וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁנָּפַל ח"ו מְאֹד מְאֹד, וּמֻנָּח בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת ח"ו, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה גְּדוֹלָה עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי, כִּי עַל־יָדוֹ יְכוֹלִין הַכֹּל לְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַקְּדֻשָּׁה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם.
עַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל (קַיין יֵאוּשׁ אִיז גָּאר נִיט פַאר הַאנְדִין). וְאֵיךְ שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל רַחֲמָנָא לִצְלַן, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁמְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּמֶה שֶּׁהוּא, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לָשׁוּב וְלַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ.
וְהָעִקָּר הוּא "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי", כִּי גַּם צְעָקָה מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת אֵינָהּ נֶאֱבֶדֶת לְעוֹלָם, וְיִצְעַק וְיִצְעַק וְלֹא יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַצְּעָקָה לְעוֹלָם, רַק יִצְעַק וְיִתְחַנֵּן לִפְנֵי ה’ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, עַד יַשְׁקִיף וְיֵרֶא ה’ מִשָּׁמַיִם. (שָׁם ע"ח)
