פַּעַם אַחַת הָיָה רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל חֲתֻנָּה וְהָיָה שָׁם בַּדְחָן וְהֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו פַּעַם עַל כֹּמֶר, וּפַעַם עַל מְפֻרְסָם (רַבִּי). אָז אָמַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, אָט אִיז מֶען אַ מַלְאָךְ אָט אִיז מֶען אַ גַּלָּח [הִנֵּה מִתְנַהֲגִים כְּמוֹ מַלְאָךְ, וְהִנֵּה כְּמוֹ כֹּמֶר]:
