פַּעַם אַחַת נָסַע הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין עִם מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל בַּדֶּרֶךְ, וְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ עַל שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד. וּכְשֶׁבָּאוּ לְאַכְסַנְיָא לָקַח הָר' נַחְמָן גְּמָרָא וְהִתְחִיל לִלְמֹד. אָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת דָּאס הֵייסְט בֵּייזֶער לַמְדָן, דֶּער בַּעַל שֵׁם טוֹב הָאט גִּיזָאגְט דָּאס עֶר אִיז גֶּעקוּמֶען אוֹיף דֶּער וֶועלְט אוֹיְס רַיְיסֶען דֶּעם בֵּייזֶען לַמְדָן [זֶה נִקְרָא לַמְדָן־כָּעוּס, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אָמַר שֶׁהוּא בָּא לָעוֹלָם לַעֲקוֹר אֶת עִנְיָן הַלַּמְדָן־ כָּעוּס], וְאָמַר אֵלָיו, אֶלָּא תִּלְמֹד חֻמָּשׁ, מִשְׁנָיוֹת, עֵין יַעֲקֹב, שֻׁלְחָן עָרוּךְ, מִדְרָשׁ וְכַדּוֹמֶה כָּל הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים. כִּי הָר' נַחְמָן נִתְקָרֵב לְמוֹהֲרַנַ"ת בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה, וְלֹא הָיָה אָז בֶּן־תּוֹרָה, וְאִם הָיָה לוֹמֵד גְּמָרָא הָיָה נִשְׁאָר בְּלַמְדָן וְלֹא בְּצַדִּיק, עַל כֵּן הֵבִין מוֹהֲרַנַ"ת כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּלְמֹד גְּמָרָא גַּם כֵּן. עַל כֵּן הִרְגִּיל אוֹתוֹ בִּדְבָרִים קְטַנִּים, וּמִזֶּה נַעֲשָׂה גָּדוֹל וְכוּ'. וּפַעַם אַחַת אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת אֲנִי גַּם כֵּן רְצוֹנִי לְהִתְפַּלֵּל כְּוָתִיקִין אֲבָל לֹא בְּבֵיְיזִין־לַמְדָן. כִּי חָמִיו הָיָה רָגִיל לְהִתְפַּלֵּל וָתִיקִין, וְהָיָה מְקַצֵּר בַּתְּפִלָּה כְּדֵי לִפְגֹּעַ הַנֵּץ:
