שבת, י"א טבת התשפ"ה

לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הָיוּ מְקֹרָבִים רַבִּי מַתִּתְיָה לֵיבּ מִיַפַּאלִי וְרַבִּי יַעֲקֹב בַּעַל מַגִּיהַּ וְהֵם הָיוּ אַחִים. וְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ קֵרֵב יוֹתֵר אֶת רַבִּי מַתִּתְיָה הַנַּ"ל כִּי הָיָה יוֹתֵר יְרֵא שָׁמַיִם, וְהָיָה לְרַבִּי יַעֲקֹב חֲלִישׁוּת דַּעַת כִּי הוּא הָיָה אָחִיו הַגָּדוֹל, וְהִרְגִּישׁ בָּזֶה רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: וָואס אִיז אַזוֹי קָשֶׁה, אֵיין מָאל שְׁטֵייט אִין דֶּער תּוֹרָה [מָה כָּל כַּךְ קָשֶׁה א' כָּתוּב בַּתּוֹרָה] "וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ". אוּן וִוידֶער עֶס שְׁטֵייט דָּאךְ [וְעוֹד כָּתוּב] "וְאִישׁ כִּי יִהְיֶה טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה", וְרַבִּי יַעֲקֹב הַנַּ"ל הָיָה בַּעַל מַגִּיהַּ וְהָיָה דַּרְכּוֹ עַל פִּי רֹב לִהְיוֹת בַּדֶּרֶךְ: