אֲפִלּוּ בַּמַדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְאֹד מֵאִיר אוֹר הָ"אֵין-סוֹף" יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָן בִּכְתָבִים. רַק שֶׁהוּא בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל וּבִלְבוּשִׁין רַבִּים. אֲבָל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָּ וּבֶן אָדָם יִתְאַמֵּץ בָּךְ", כִּי צְרִיכִין הִתְאַמְּצוּת וְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל לְזֶה.
וְכָל מִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה נְמוֹכָה בְּיוֹתֵר צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְאַמֵּץ בָּזֶה בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי גַּם בְּתֹקֶף הַחֹשֶׁךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת יְכוֹלִין לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר הָאֵין סוֹף, עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְתֹּם עֵינָיו וִיבַטֵּל עַצְמוֹ אֵיזֶה שָׁעָה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי", וּכְתִיב: "כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶךְ ה’ אוֹר לִי". (הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית הֲלָכָה ד’ אוֹת א’)
