, וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְבּוֹדֵד וּלְפָרֵשׁ אֶת לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה חָכָם מְאֹד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא הָלַךְ מִשָּׁם וְיִשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ שָׁם וַיִּתְאַנַּח מְאֹד מֵעֹמֶק הַלֵּב, וְצָעַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל זֶה מַה שֶּׁלִּבּוֹ וּפִיו סָתוּם. עַד שֶׁרִחֵם עָלָיו הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַעֲזָרוֹ שֶׁפָּתַח אֶת פִּיו וְדִבֵּר בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה מְרֻמָּז בְּפָסוּק (שְׁמוּאֵל־ב ז) שֶׁכָּתוּב שָׁם וַיֵּשֶׁב דָּוִד לִפְנֵי ה', הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב לִפְנֵי ה', דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁהָלַךְ לְהִתְבּוֹדֵד, בְּזֶה הַמָּקוֹם יִשֵּׁב אֶת עַצְמוֹ:
ר' מֹשֶׁה בְּרֶסְלֶבֶר אָמַר שֶׁיּוֹתֵר טוֹב לוֹ הַדִּבּוּרִים שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁל אַחַר הַבְדָּלָה. וְר' פִּינְחָס יְהוֹשֻׁעַ הָיָה אוֹמֵר שֶׁיּוֹתֵר טוֹב לוֹ הַדִּבּוּרִים שֶׁל שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת:
