כְּשֶׁהָאָדָם עוֹלֶה מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם זֶה בְּחִינַת בְּרִיאָה חֲדָשָׁה, כִּי נַעֲשֶׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת: "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" הַנֶּאֱמַר עַל הָאָדָם כְּשֶׁנַעֲשֶׂה בַּר מִצְוָה, דְּהַיְנוּ בֶּן שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁנִּתְחַיֵּב בְּמִצְווֹת, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וּכְמוֹ כֵן הוּא בְּכָל עֵת שֶׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ וּמְטַהֵר עַצְמוֹ וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עֹל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּיוֹתֵר, שֶׁאָז נֶאֱמַר עָלָיו "אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ", כִּי נַעֲשֶׂה בְּרִיאָה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ.
וְעַל כֵּן קֹדֶם שֶׁזּוֹכֶה לָזֶה לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּרִיָּה חֲדָשָׁה, קֹדֶם לָזֶה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה יְרִידָה שֶׁהוּא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. כִּי הַיְרִידָה הִיא מִבְּחִינַת הַצִּמְצוּם שֶׁל הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת קֹדֶם הַבְּרִיאָה כַּיָּדוּעַ.
וְזֶה בְּחִינַת מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ ז"ל: ‘צַדִּיקִים – תְּחִלָּתָן יִסּוּרִין וְסוֹפָן שַׁלְוָה’, כִּי הַיִּסּוּרִים בָּאִים מֵהַצִּמְצוּם שֶׁקֹּדֶם לַבְּרִיאָה, וְזֶה בְּחִינַת כָּל הַמְּנִיעוֹת וְעִכּוּבִים שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם קֹדֶם שֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ דָּבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה, כִּי בְּכָל דָּבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה בּוֹרְאִים עוֹלָמוֹת כַּיָּדוּעַ וְעַל כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַצִּמְצוּם קֹדֶם, וְזֶה בְּחִינַת הַמְּנִיעוֹת הַקּוֹדְמִין לְהַדָּבָר שֶׁבִּקְּדֻשָּׁה. (הִלְכוֹת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה הֲלָכָה ד’ אוֹת ה’)
