שבת, י"א טבת התשפ"ה

וְאָז הָיָה מוֹהֲרַנַ"ת פֶּסַח בְּמֶעדְוֶודוּבְקָא אֵצֶל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. וּמִנְהָגוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל בְּלֵילֵי פֶּסַח הָיָה לְהָסֵב עִם בְּנֵי בֵּיתוֹ אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן לְקַיֵּם עַל כָּל פָּנִים פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה "וְשִׂמַּח אֶת" וְכוּ', וְעַל כֵּן לֹא יָשַׁב אֶצְלוֹ שׁוּם אוֹרֵחַ אֶל הַסֵּדֶר. וּמוֹהֲרַנַ"ת הָיָה מִתְפַּלֵּל עִם כָּל הַמִּנְיָן בַּחֶדֶר הַפְּנִימִי. וּבַחֶדֶר הַחִיצוֹן יָשַׁב רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל עַל הַסֵּדֶר אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן. וְאָז שָׁמַע רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אֶת בִּרְכַּת הַהַלֵּל שֶׁל מוֹהֲרַנַ"ת, וְאָמַר אַשְׁרֵי הָאֵם שֶׁיֵּשׁ לָהּ בֵּן כָּזֶה! וְאָז אַחַר הַתְּפִלָּה כְּשֶׁרָצָה הָר' נָתָן לָצֵאת, הֻכְרַח לָצֵאת דֶּרֶךְ חֶדֶר שֶׁל רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל. וְרַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל כְּבָר יָשַׁב עַל הַסֵּדֶר. וְרָאָה אָז מוֹהֲרַנַ"ת אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל יוֹשֵׁב עַל הַסֵּדֶר, וְנֶהֱנָה מְאֹד וְאָמַר אַשְׁרֵי לוֹ שֶׁעַל כָּל פָּנִים זָכָה לִרְאוֹת אֶת רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל יוֹשֵׁב עַל הַסֵּדֶר פַּעַם אַחַת כָּל יְמֵי חַיָּיו: