שבת, י"א טבת התשפ"ה

כְּשֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לִבְרַסְלֶב. אָז אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זַצַ"ל אָט אַצִינְד קָאן זַיין אַז אִיךְ וֶועל וֶוערִין אַיְן עֶרְלִיכֶר יוּד [הִנֵּה עַתָּה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה יְהוּדִי כָּשֵׁר]. וְגַם רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר אַז: אִיךְ זֶעה אַ נְשָׁמָה אוֹיף דֶּער אוּקְרַיְינֶע סָמוּךְ לִבְרַסְלֶב" [שֶׁאֲנִי רוֹאֶה נְשָׁמָה עַל אוּקְרַיְינֶע סָמוּךְ לִבְּרֶסְלֶב]. וְאָמַר זֹאת לְרַבִּי יוּדְיל, וְשִׁבַּח מְאֹד אֶת הַנְּשָׁמָה. וּמֵחֲמַת רִבּוּי הַשְּׁבָחִים לֹא רָצָה רַבִּי יוּדְיל לְהַאֲמִין שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל כִּוֵּן עַל ר' נָתָן. אַךְ אַחַר הִסְתַּלְּקוּת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל, אָז הֵבִין שֶׁרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל כִּוֵּן עַל מוֹהֲרַנַ"ת. וְעַל כֵּן שָׁלַח בָּנָיו לְמוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל, וְאָמַר שֶׁלִּסְחֹר עִם נְעָרִים הַיְנוּ לַעֲסֹק עִם בְּנֵי הַנְּעוּרִים בְּעִנְיַן יִרְאַת שָׁמַיִם, זֹאת מָסַר רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לְמוֹהֲרַנַ"ת זַצַ"ל. וְאָז כְּשֶׁנִּכְנַס רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל לִבְרַסְלֶב אָמַר מוֹהֲרַנַ"ת זְצוּקַ"ל עַכְשָׁו אֲנִי נוֹסֵעַ לִבְרַסְלֶב. וְאָז הָיוּ אוֹמְרִים אַפִּיטְקֶע אַגוּטֶער יוּד הַיְנוּ בְּעַד פִּיטַאקִיל יְכוֹלִין לִסַּע לְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל כִּי בְּרָחוֹק הָיָה קָשֶׁה לִסַּע מֵחֲמַת מְנִיעַת אָבִיו וְחָמִיו וְאִשְׁתּוֹ, וְגַם מֵחֲמַת מְנִיעַת הַמֹּחַ הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ טוֹבָה שְׁלֵמָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל עַתָּה מֵחֲמַת שֶׁהוּא קָרוֹב יִתְבַּטְּלוּ קְצָת הַמְּנִיעוֹת: