כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַנִּיחַ כָּל הָעֶלְיוֹנִים וּמַלְאָכִים וּשְׂרָפִים וְכוּ’ וְרוֹצֶה דַּיְקָא בַּעֲבוֹדַת בְּנֵי אָדָם הַגַּשְׁמִיִּים, כֵּן כָּל מַה שֶּׁהַמַּדְרֵגָה נְמוֹכָה וּפְחוּתָה בְּיוֹתֵר – כְּשֶׁמִּתְעוֹרְרִים מִשָּׁם בְּאֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת כָּל שֶׁהוּא – נַעֲשֶׂה מִזֶּה שַׁעֲשׁוּעִים נִפְלָאִים לְמַעְלָה. בִּבְחִינַת "כַּד אָתֵי יִתְרוֹ וְכוּ’ כְּדֵין אִסְתַּלַּק וְאִתְיַקַּר שְׁמָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא" וְכוּ’.
וְעַל כֵּן עַל־יְדֵי שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מַעֲלֶה נְפָשׁוֹת הַפְּגוּמוֹת מְאֹד, עַל־יְדֵי זֶה דַּיְקָא נַעֲשֶׂה יִחוּד נִפְלָא. וְזֶה סוֹד נְשִׁיכַת הַנָּחָשׁ לְאִילְתָא הַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּסוֹד קְרִיעַת יַם־סוּף. וְעִקַּר הַיִּחוּד נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק הֶאָרָה עַל הַנְּפָשׁוֹת הַנַּ"ל מִבְּחִינַת עַתִּיק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: "מַה תִּצְעַק אֵלַי" ‘בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא מִלְּתָא’. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם חוֹלֵי הַנֶּפֶשׁ וּפְגוּמִים בְּיוֹתֵר, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהוֹשִׁיעָם כִּי אִם הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכוֹל לְהָאִיר בָּהֶם מִבְּחִינַת גָּבוֹהַּ מְאֹד שֶׁהוּא אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא. (הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם לִסְעֻדָּה הֲלָכָה ו’ אוֹת מ’)
