שבת, י"א טבת התשפ"ה

פַּעַם אַחַת רָאָה מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל אֶת אֶחָד שֶׁיּוֹשֵׁב וְלוֹמֵד אַחַר הַתְּפִלָּה, אֲבָל יֵשׁ לוֹ צַעַר גָּדוֹל מֵהָרְעָבוֹן. וְאָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת, הֶער שׁוֹין אוֹיף הָאבִּין תַּאֲוַת אֲכִילָה [תַּפְסִיק כְּבָר שֶׁיִּהְיֶה לְךָ תַּאֲוַת אֲכִילָה]: