פַּעַם אַחַת הָיָה רַבֵּנוּ זַ"ל אֵצֶל דּוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ זַ"ל וְאָמַר אָז דּוֹדוֹ זַ"ל תּוֹרָה, וְרַבֵּנוּ זַ"ל לֹא נִתְפַּעֵל מֵהַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ וְסִפְּרוּ לְהָרַב ר' בָּרוּךְ זַ"ל. וְאָמַר הָר' בָּרוּךְ זַ"ל וְאִם אֵין יְכוֹלִים לוֹמַר תּוֹרָה אִיז מֶען שׁוֹין קֵיין גּוּטֶער יוּד נִיט [אָז הוּא כְּבָר לֹא אַדְמוֹ"ר]. הֲלֹא הַמַּגִּיד זַ"ל מִמֶּעזְרִיטְשׁ לֹא יָדַע מַהוּ עִנְיַן אִטֵּר יָד, אִיז עֶר שׁוֹין קֵיין גּוּטֶער יוּד נִיט גִּיוֶוען [אָז הוּא לֹא הָיָה אַדְמוֹ"ר]. שָׁמַע רַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמַר אִם כֵּן נָתְנוּ לִי לֵיְינֶען [לִקְרֹא – מְשִׂימָה] שֶׁצָּרִיךְ אֲנִי לֵידַע מַהוּ עִנְיַן אִטֵּר יָד. וּבְקָרוֹב אָמַר הַתּוֹרָה ס"ו וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן אִטֵּר יָד:
