אֶחָד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיָה סוֹחֵר וְנָסַע עִם סְחוֹרָה, וּבַדֶּרֶךְ נָפַל גֶּשֶׁם. וּפָרַשׂ הָאִישׁ יְרִיעָה (פַּאלָאטְקֶע) אֹהֶל וַיֵּשֶׁב לִלְמֹד. וּבֵין כָּךְ עָבַר מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל וְקָרָא אוֹתוֹ. אַחַר כָּךְ סִפֵּר מוֹהֲרַנַ"ת שֶׁרָאָה שֶׁהָאִישׁ נֶהֱנָה מְאֹד מֵהַגֶּשֶׁם, שֶׁעַל יְדֵי כָּךְ יָכוֹל לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר עַתָּה לִסְחֹר:
