שבת, י"א טבת התשפ"ה

עִקַּר הַיַּהֲדוּת תָּלוּי בְּהִתְחַזְּקוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, כְּמוֹ כֵן הוּא נִכְנָס בִּגְבוּל הַקְּדֻשָּׁה בִּבְחִינַת "נֵהַלְתָּ בְעָזְךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ", וְיִתְקָרֵב יוֹתֵר אֶל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּלְצַדִּיקֵי אֱמֶת.


וְכָל מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה יוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן זוֹכֶה לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה וְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה, עַד שֶׁיָּכוֹל עַל־יְדֵי־זֶה לָבוֹא לְמַדְרֵגוֹת גְּדוֹלוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אִם יִזְכֶּה לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בְּכָל עֵת וְלִהְיוֹת עַז כַּנָּמֵר בְּכָל הַבְּחִינוֹת.


הֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד גּוּפוֹ הַמְּגֻשָּׁם שֶׁהוּא עַז פָּנִים בְּיוֹתֵר בְּעִנְיְנֵי הַתַּאֲווֹת, וְהֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי הָעַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמְּסִיתִים וְהַמַּדִּיחִים אוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ.


וְכֵן גַּם לְהֵפֶךְ ח"ו, שֶׁעַל־יְדֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת כָּל שֶׁהוּא, יָכוֹל לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִתְרַחֵק מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וּכְמוֹ כֵן נֶחֱלָשׁ דַּעְתּוֹ יוֹתֵר ח"ו, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה עַד שֶׁהַרְבֵּה נָפְלוּ עַל־יְדֵי־זֶה לְגַמְרֵי.


וְעַל זֶה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל: ‘יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם וְאִלְמָלֵא הקב"ה עוֹזְרוֹ’ וְכוּ’, כִּי עִקַּר הִתְגַּבְּרוּתוֹ הוּא לְהַחֲלִישׁ לֵב הָאָדָם בְּתַחְבּוּלוֹתָיו וְאִלְמָלֵא הקב"ה עוֹזְרוֹ בְּכָל יוֹם לְחַזֵּק לִבֵּנוּ בְּכַמָּה מִינֵי הִתְחַזְּקוּת שֶׁחִזְּקוּ אוֹתָנוּ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת בְּתוֹרָתָם וְשִׂיחָתָם הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת וְהָעֲמֻקּוֹת מְאֹד מְאֹד כְּבָר הָיָה מַה שֶּׁהָיָה ח"ו. וְעַל כֵּן עִקַּר הַסֻּלָּם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם הוּא רַק עַל־יְדֵי הִתְחַזְּקוּת וְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל. (הִלְכוֹת מַעֲקֶה וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ הֲלָכָה ד’ אוֹת ב’ ג’)