שבת, י"א טבת התשפ"ה

מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם רְשָׁעִים גְּדוֹלִים כַּמָּה שָׁנִים וְעוֹבְרִים עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲמוּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאַחַר־כָּךְ נִתְעוֹרְרִים בִּתְשׁוּבָה וְנַעֲשִׂים בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה גְּמוּרִים, (כַּמּוּבָא כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה בַּגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים וּשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וּכְמַעֲשֵׂה דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹרְדַיָּא וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה מַעֲשִׂיּוֹת הַרְבֵּה מְאֹד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר). וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ הַדָּבָר, הֲלֹא עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲבֵרָה יוֹתֵר הוּא נוֹפֵל בְּיַד הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּיוֹתֵר, וּמֵאַיִן בָּא שֶׁלְּבַסּוֹף יִתְגַּבֵּר נֶגֶד הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְיַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה?


אַךְ הָעִנְיָן הוּא, כִּי בֶּאֱמֶת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְשָׁמָה יְקָרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמֹד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, כִּי אִם לֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע לֹא הָיָה הקב"ה נוֹתֵן לוֹ יֵצֶר הָרָע כָּזֶה, כִּי אֵין הקב"ה בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וְאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן שׁוּם מְנִיעוֹת לָאָדָם מַה שֶּׁלֹּא יוּכַל לַעֲמֹד בָּהֶם.


אַךְ עִקַּר כָּל הַחֲטָאִים וְכָל הַתַּאֲווֹת שֶׁהָאָדָם נִלְכָּד בָּהֶם וְהָעִקָּר תַּאֲוַת נִאוּף רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁהוּא עִקַּר הַיֵּצֶר הָרָע כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, הָעִקָּר הוּא מֵחֲמַת שְׁטוּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ.


וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת מֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל לְתַאֲוַת נִאוּף שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַחֲטָאִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּקְטָן מֹחוֹ וְנֶחֱלַשׁ דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכֹּחוֹ וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד תַּאֲוָה זֹאת.


כִּי עִקַּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב, וּמִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ נֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ כַּמָּה צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁעָמְדוּ בְּנִסְיוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְכָל זֶה עַל־יְדֵי חָכְמָתָם וְדַעְתָּם שֶׁזֶּה עִקַּר הַכֹּחַ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תָּעֹז לְחָכָם" וְכוּ’.


וְעַל כֵּן חָ’כְ’מָ’ה אוֹתִיּוֹת כֹּ"חַ מָ"ה, כִּי הַמֹּחִין הֵם מְחִצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲוַת נִאוּף, רַק שֶׁהָעִקָּר שֶׁיַּאֲמִין בְּכֹחוֹ וְיֵדַע בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחַ שִׂכְלוֹ וּמֹחוֹ לַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת אֲפִלּוּ נֶגֶד תַּאֲוַת נִאוּף.


כִּי הַמֹּחַ וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה, וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲפִלּוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים בְּוַדַּאי הִיא יְכוֹלָה לַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם כָּל הַתַּאֲווֹת.


כִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ הָעֲנָוָה לְהַקְטִין כֹּחוֹ וְלוֹמַר שֶׁ’אֵין לוֹ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה כְּמוֹ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כְּאִלּוּ אֵין בְּיָדוֹ כְּלָל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק’, כִּי עֲנָוָה כָּזוֹ אֲסוּרָה וְהִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה וְאֵין זֶה עֲנָוָה כְּלָל רַק מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאֹד, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נוֹפְלִין לְכָל הַתַּאֲווֹת וְהָעִקָּר לְתַאֲוַת נִאוּף כַּנַּ"ל. רַק אַדְרַבָּה, צָרִיךְ כָּל אֶחָד לוֹמַר לְדַעְתּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה מְאֹד. כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל גַּם כֵּן גְּבוֹהָה וּקְדוֹשָׁה מְאֹד מְאֹד.


וְצָרִיךְ לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאֵין נָאֶה לוֹ לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲווֹת ח"ו, מִכָּל שֶׁכֵּן לַעֲבֹר אֵיזֶה עֲבֵרָה ח"ו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'" שֶׁצְּרִיכִין לְהַגְבִּיהַּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה’, וְלֵידַע כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשׁוֹ רָחוֹק מֵעֲבֵרוֹת מְאֹד מְאֹד, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל לַעֲמֹד נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, רַק הָעִקָּר – שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע מִכֹּחוֹ כַּנַּ"ל.


וּמֵחֲמַת שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא אוֹרֶבֶת מְאֹד עַל הָאָדָם וְכָל מַה שֶּׁהָאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה יוֹתֵר יוֹנֶקֶת מִמֶּנּוּ הַסִּטְרָא אַחֲרָא יוֹתֵר וּבוֹלַעַת אוֹתוֹ יוֹתֵר רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְעַל כֵּן לִפְעָמִים הַסִּטְרָא אַחֲרָא בּוֹלַעַת אֶת הָאָדָם כָּל כָּךְ עַד שֶׁמַּגַּעַת לְעֶצֶם פְּנִימִיּוּת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ וְהִיא מִתְחַזֶּקֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת לִבְלֹעַ גַּם נְקֻדָּה זֹאת גַּם כֵּן וּמְבִיאָה אוֹתוֹ לִידֵי עֲבֵרָה גְּדוֹלָה ח"ו, כְּדֵי לִבְלֹעַ אוֹתוֹ לְגַמְרֵי ח"ו. אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לִבְלֹעַ אֶת עֶצֶם פְּנִימִיּוּת קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ, אֲזַי זֹאת הַנְּקֻדָּה עוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, כִּי זֹאת הַנְּקֻדָּה שֶׁל הַפְּנִימִיּוּת קְדֻשָּׁתוֹ הוּא בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל מְאֹד וְעַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא לִבְלֹעַ אוֹתָהּ בְּשׁוּם אֹפֶן וְלֹא דַּי שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ, אַף גַּם זֹאת הַנְּקֻדָּה טוֹבָה עוֹמֶדֶת לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּבֵית הַבְּלִיעָה שֶׁלָּהּ, עַד שֶׁהִיא מֻכְרַחַת לִתֵּן הֲקָאוֹת לְהָקִיא וּלְהוֹצִיא כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה מִזֹּאת הַנְּשָׁמָה.


וּמִזֶּה בָּא מַה שֶּׁלִּפְעָמִים הָאָדָם נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה אַחַר כַּמָּה עֲבֵרוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי לִפְעָמִים עֲבֵרָה מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לִתְשׁוּבָה, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁנִּלְכָּד בְּאֵיזֶה עֲבֵרָה גְּדוֹלָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְמַרְמֵר לִבּוֹ וְנִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה, עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר, וְכָל זֶה מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת הַנְּקֻדָּה שֶׁלּוֹ שֶׁהִיא בֶּאֱמֶת בַּעַל כֹּחַ גָּדוֹל, וּכְשֶׁהִיא רוֹאָה שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא רוֹצָה לִבְלֹעַ אוֹתָהּ לְגַמְרֵי ח"ו, אֲזַי מִתְגַּבֶּרֶת כְּנֶגְדָּהּ עַד שֶׁמֻּכְרַחַת לִתֵּן הֲקָאוֹת וּלְהַחֲזִיר הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁבָּלְעָה מִמֶּנּוּ.


אַךְ בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לִסְמֹךְ עַל זֶה ח"ו, כִּי ‘הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה’, כִּי לִפְעָמִים מִתְגַּבֶּרֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא כָּל כָּךְ, עַד שֶׁבּוֹלַעַת אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ כַּמָּה וְכַמָּה רְשָׁעִים שֶׁלֹּא שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה גַּם לְבַסּוֹף וְנִכְרְתוּ וְנֶאֶבְדוּ לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְלָן. כִּי זֶה סִתְרֵי דַּרְכֵי הַבְּחִירָה שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד עֲלֵיהֶם.


בְּוַדַּאי צְרִיכִין לִהְיוֹת בּוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה בְּתַכְלִית הַבְּרִיחָה, אַךְ אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר עָבַר מַה שֶּׁעָבַר ח"ו, צָרִיךְ לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וַאֲפִלּוּ אִם כְּבָר רָצָה לְהִתְגַּבֵּר אֲלָפִים פְּעָמִים לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ וְנָפַל לְמַה שֶּׁנָּפַל, וַאֲפִלּוּ אִם נָפַל לַעֲבֵרוֹת גְּמוּרוֹת וַחֲמוּרוֹת ח"ו, אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה כָּל עוֹד נִשְׁמָתוֹ בּוֹ.


וְהָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּדֵּל בְּכָל עֹז לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק אֲמִתִּי וְיִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה עַל יָדוֹ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, וְאָז בְּוַדַּאי יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, כִּי עִקַּר הַכֹּחַ לַעֲמֹד כְּנֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁהוּא כְּלָל וְעִקַּר כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. [וְעַיֵּן גָּלוּת וּגְאֻלָּה אוֹת ו’ צַדִּיק אוֹת נ"ט] (בִּרְכוֹת הָרֵיחַ הֲלָכָה ד’ אוֹת א’ ב’)