פַּעַם אַחַת סִפְּרוּ לִפְנֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל, מַה שֶׁנּוֹהֲגִים הַחֲסִידִים שֶׁמַּנִּיחִים מַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר תַּחַת הַכַּר שֶׁלָּהֶם, וּבִזְמַן שֶׁהֵם מְקִיצִים מִשְּׁנָתָם שׁוֹאֲלִים מָשִׁיחַ עֲדַיִן לֹא בָּא, שׁוֹתִין מַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר הַזֶּה וּמִשְׁתַּכְּרִים וְחוֹזְרִים לִשְׁנָתָם. כִּי הֵם אוֹמְרִים שֶׁכָּל זְמַן שֶׁמָּשִׁיחַ לֹא בָּא, צָרִיךְ לְיַשֵּׁן הַיֵּצֶר הָרָע. מֶען דַּארְף פַאר שְׁלָאפִין דֶּעם יֵצֶר הָרָע, כִּי בִּזְמַן הַשֵּׁנָה אִי אֶפְשָׁר לַחֲטֹא. וְאָמַר לָהֶם מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל שֶׁזֶּה אֵין עֵצָה, אֶלָּא צְרִיכִים לְהַנִּיחַ תְּהִלִּים מְרַאֲשׁוֹתָיו וּבִזְמַן שֶׁמֵּקִיץ מֵהַשֵּׁנָה אִם מָשִׁיחַ לֹא בָּא צְרִיכִין מֵחָדָשׁ (לִצְעֹק מִמַּעֲמַקִּים מֵעֹמֶק הַלֵּב) לוֹמַר תְּהִלִּים: