ר' יוּדְיל מִדַּאשִׁיב הָיָה לוֹ בְּרִית מִילָה בְּעֶרֶב שַׁבַּת קֹדֶשׁ, וְתֵכֶף וּמִיָּד אַחַר הַבִּרְכַּת הַמָּזוֹן הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְסִפֵּר לַאַדְמוֹ"ר זַ"ל. וְגָעַר בּוֹ אַדְמוֹ"ר זַ"ל עַל זֶה שֶׁהָלַךְ תֵּכֶף וּמִיָּד לְבֵיתוֹ. וְאָמַר הֲלֹא יְכוֹלִים לְעֵת עֶרֶב גַּם כֵּן לֵילֵךְ לַמִּקְוֶה, וְאִם הֲיִיתֶם עוֹד שָׁם, אֶפְשָׁר הֲיִיתֶם מְאִירִים לָהֶם אֵיזֶה דִּבּוּר אוֹ הֲיִיתֶם מְעוֹרְרִים אֶחָד מֵהֶם לִתֵּן צְדָקָה, וְהָיָה טוֹבָה לָהֶם וְלָכֶם. וְשָׁמַעְתִּי מִמְחֻתָּנִי י"מ מִטְּשֶׁעהְרִין שֶׁסִּפֵּר אֲשֶׁר בְּמֶעדְוֶודוּוְקֶע הָיָה אֵצֶל אַבְרֵךְ אֶחָד שֶׁאִשְׁתּוֹ הָיְתָה מַקְשָׁה לֵילֵד עַד לִמְאֹד, וְרָאָה אֲשֶׁר כְּבָר עָבַר מֵעֵת לְעֵת וְיוֹתֵר, וַעֲדַיִן לֹא יָלְדָה. וְלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ הָלַךְ לְהָרַב רַבִּי יוּדְיל זַ"ל וּבָא בְּעֵת שֶׁאָמַר שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם. וּכְשֶׁגָּמַר שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי יוּדְיל מָה אַתָּה רוֹצֶה, הֵשִׁיב שֶׁאִשְׁתּוֹ מַקְשָׁה לֵילֵד. וְלָקַח הָר' יוּדְיל הַפּוּשְׁקֶעלִי שֶׁל הַטּוּבִּיקֶע [קוּפְסַת הַטַּבַּק] וְאָמַר לוֹ פְּתַח הַפּוּשְׁקֶע וְלֹא הָיָה יָכוֹל, וְאָמַר לוֹ, אַתָּה שְׁלוֹם־מַזֶּלְנִיק [שְׁלוּמִיאֵל], תֵּן לִי הַפּוּשְׁקֶעלִי. וְאָמַר לֵךְ לְבֵיתְךָ וּבַדֶּרֶךְ יִתְּנוּ לְךָ מַזָּל טוֹב, וְכֵן הָיָה בַּדֶּרֶךְ אָמְרוּ לוֹ מַזָּל טוֹב שֶׁאִשְׁתּוֹ כְּבָר יָלְדָה, עַד כָּאן מֵהַכְּתַב יָד: