עִקַּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב. כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר וְהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת וְלִכְבֹּשׁ מִלְחָמוֹת חֲזָקוֹת עַל־יְדֵי חֹזֶק וְאֹמֶץ לִבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּחֵד וְרָץ לְקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה. וּכְמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְהָבֵן הֵיטֵב. (שָׁם רמ"ט)
