פַּעַם אַחַת הָיָה נַעַר קָטָן יָשֵׁן אֵצֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. וְשָׁמַע שֶׁרַבֵּנוּ יֵשׁ לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת תַּחַת הַסָּדִין בְּהִתְלַהֲבוּת עָצוּם, וְנִתְעוֹרֵר מְאֹד. וְהָלַךְ הַנַּעַר אֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וְגִלָּה אֶת הַסָּדִין וְאָמַר לוֹ אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר, וְאָז לִמֵּד אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לִשְׁפֹּט אֶת עַצְמוֹ אִם לָמַד בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם יִתֵּן תּוֹדָה וְיִתְפַּלֵּל שֶׁלְּמָחָר יִלְמֹד יוֹתֵר, וְאִם לֹא, יִתְפַּלֵּל הֲיִתָּכֵן וְכוּ'. (וְהָר' אַבְרָהָם זַ"ל אָמַר שֶׁמִּפְּנֵי זֶה נָתַן לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הִתְבּוֹדְדוּת הַנַּ"ל מִפְּנֵי שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ עָסַק אָז בָּזֶה בְּיוֹתֵר) וְכִמְדֻמֶּה שֶׁזֶּה הַנַּעַר הָיָה הָרַב ר' שְׁמוּאֵל יִצְחָק: