כְּשֶׁנָּסַע רַבֵּנוּ זַ"ל לִבְרַסְלֶב נָסַע דֶּרֶךְ אוּמֶן וְאָז הָיָה הַמַּעֲשֶׂה מַה שֶּׁנָּסַע עַל יַד בֵּית הַקְּבָרוֹת הַיָּשָׁן, וְהוּטַב בְּעֵינָיו כַּמּוּבָא בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן וּבִימֵי מוֹהֲרַנַ"ת. וְאָז כְּשֶׁהָיָה בְּאוּמֶן הָיָה שָׁם שׁוֹחֵט אָדָם גָּדוֹל וְנִתְקָרֵב אֶצְלוֹ, וְשָׁאַל לְרַבֵּנוּ זַ"ל אִם יִסַּע אֵלָיו עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה (כִּי יָדַע שֶׁעִנְיַן רַבֵּנוּ זַ"ל הוּא רַק רֹאשׁ הַשָּׁנָה) עַל יְדֵי קַבָּלָה מַעֲשִׂית. כִּי רֹב הַיּוֹם עוֹסֵק בִּשְׁחִיטַת עוֹפוֹת, וְזֶה פַּרְנָסָתוֹ וּמֵאוּמָן לִבְרַסְלֶב עֵרֶךְ מֵאָה וִויעֶרְסְט [מֶרְחָק כָּלְשֶׁהוּ]. עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל, לֹא. אֶצְלִי צְרִיכִים לִסַּע בַּעֲגָלוֹת וּבְסוּסִים:
