פַּעַם אַחַת קֹדֶם פֶּסַח הָיוּ מְטִיחִין בְּסִיד אֶת בֵּית רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל בִּבְרַסְלֶב, וְהָיוּ מוֹצִיאִים אֶת כָּל כְּלֵי הַבַּיִת לַחוּץ כַּנָּהוּג. וְעַל הַכֵּלִים הַנִּשְׁאָרִים הָיוּ פּוֹרְשִׂים וִילָאוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְלַכְלְכוּ. וּפָרְשָׂה בַּת רַבֵּנוּ זַ"ל מָרַת אָדִיל עַל הַזֵּייגֶער [הַשָּׁעוֹן] כִּפַּת רֹאשׁ (קָאפִּין טִיכֶעל [מִטְפַּחַת רֹאשׁ]). וְכַאֲשֶׁר בָּא רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אֶל הַבַּיִת וְרָאָה זֹאת, אָמַר לָהּ נִיט מִיט אַזוֹי אַ זַאךְ פַאר שְׁפְּרֵייט מֶען, וָוארוּם עֶס אִיז פֶערְהַאנְדִין הַיְינְט אַזֶעלְכֶע פַארְמִישְׁטֶע מֹחוֹת, וָואס אֲפִלּוּ דָּאס אִיז זֵיי מְבַלְבֵּל [אֵין פּוֹרְשִׂים בְּדָבָר כָּזֶה, כִּי קַיָּמִים הַיּוֹם מוֹחוֹת כֹּה מְבֻלְבָּלִים שֶׁאֲפִלּוּ זֶה מְבַלְבֵּל אוֹתָם]:
