שבת, כ"א ניסן התשפ"ה

אֶחָד שָׁאַל לְמוֹהֲרַנַ"ת שֶׁרָצָה לִהְיוֹת מְקַבֵּל, וְרָצָה לַעֲזֹב אֶת הַחֲנוּת. וְאָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת עַכְשָׁו לִבְּךָ בּוֹעֵר לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַאלְסְטוּ דֶּער בַּיְיא [אַתָּה אוֹחֵז בָּזֶה], וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁתִּפֹּל מִזֶּה הַהִתְלַהֲבוּת וְלֹא יִהְיֶה לְךָ פַּרְנָסָה, גַּם כֵּן אָז יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה, וְלֹא הִסְכִּים לוֹ. אֶלָּא אָמַר לוֹ עֲשֵׂה לְךָ שִׁעוּרִים קֹדֶם שֶׁתֵּלֵךְ לַחֲנוּת וְגַם בְּהַחֲנוּת בְּעַצְמָהּ תָּכִין לְךָ סְפָרִים, וּבְעֵת שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ קוֹנִים תִּלְמֹד בָּהֶם. וְתִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְסַבֵּב סִבּוֹת לְטוֹבָה שֶׁתִּפָּטֵר לְגַמְרֵי וְכוּ'. וְכֵן הָיָה שֶׁהִשְׁתּוֹקֵק כָּל כָּךְ עַל זֶה וְכוּ' כַּנַּ"ל כִּמְדֻמֶּה שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה ר' חַיִּים לִירִיסְמַן הַזָּקֵן: