שבת, י"א טבת התשפ"ה

צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁ"מְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" וְלֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּהּ (אין מקום פנוי ממנו) וְאִיהוּ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין.


וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹסֵק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן בַּגּוֹיִים, לֹא יוּכַל לְהִתְנַצֵּל וְלוֹמַר: ‘אִי אֶפְשִׁי (אפשר) לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ’ מֵחֲמַת עוֹבִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת שֶׁנּוֹפֵל תָּמִיד עָלָיו, מֵחֲמַת הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד עִמָּהֶם. כִּי בְּכָל הַדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים, וּבְכָל לְשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים, יָכוֹל לִמְצֹא בָהֶם אֱלֹקוּתוֹ.


כִּי בְּלֹא אֱלֹקוּתוֹ אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת וְקִיּוּם כְּלָל. רַק כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה יוֹתֵר תַּחְתּוֹנָה אֲזַי אֱלֹקוּתוֹ שָׁם בְּצִמְצוּם גָּדוֹל וּמְלֻבָּשׁ בְּמַלְבּוּשִׁים יוֹתֵר. (שָׁם ל"ג)