שבת, י"א טבת התשפ"ה

כִּי יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בַּיֵּצֶר הָרָע וְהָרֹב הָעוֹלָם – הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם הוּא נָמוֹךְ וּמְגֻשָּׁם מְאֹד, רוּחַ שְׁטוּת מַמָּשׁ.


וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת צַח כָּל שֶׁהוּא וּמְשַׁעֵר בְּלִבּוֹ קְצָת אֶת גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי הַיֵּצֶר הָרָע הַזֶּה הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת גָּדוֹל וְשִׁגָּעוֹן. וַאֲפִלּוּ נִסָּיוֹן שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף הוּא אֶצְלוֹ שְׁטוּת וְאֵין צָרִיךְ שׁוּם הִתְגַּבְּרוּת נֶגְדּוֹ, רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֵצֶר הָרָע אַחֵר גָּבוֹהַּ מִזֶּה הַרְבֵּה.


אֲבָל זֶה הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל רֹב הָעוֹלָם הוּא שְׁטוּת גָּדוֹל בֶּאֱמֶת לְמִי שֶׁהוּא רַק בַּעַל שֵׂכֶל אֱמֶת לְבַד. (שָׁם)