שבת, י"א טבת התשפ"ה

אֶחָד עָשָׂה כִּסֵּא לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, וְשָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל כַּמָּה זְמַן עָשִׂיתָ אוֹתָהּ, עָנָה לוֹ בַּחֲצִי שָׁנָה. וְשָׁאַל אוֹתוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל הַאִם כָּל הַיּוֹם עָשִׂיתָ אוֹתָהּ, עָנָה לוֹ לֹא, רַק בְּכָל יוֹם עָבַדְתִּי שָׁעָה אַחַת (יַעַן כִּי הָיָה כִּסֵּא נָאֶה וּמְצֻיֶּרֶת בְּצִיּוּרִים נָאִים). אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. אַזוֹי! הָאסְטוּ מִיר אִין זִינֶען גִּיהַאט אַהַאלְבּ יָאהְר אַלֶע טָאג אַ שָׁעָה [כָּךְ! חָשַׁבְתָּ עָלַי חֲצִי שָׁנָה כָּל יוֹם שָׁעָה]: