כְּשֶׁהָלַךְ רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְנַחֵם אֶת בִּתּוֹ אָדִיל, וְהָיְתָה קוֹבֶלֶת וּמִתְנַצֶּלֶת לְפָנָיו עַל שֶׁיֵּשׁ לָהּ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים הַרְבֵּה רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְהָיָה בַּעְלָהּ הָר' יוֹסְקִי זַ"ל יוֹשֵׁב בְּצַד אֶחָד וְהִיא יָשְׁבָה בַּצַּד הַשֵּׁנִי, וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל יָשַׁב בֵּינֵיהֶם. עָנָה רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל וְאָמַר: גְּלֵיְיבְּט מִיר, דִּי וֶועלְט וֶועט אַיְיךְ נָאךְ מְקַנֵּא זַיְין מִיט דַּיְינֶע קִינְדֶער. דּוּ וֶועסְט נָאךְ דֶּער לֶעבִּין קִינְדֶער [תַּאֲמִינוּ לִי הָעוֹלָם עוֹד יְקַנְאוּ בָּכֶם עִם הַיְלָדִים שֶׁלְּךָ, אַתָּה עוֹד תִּחְיֶה וְתִרְאֶה יְלָדִים] (וְרָמַז בְּיָדָיו עַל הָר' יוֹסְקִי וְהָפַךְ פָּנָיו אֵלֶיהָ וְסִיֵּם) אוּן קִינְדְס קִינְדֶער [וּבְנֵי־בָּנִים] וְכֵן נִתְקַיֵּם. כִּי הָר' יוֹסְקִי לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַךְ הִיא הֶאֱרִיכָה יָמִים וְזָכְתָה לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים:
