שבת, י"א טבת התשפ"ה

כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן לִבְלִי לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲווֹתָיו בְּהֶתֵּר אוֹ בְּאִסּוּר ח"ו, כְּמוֹ כֵן – צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן אִם כְּבָר נִכְשַׁל ח"ו וְעָבַר עָלָיו מַה שֶּׁעָבַר לְבַל יִפֹּל עַל־יְדֵי־זֶה לְגַמְרֵי ח"ו.


כִּי מַה שֶּׁנִּמְצָאִים הַרְבֵּה בְּנֵי אָדָם שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתָּם וְאוֹמְרִים, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר עוֹד, זֶהוּ רַק מֵחֲמַת תַּאֲוָתָם וְיִצְרָם הָרָע שֶׁמְּבַקְשִׁים תּוֹאֲנָה וַעֲלִילָה לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם ח"ו, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵילֵךְ אַחַר תַּאֲווֹתָם הָרָעוֹת ח"ו.


כִּי הַתּוֹאֲנוֹת וְהָעֲלִילוֹת שֶׁהַבַּעַל דָּבָר מוֹצֵא לְכָל אָדָם רַבּוּ מִסְּפֹר, וּלְכָל אֶחָד מוֹצֵא עֲלִילוֹת מְיֻחָדוֹת, רֻבָּם עַל־יְדֵי חֶסְרוֹן פַּרְנָסָה וּמְנִיעוֹת הַמּוֹנְעִים וְכוּ’. אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַפְשׁוֹ מָרָה לוֹ מְאֹד עַל זֶה, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, וְעַל כֵּן מִתְגַּבֵּר בּוֹ הַטּוֹב בְּכָל פַּעַם וּמִתְעוֹרֵר לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.


אַךְ בְּשׁוּם דָּבָר אֵינוֹ מוֹצֵא לְעַצְמוֹ עֲלִילָה וּפְטּוּר כָּל כָּךְ כְּמוֹ עַל־יְדֵי הַתַּחְבּוּלָה הַנַּ"ל שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר שֶׁמַּפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ בְּכָל פַּעַם וּמַרְאֶה לוֹ כְּאִלּוּ אָפַס תִּקְוָה ח"ו, כִּי רוֹאֶה בְעֵינָיו שֶׁכְּבָר חָתַר כַּמָּה פְּעָמִים לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנָפַל אַחַר־כָּךְ כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁנָּפַל וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים בְּלִי מִסְפָּר. וְעַל כֵּן הוּא פָּטוּר כְּבָר בְּעֵינֵי עַצְמוֹ מִלַּחֲתֹר עוֹד חֲתִירוֹת לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.


אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל הָרַעֲיוֹנִים וְהַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל נְפִילוֹת כָּאֵלּוּ הֵם רַק מַעֲשֵׂי בַּעַל־דָּבָר שֶׁמּוֹצֵא לוֹ עֲלִילָה לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם כַּנַּ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל וְכָל אָדָם צָרִיךְ שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו הַרְבֵּה הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּנֵס אֶל הַקְּדֻשָּׁה.


וּמִי לָנוּ גָּדוֹל מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּרַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה. וְדַיְקָא בְּכָל אֵלּוּ הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה בָּאוּ רוּחוֹת וְחִמְּמוּ אוֹתוֹ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל, וּבְוַדַּאי נֶחְלְשָׁה דַעְתּוֹ מְאֹד מִזֶּה בְּכָל פַּעַם, וּבְוַדַּאי אָרַב עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וְרָצָה לְהַפִּילוֹ בְּדַעְתּוֹ לְגַמְרֵי בְּכָל פַּעַם. אֲבָל הוּא הִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת וְלֹא הִנִּיחַ דַּרְכֵי תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁעָסַק בָּהֶם, עַד שֶׁזָּכָה בְּסוֹף הַמֵּאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה לְהוֹלִיד אֶת שֵׁת ‘שֶׁמִּמֶּנּוּ הֻשְׁתַּת הָעוֹלָם’ וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ הָאָבוֹת וּמֹשֶׁה וּמָשִׁיחַ, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן בְּעַצְמוֹ הָיָה גַּם כֵּן כָּל יָמָיו צַדִּיק וְחָסִיד וְנִפְטַר בְּשֵׁם טוֹב. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁעֲדַיִן צְרִיכִין לְתַקֵּן הַפְּגָם שֶׁלּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם לֹא הָיָה מִתְגַּבֵּר וּמִתְחַזֵּק בְּעַצְמוֹ לְתַקֵּן מַה שֶּׁתִּקֵּן בְּוַדַּאי הָיָה קָשֶׁה מְאֹד הַתִּקּוּן בְּיוֹתֵר גַּם לַצַּדִּיקִים הַבָּאִים אַחֲרָיו.


וּכְמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ בְּכָל אָדָם גַּם עַכְשָׁו, כִּי זֶהוּ עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁלּוֹ, שֶׁיִּתְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם רַחֲמָנָא לִצְלָן, בְּכָל אֲשֶׁר יַעֲבֹר עָלָיו וְיַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ וִידַמֶּה בְּדַעְתּוֹ כְּאִלּוּ נוֹלָד הַיּוֹם וְכוּ’. וְאָז מַה שֶּׁיִּזְכֶּה לְתַקֵּן בְּעַצְמוֹ עַל־יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ הַשְּׁלֵמָה בְּוַדַּאי מַה טּוֹב, וּמַה שֶּׁלֹּא יִזְכֶּה לִגְמֹר הַתִּקּוּן יִהְיֶה בָּטוּחַ בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִלְּצַפּוֹת וּלְקַוּוֹת לַשֵּׁם בְּקִוּוּי אַחַר קִוּוּי וּלְהַרְבּוֹת בִּצְעָקָה וּבַקָּשָׁה וְתַחֲנוּנִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, "כִּי עִם ה’ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת" וְכוּ’. (שָׁם אוֹת ט י"א)