כָּל הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הוּא רַק מֵחֲמַת נְפִילוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת. כִּי רֻבָּם הִתְנַסּוּ כַּמָּה פְּעָמִים וְהִתְחִילוּ בַּעֲבוֹדַת ה’ וְאַחַר־כָּךְ נָפְלוּ לְמַה שֶּׁנָּפְלוּ כָּל אֶחָד כְּפִי נְפִילָתוֹ רַחֲמָנָא לִצְלָן, וּקְצָתָם הִתְעוֹרְרוּ לְהַתְחִיל עוֹד הַפַּעַם אוֹ כַּמָּה פְעָמִים, אֲבָל אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁרָאוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן נָפְלוּ אַחַר־כָּךְ עַל כֵּן נִתְיָאֲשׁוּ בְּעַצְמָן.
אֲבָל בֶּאֱמֶת כָּל זֶה מַעֲשֵׂה בַּעַל־דָּבָר בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא זָקֵן דְּסִטְרָא־ אַחֲרָא, כִּי נִקְרָא "זָקֵן וּכְסִיל" וְהוּא רוֹצֶה לְהַפִּיל אֶת הָאָדָם לִידֵי זִקְנָה וְתָשׁוּת כֹּחַ ח"ו, כְּאִלּוּ כְּבָר נִזְקַן בַּחֲטָאָיו וּבְמַעֲשָׂיו עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּנּוֹת עוֹד.
וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הוּא, כִּי בְּכָל יוֹם הָאָדָם הוּא בְּרִיָּה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁמְּבָרְכִין עַל זֶה כַּמָּה בְּרָכוֹת בְּבִרְכַּת הַשַּׁחַר. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּכָל עֵת וְיִהְיֶה דּוֹמֶה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ הַיּוֹם נוֹלָד וּכְאִלּוּ הַיּוֹם מְקַבֵּל הַתּוֹרָה מֵחָדָשׁ. (שָׁם)
