שבת, כ"א ניסן התשפ"ה

דִּבְרֵי הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁמְחַזְקִים אוֹתָנוּ לְהִתְחַזֵק בְּהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וּמוֹדִיעִים לָנוּ כִּי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל - דְּבָרִים אֵלּוּ צְרִיכִין אֲנַחְנוּ לְהִזְהֵר בָּהֶם לְהַכְנִיסָם בְּלִבֵּנוּ כְּטַל וּכְמָטָר, שֶׁזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָׁלוֹם בְּשִׁירַת הַאֲזִינוּ", שֶׁכָּלָה מוּסָר וְהִתְעוֹרְרוּת וְהִתְחַזְקוּת גָּדוֹל לִבְלִי לְהִתְיָאֵשׁ מִן הַצְעָקָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְעוֹלָם, אֲפִלּוּ חֶרֶב חַדָּה מַנַּחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי לֹא יִטְשׁ ה' אֶת עַמּוֹ כִּי רַבִּים רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְכוּ', כַּמְבֹאָר בִּפְנִים.


וְעַל־כֵּן הִזְהִיר לָהֶם בְּיוֹתֵר שֶׁיַּאֲזִינוּ הֵיטֵב כָּל זֶה, וְאָמַר שָׁם: "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַל כַּטַל אִמְרָתִי", כִּי כְּמוֹ הַטַל וְהַמָּטָר שֶׁיּוֹרְדִין טְפַּת מַיִם בָּאָרֶץ, וְאַחַר כָּךְ צוֹמֵחַ מֵהֶם צְמָחִים נִפְלָאִים, כְּמוֹ־כֵן צְרִיכִין לְהַכְנִיס הַדִּבּוּרִים אֵלּוּ בְּעֹמֶק הַלֵּב הֵיטֵב, עַד שֶׁיִּצְמְחוּ בְּלִבָּם וְיַעֲשׂוּ פָּרוֹת טוֹבִים, כִּי דְבָרִים אֵלּוּ לְהִתְחַזֵק בְּהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד צְרִיכִין לְהַאֲזִין הֵיטֵב וּלְהָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, לְהָבִין הֵיטֵב רְמִיזוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, עַד הֵיכָן צְרִיכִין לְהִתְחַזֵק לְעוֹלָם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כְּלָל כָּל הַצְרֶךְ בִּדְבָרִים הַלָּלוּ, שֶׁזֶה בְּחִינַת מַה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָׁלוֹם, אַחַר שֶׁסְפֶר כָּל צָרוֹתָיו, וְאֵיךְ שֶׁהַהֶכְרֵחַ רַק לִשְׁרֹג וְלִצְעק אֵלָיו יִתְבָּרַךְ תָּמִיד כָּל הַיּוֹם, בִּבְחִינַת "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצָא, רַק לְשֶׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִיעוּ וְכוּ'", וְסִיָּם אַחַר כָּךְ: "אַשְׁכִּילְךָ וְאוֹרְךְ בְּדֶרֶךְ-זוּ תֵּלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי", כִּי עֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר לְךְ כָּל־כָּךְ בִּפְרָטִיוּת, רַק אֲנִי מְרַמֵז לְךְ בְּעֵינֵי שֶׁאֵל תִּסְתַּכֵּל עַל שׁוּם דְּחִיָּה שֶׁרוֹצִין לִדְחוֹת אוֹתְךָ מֵהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ – הֵן מֵהַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁבָּאִים עָלֶיךָ מֵעַצְמְךָ, הֵן מֵהַדְּחִיּוֹת הַנִּמְשָׁכִים מֵאֲחֵרִים וְכוּ' עַל כַּלָּם אַל תִּסְתַּכֵּל כְּלָל, רַק תָּבִין דְּבָרַי, שֶׁאֲנִי מוֹרֶה לְךָ הַדֶּרֶךְ וּמְרַמֵז לְךָ בְּעֵינַי שֶׁתָּמִיד תִּתְחַזֵק בִּצְעָקָה וּשְׁאָגָה לְהַשֵׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז טוֹב לְךְ:


(ְהַלְכוֹת עָרְלָה, הֲלָכָה ד, אוֹת טז, עַיִן פְּנִים; וְעַיִן עוֹד לְקוּטִי עֲצוֹת חָדָשׁ אֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ', אוֹתִיּוֹת קלט מ)